Page 7 - etmol_129
P. 7
ממשלת המנדט ,חייב היה לקיים את ״המנזר״ ,הבניין המרכזי תרומה חשובה נוספת של צמח
עצמו ולהגן על עצמו ועל שדותיו״. לבית־הספר היתה מבחני הכבוד .ערב
הארץ ,ומהווים צוהר להכרה עם אחד ישבו התלמידים בחברותא והח
עדות מעניינת נוספת מתוארת על הצדדים האנושיים והטבעיים שלהם. ליפו מידע על שיטות העתקה במבח
ידי יצחק רבין בספרו הביוגרפי ״פנקס בין בוגריו היו אישים נודעים במאבק, נים .עמוס מוקדי )ברנדשטטר( הציע
שרות״ :״היה זה אתגר להסתגל בצבא ובמדינה ,אשר בהם התגאה להימנע עקרונית מהעתקה .לפני
לאורח החיים של הפנימיה בכדורי, בית-הספר וביניהם מפקד הפלמ״ח המבחן הראשון הודיע המנהל לתל
גרנו באולם גדול 20 ,תלמידים ,מיטה ושר החוץ יגאל אלון ,הרמטכ״ל מידים כי הם רשאים להיבחן ללא
מתחככת במיטה ,מעין קסרקטין צב וראש הממשלה יצחק רבין ואחרים, השגחה ,וכי עליהם לדעת למה מח
אי .האווירה היתה טובה .הפרטיות יגאל אלון סיפר בספרו ״בית אבי״: ייבת אותם שיטה זאת .רובם נענו
— מקופחת .נורמות של כבוד עצמי ״רמת הלימודים בכדורי היתה גבוהה, להצעה ,וכך התחילה המסורת שהקנ
היו מקובלות על הכל .העתקה בבחי ולא רק במקצועות החקלאיים שעימם תה ל״כדורי״ פירסום ותהילה ,״אשקר
נות היתה מחוץ לנורמה .המורה היה יכולתי להתמודד בקלות .המורים אם אומר שהיה קל לעמוד בהתחיי
יוצא מן הכיתה בשעת הבחינה .על שלימדו אותנו היו :שלמה צמח — בות זו״ ,כתב יגאל אלון ,בוגר
אמון השבנו באמון .על יחס של כבוד בוטניקה וספרות ,ד״ר אברהם רוזנברג המחזור הראשון ,״אבל הסכם הוא
— ביולוגיה וגידול עופות ,קאם —
— בכבוד .הכל על דרך הגומלין״. גידול שדה ו ...כדורגל ,ד״ר הירש — הסכם ,ועל כן הקפדנו לקיימו״.
גידול בקר וצאן ,נוח נפתולוסקי — החיים בבית-הספר המרוחק והמ
מסורות וטקסים גידול ירקות ,גליקסון — מטעים בודד היו קשים .החופשות היו מע
ושימורים ,אבא וירחובסקי — ייעור טות :שישה שבועות בקיץ ,שבועיים
המסורת וההווי ה״כדוריסטי״ היו ונוי ,יוסף עפרוני — משק החלב ,צבי בפסח ,וחמישה ימים בחנוכה ,לבית
יחודיים לבית-הספר .כמה גורמים ויעקב — מכונאות ,מסגרות ונגרות. הבודד שעל הגבעה ניתן השם ״המנ
עיצבו את המסורת והמיתוסים של משכמו ומעלה ,בלי לפגוע בשאר זר״ .פעילויות לשעות הפנאי שהלכו
כדורי ,השפעת הסיפורים על הפנימיות מורי ,היה שלמה צמח ,הסופר והמב ונתגבשו בשנים הראשונות היו :הת
האנגליות ,שבהם המחזור הבוגר קר ,אשר הפליאני בהרצאותיו ובשי כנסות בפינת חדר האוכל לשמיעת
משעבד את הצעירים וכופה עליהם חותיו על בוטניקה מזה ועל ספרות שידורי ״קול ירושלים״)שהחל לשדר
טקסי השפלה .יש לזכור שכדורי היה ב (1936-ברדיו ״חורקני״ שהיה שם,
מוסד ממשלתי אנגלי ובתוכנית הלי עברית וכללית מזה. התכנסות לערבים מוסיקלים בבית
מודים אף לא צויין כי בית-הספר הוקם ״כל אוצר מילות השבח שבפי דל המורה ד״ר הירש שהחזיק פטיפון
בארץ-ישראל ושמוריו ותלמידיו יהו מלבטא את שהיה לי בכדורי ולא רק וכמה תקליטים ,טבילה בחברת המו
דים .בידודו של בית-הספר גרם לאו לי ,לכולנו .המורים ,שיטות הלימוד רים בבריכה ,ובילוי על מגרש הכ
וירה אינטימית ,התלמידים למדו יחד, והחיים במוסד ,על פנימייתו ,העבודה דורגל ,קבוצת הכדורגל של כדורי
ישנו יחד ובילו את זמנם יחד ,חודשים המעשית בענפי החקלאות המודרנית, היתה חוזרת מדי פעם עטורת נצחונות
רבים ללא חופשה .רוח-צוות נוצרה הנשיאה באחריות לקיומו של משק חי מתחרויות עם קבוצות ״מכבי״ ו״ה-
בקרב תלמידי הקבוצה הבוגרת ,ואלה ומתפתח ,חיי החברה המלוכדים עשי פועל״ של טבריה ועם קבוצות המ
רי חוויות הנעורים וכבדי הראש בעת שטרה מטבריה ומעפולה .אחד
ניצלו את מעמדת כ״שליטים״. ובעונה אחת ,הגישה האוהדת לייחודו המורים ,קאם ,וינאי במוצאו ,הקנה
התלמידים החדשים חוו ,עם כניס של התלמיד כאדם ,כל אלה היו לנבחרת כדורי את יסודות הכדורגל
תם למוסד ,את קבלת-הפנים שהכין מסגרת חיים מחנכת ומחשלת .כדורי המודרני מבית מדרשה של קבוצת
להם המחזור הבוגר .מסורת זו כוללת היה יותר מאשר מוסד לימודי-חינוכי
טקסים שונים ,שעיקרם להפגין את גרידא ,למעשה היה ישוב לכל דבר, ״הכוח וינה״ המהוללת.
עליונות המחזור הותיק — ה״ביתני- ישוב מבודד כלשהו שעל אף תמיכת מעבר ללימודים ולעבודה ולמשו-
קים״ — לעומת המחזור החדש — בות הנעורים ניצבו בפני תלמידי כדורי
גם משימות שחרגו מתחומי בית-הספר
— התיישבות ובטחון .אחדים מבוגרי
מחזור א׳ ,ביניהם יגאל אלון ,הצטרפו
לגרעין שהקים את קיבוץ גינוסר על
שפת הכנרת ,ובוגרי מחזור ר והסמו
כים אליו היו בין מייסדי ההיאחזות
הראשונה של הפלמ״ח ,בית-קשת.
בימי ״המאורעות״ בשנת 1936היה
הבית המבודד שעל הגבעה מטרה
להתקפת הכנופיות.
כדורי הצליח להפוך כבר בשנים
הראשונות לקיומו לשם דבר והתפר
סם בהישגיו ובמעללי תלמידיו אשר
ברבות הימים הפכו בעיני רבים סמל
ל״צבר״ .סיפורי כדורי ,אגדותיו וה-
״מיתוסים״ שלו מנפצים במידה מסו-
יימת את מיתוס ה״נאיביות״ של בני