Page 6 - etmol_129
P. 6
הן .חברת פיק״א העניקה שטח נוסף המסורות סיפורו של בית־הספר החקלאי
לבית־הספר .בשנת 1931החלה הב של ״כדורי״ שבגליל התחתון לרגלי הר
ניה שהתנהלה בעצלתיים ,כאשר נחרי תבור ,מתחיל בנדבן היהודי סר אלים
בעיות כמו ״עבודה עברית״ מלוות )אליהו( כדורי ,יליד בגדר ,אשר עבר
את הוויכוח סביב הבניה .הסוכנות בית־הספר החקלאי להודו ועבד בפקידות בבומביי ,נדד
היהודית בחרה ,בהמלצת ד״ר חיים למרגלות הר תבור היה לאנגליה ולבסוף השתקע בהונג־קונג.
אדלוזודוב ,את הסופד שלמה צמח, מקור לאגרות ולמיתוסים סר אליס כדורי עשה חיל בעסקיו
אגדונום במקצועו ,כמנהל בית־הספד. וחינך לוחמים ומנהיגים והתפרסם כנדבן :הקים בתי־כנסת,
בתי־ספר ומוסדות סעד ליהודים וללא
לבנים בלבד מאת אלון גלובמן יהודים .בשנת 1917הוענק לו מטעם
מלך בריטניה תואר ״סר״ ,ובנוסף זכה
כדודי יועד לבנים בלבד בגיל סר אליס כדורי גם לעיטוד כבוד של ממשלת צרפת
,18-16מסיימי כיתות ח׳ עד י׳ ,הודי כתודה על תרומותיו בימי מלחמת
התלמידים חייבים היו להיות תושבי העולם הראשונה .בשנת ,1922בגיל
קבע ב א ק ,העדפה ניתנה לבני מוש 57נפטד כדורי ובצוואה שהשאיר
בים ובעלי נסיון בעבודה חקלאית. אחריו נכתב :״יש לחלק את העיזבון
שכר הלימוד )כולל כלכלה ולינה(, לשלושה חלקים ולשלם או להעביר
היה 24לא״י לשנה ,בשלושה תשלו חלק אחד כזה לממשלה הבריטית,
מים .סכום זה היה שקול כנגד שכר כדי שתבנה בית־ספר או בתי־ספר
עבודת פועל במשך כמה חודשים שייקדאו על שמי בארץ־ישדאל או
ולתלמידים לא מעטים היה קשה בארם נהריים ,כפי שהדבר ייראה
לעמוד בו .קבלת תלמידים כבר
מהמחזור הראשון והלאה נעשתה בעיני הממשלה הבריטית״.
בקפידה רבה ,תוך הקפדה על מכסות צוואה זו גרמה לסערות ומאבקים
חלוקה בין עירוניים לכפריים כאשד רבים של נציגי המוסדות היהודיים
רוב העירוניים היו בוגרי הגימנסיה באירופה ובארץ שניסו להשפיע על
העברית בירושלים ,גימנסיה ״הרצ הממשלה הבריטית להקים בית־ספר
ליה״ בתל־אביב ,בית־הספר הריאלי יהודי בארץ־ישראל .היוזם להקמת
בחיפה וחניכי תנועות הנוער הח בית־ספר חקלאי דווקא היה אשר
לוציות ״המחנות העולים״ ו״הנוער ארליך ,איש חינוך שהציע בוועידת
העובד״ .בין הכפריים בלטו צאצאי המורים שהתקיימה ב־ 1924״לדרוש
אנשי העליה־השניה ואנשי ״השומד״, בית־ספר חקלאי בגליל״ .הרעיון של
שהמנהל צמח היה מקורב אליהם ארליך הבשיל מאוחר יותר כאשר
מימי הקולקטיב בסג׳רה .הרכב זה של שאלת העיזבון הסעירה את הישוב
צעירים שינקו עם חלב אמותיהם את היהודי בארץ שחשש שייעשה שימוש
תחושת המחויבות החברתית והאידאל בכסף להקמת בתי־ספד לא יהודיים
החלוצי־לאומי ,אפיין את המחזורים
הראשונים והעניק צביון מיוחד לבית־ בלבד.
הספר .את הבניין המרכזי המרשים המפנה מצד ממשלת המנדט הבריטי
בבית־הספר בנה האדריכל הבריטי היה מקרי לכאורה .סר אלפרד מונד
)יהודי־ציוני שהיה שר בממשלת
האריסון. בריטניה ,לימים לורד מלצ׳ט( ביקר
הלימודים החלו בתחילת יוני ,1934 בארץ וסייר בטבריה ,שם נהנה מ״מש־
וטקס הפתיחה הדשמי נחוג ב־20 תה תה״ חגיגי בביתו של אשר ארליך.
ביוני .המוזמנים לחגיגה ,לדבות הנ אחת הבקשות ששטחו לפניו נציגי
ציב העליון לארץ ישראל סד ארתור הציבור היתה ״לתמוך בכל האפשר
ווקופ ,היו פקידי ממשל בכירים ונציגי בדרישתנו ...בית־ספר תיכוני במגמה
חקלאית נחוץ לגליל כמו נשמה לגוף״.
הישוב וההסתדדות הציונית. בהשתדלותו של מונד שינתה הממשלה
״אתם תקבעו את דמות בית הספר הבריטית את גישתה ובתוך זמן קצר
לעתיד״ ,נאמר לבני המחזור הראשון. הגיעה ההודעה כי אושרה הבקשה
בתחושת שליחות ,שקדו בני מחזור זה ובנוסף לבית־ספר חקלאי ערבי בתול־
על לימודיהם ,סייעו זה לזה והגיעו כרם יוקם גם בית ספר חקלאי יהודי,
להישגים נאים .הם למדו את מקצועות
החקלאות ,וכן בוטניקה ,ביולוגיה, שניהם על שם כדורי.
מתמטיקה ,פיסיקה וכימיה .דרישות תשע שנים חלפו בין האישור
המודים היו גבוהות .דאוי להזכיד את להקמת בית־הספר החקלאי ובין תחי
המורה ד״ר אברהם דוזנברג ,שהיה לת הלימודים .השטח אשר נבחר
ברבות הימים למנהל בית־הספר, להקמתו היו אדמות ממשלתיות בגליל
התחתון ,אשר הבריטים חששו כי
ושלימד עד קרוב לגיל שמונים. שבטים בדואים באיזור ישתלטו עלי־
