Page 3 - etmol_129

‫הפרנס של‬
‫קהילת יפו‬

‫הרב יהודה הלוי‪ ,‬שליח ירושלים ומנהיג מקומי‬

‫הרב יהודה הלוי‪ ,‬התמונה צולמה בביקורו באלכסנדריה ב־ו‪87‬ו‬ ‫מאת חנה רם‬

‫לעיה״ה‪ ...‬והפקידוהו ק״ק )קהילת קודש( הספרדים‬ ‫בשנים ‪ 1879-1840‬התגבשה ביפו קהילה יהודית שהיתה‬
‫מירושלים לשבת ביפו בשם פקיד ורב ומו״ץ לתושבי‬ ‫לחשובה בקהילות הא ‪ p‬מחוץ לארבע ערי־הקודש‬
‫יפו‪ ...‬היה חכם וסופר בלשון )הקודש( ומליץ טוב ויועץ‬ ‫)ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬טבריה‪ ,‬צפת(‪ .‬מספר יהודי יפו גדל מ־‬
‫ונשוא פנים ונכבד אצל הממשלה ושרי עיר ולכל יושביה״‪.‬‬ ‫‪ 122‬נפשות בסוף שנות השלושים‪ ,‬לכאלף נפש בסוף שנות‬
‫במכתב שכתב ב־‪ 28‬ביולי ‪ 1853‬מספר הרב כי הגיע‬ ‫השבעים‪ .‬נוספה קהילה אשכנזית הטנה ונוצרה שכבה של‬
‫ליפו בשנת ‪ 1832‬ובשנת תקצ״ג־‪ 1833‬כבר ישב בה כאב‬ ‫סוחרים גדולים‪ ,‬המעורים בחיי הכלכלה של העיר‪ .‬אף־על־‬
‫בית־דין‪ .‬הרב יהודה הלוי ירד כנראה ליפו‪ ,‬כדי לעסוק‬
‫בעבודת הטחינה ולפי תעודה ערבית משנת ‪ 1833‬הציע‬ ‫פי־כן היתה המצוקה החומרית של הקהילה קשה‪.‬‬
‫הרב יהודה הלוי ״הקמת טחנת רוח מופעלת בלי עזרת‬ ‫היחסים בין קהילת יפו והקהילה הספרדית בירושלים היו‬
‫הרוח או מים והיא טוחנת כל יום שק וחצי של חיטה״‪.‬‬ ‫בעיקרם יחסים של זיקה ותלות‪ :‬זיקתה של ירושלים לנמל‬
‫הטחנה של החכם הישראלי ביפו נזכרת פעם נוספת‬ ‫יפו מחד גיסא‪ ,‬ותלותה הרוחנית והמוסרית של יפו בעיר‬
‫הקודש‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬האיש שגילם באישיותו ובתפקידו‬
‫ברשימה של הצעות שביצע אותן אברהים פאשא‪.‬‬ ‫מערכת יחסים זו‪ ,‬היה רבה ופטרונה של קהילת יפו —‬

‫בא־כוח ירושלים‬ ‫רבי יהודה הלוי‪.‬‬
‫חכם רפאל יהודה בן מנחם הלוי‪ ,‬נולד כנראה בשנת‬
‫בשנת תקצ״ו־‪ 1836‬מונה הרב יהודה הלוי לבא כוחם‬ ‫תקמ״ג־‪ 1783‬בעיר סראייבו)בוסניה(‪ .‬הוא עלה לארץ עם‬
‫של חכמי ירושלים ביפו‪ .‬עד אז היו שני פקידים‪ ,‬שנשלחו‬ ‫אביו מנחם ואמו רבקה בשנת תקע״ז־‪ 1817‬מראגוזה‪ ,‬עיר‬
‫מירושלים ליפו‪ ,‬דואגים לעולי־הרגל וגובים מיסים‬ ‫החוף הדלמאטית )דוברובניק(‪ .‬זאת אנו לומדים ממיפקד‬
‫מתושבי העיר היהודים שהיו מיועדים להוצאות הקהילה‬ ‫מונטיפיורי שנערך בשנת תרט״ו )‪ .(1855‬התוספת‬
‫בירושלים‪ ,‬כהסכמה משנת תקע״ט־‪ . 1819‬כדי להקל על‬ ‫״מראגוזה״ לשמו ניתנה לו על־ידי המשורר היהודי־‬
‫עצמם החליטו חכמי ירושלים להטיל תפקיד זה על הרב‬ ‫אוסטרי לודוויג אוגוסט פרנקל מווינה שביקר בארץ בשנות‬
‫יהודה הלוי‪ ,‬היושב ביפו ישיבת קבע מזה כמה שנים‪,‬‬ ‫החמישים כדי להקים בית־ספר בירושלים‪ .‬בני דורו כינוהו‬
‫כנאמר בכתב המינוי‪ :‬״אנחנו הבאים על החתום חכמי‬ ‫בשם ״מירקאדו״ או רבי יהודה הלוי‪ ,‬ללא כל תוספת‪.‬‬
‫ומשגיחי ופקידי כוללות עיה״ק ירושלים ת״ו )תיבנה‬ ‫ליהודה הלוי היו ארבעה ילדים‪ :‬שרה‪ ,‬מזל טוב‪ ,‬יוסף‬
‫ותיכונן( נראה בעינינו להקל הענין ושמהיום והלאה‬ ‫ואברהם‪ .‬פרטים נוספים לקוחים מן ההספד שחיבר הסופר‬
‫שישלמו בשביל הגבילה‪) ...‬מכס על בשר( לכולל עיה״ק‬ ‫יעקב ספיר‪ ,‬למחרת פטירת ר׳ יהודה הלוי‪ ,‬וכך כתב‪ :‬״הרב‬
‫ירושלים‪ ...‬ומכל הסחורות‪ ..‬והדבר הזה יהיה לעדות‬ ‫המובהק החכם הכולל יהודה הלוי ז״ל רב ומו״ץ )ומורה־‬
‫ולראיה ביד מע׳נלת[ כבוד מורנו הרב יאודה בן מנחם הלוי‬ ‫צדק( ופקיד בעיה״ק )בעיר הקודש( יפו‪ ...‬בן תשעים ושש‬
‫המכו׳ננה[ מירקאדו‪ ...‬העומד היום בנ׳]וה[ היפה )יפו(‪.‬‬ ‫שנים היה במותו‪ ...‬והוא שפט את ישראל פה נוה־היפה‬
‫דמהיום והלאה כל איש ישראל הסוחר בסחורות ומוכר‬ ‫)יפו( עיה״ק ארבעה וחמשים שנה‪ .‬בן שמונה־עשרה שנה‬
‫היה בעלותו ירושלימה וח״י שנה למד בישיבה ויצא‬
‫בשליחות לעיר הבירה קושטא‪ .‬ושהה שם שש שנים וחזר‬