Page 5 - etmol_129

‫מצבת הרב בבית־הקברות הישן ביפו‬ ‫ליטול )הכוונה — להטיל( אשמה עליו כלל כי אדרבה‬
‫לדונו לכף זכות ולתת לו כתב פיוסין‪ ,‬כי עינינו ראו עיניו‬
‫יהודים מיפו‪ ,‬הוא ״פרדס מונטיפיורי״‪ ,‬שכונת מגורים‪,‬‬ ‫זלגו דמעות‪ .‬ולא די שהוא סובל מכאב זה אין הוא מראה‬
‫בתי־מלאכה ועסקים‪ ,‬המצויה כיום מול הקריה של תל־‬
‫כאבו כלפי חוץ שמא נבחין בו״‪.‬‬
‫אביב‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1846‬ביקר ביפו יהוסף שווארץ מחבר הספר‬
‫הרב יהודה הלוי היה קשור עם קבוצת מתיישבים‬ ‫״תבואות הארץ״ ולפי דבריו נמצאו אז בעיר שלושה‬
‫אמריקאית נוספת‪ ,‬שבאה לארץ בשנת ‪ ,1866‬והקימה כפר‬ ‫מניינים של יהודים‪ .‬קרוב לוודאי‪ ,‬שהכוונה כאן היא לבתי‬
‫ליד יפו‪ .‬יהודה הלוי עמד בקשרים עם המתיישבים‪ ,‬שסבלו‬ ‫אב — בין ‪ 120‬ל־‪ 150‬נפש‪ .‬כלומר כמעט שלא היה גידול‬
‫הרבה‪ ,‬פירסם אותם והביא אותם כדוגמה ליהודים‪,‬‬ ‫של האוכלוסייה היהודית בשנות הארבעים‪ ,‬שהיו כאמור‬
‫שיתיישבו אף הם באח‪ .‬גם מושבה זו נכשלה ומתיישביה‬ ‫קשות במיוחד אחרי נסיגת צבא אברהים פאשא המצרי‪.‬‬
‫חזרו לארצות־הברית ובמקומם באו ב־‪ 1869‬מתיישבים‬ ‫בשנת ‪ 1848‬פגש הכומר וודקוק את יהודה הלוי בבית‬
‫מושל יפו‪ ,‬כשהוא מתדיין עמו בענייני ממון‪ .‬הוא תיאר‬
‫גרמנים ״טמפלרים״‪ ,‬ששכונתם התקיימה שנים רבות‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬״כאיש בעל הדרת־פנים ביותר‪ ,‬הדובר ערבית‪,‬‬
‫בשנת ‪ 1863‬קמה ביוזמת הרב יהודה הלוי וראשי העדה‬ ‫עברית‪ ,‬תורכית‪ ,‬צרפתית ואיטלקית״‪ .‬הנוסע מצא את כל‬
‫ועד ציבורי ראשון — ״ועד העיר יפו״‪ ,‬בו היו שותפים‬ ‫היהודים בבית־הכנסת‪ ,‬כשהתכנסו בו כדי להספיד את‬
‫ספרדים ואשכנזים‪ .‬ביוזמת הוועד הקימה חברת כי״ח —‬ ‫מותו של החכם באשי אברהם חיים גאגין‪ ,‬שנפטר ביום כ׳‬
‫״כל ישראל חברים״)״אליאנס״( מצרפת בית־ספר לבנים‬ ‫באייר תר״ח )‪ .(1848‬לדבריו‪ ,‬רבים מיהודי יפו היו יוצאי‬
‫ביפו‪ ,‬בהנהלתו של מורה צעיר‪ ,‬שלימד לפני כן בבית־ספר‬ ‫תוניס ושאר ארצות אפריקה הצפונית‪ .‬על־פי מקור אחר‬
‫של כי״ח בליוורנו שבאיטליה‪ .‬בשנה הראשונה למדו‬ ‫מאותה שנה מנו יהודי יפו ‪ 300‬נפש‪ .‬אולם במיפקד משנת‬
‫בבית־הספר ‪ 19‬תלמידים‪ .‬בשנת ‪ 1873‬סגרה חברת כי״ח‬ ‫תר״ט־‪ ,1849‬שנערך בפקודת משה מונטיפיורי בעת מסעו‬
‫את בית־הספר מטעמי חיסכון והציעה להורים לשלוח את‬ ‫השלישי בארץ‪ ,‬נרשמו ביפו ‪ 268‬יהודים‪ ,‬מהם שמונה‬
‫ילדיהם למקוה־ישראל שמחוץ לחומות העיר‪ .‬ההורים‬ ‫מרמלה ושניים מירושלים‪ .‬מן האמור משתמע‪ ,‬כי במשך‬
‫סירבו‪ ,‬והרב יהודה הלוי‪ ,‬שהיה אז זקן מופלג‪ ,‬כבן ‪,89‬‬
‫יצא לאלכסנדריה שבמצרים והצליה לשכנע את אהד‬ ‫עשר שנים הוכפל מספר היהודים בעיר‪.‬‬
‫מעשירי היהודים שם‪ ,‬הברון מנשה הלוי‪ ,‬לתרום להקמת‬ ‫בסוף שנות הארבעים של המאה הי״ט חל שינוי במצב‬
‫קהילת יפו‪ .‬פטירת הראשון־לציון הרב גאגין‪ ,‬סיימה את‬
‫בית־ספר ביפו‪ ,‬ואמנם הצליח‪.‬‬ ‫פרק ההגמוניה של ירושלים ביפו‪ .‬הקשרים עם כולל‬
‫הרב יהודה הלוי נפטר בשנת תרל״ט־‪) 1879‬שבע ימים‬ ‫הספרדים הלכו והתרופפו והרב יהודה הלוי החל רואה‬
‫ושנים‪ ,‬כבן תשעים וחמש(‪ .‬מי שראה את ראשית‬ ‫עצמו מעתה בראש־ובראשונה כרבה של קהילת יפו‪,‬‬
‫ההתיישבות היהודית ביפו בזמן החדש‪ ,‬זכה לראות את‬
‫יפו היהודית גדלה ומתפתחת‪ .‬הוא נקבר בבית־הקברות‬ ‫שעליו בלבד מוטלת הדאגה לפיתוחה ולניהולה‪.‬‬

‫בתוך העיר יפו‪ ,‬שהוא היה בין היוזמים להקמתו‪.‬‬ ‫הפרדס של הלוי‬

‫לעיון נוסף‪ :‬הישוב היהודי ביפו ‪ -‬חנה רם‪ ,‬בהוצאת‬ ‫שמו של יהודה הלוי קשור למפעל החקלאי היהודי‬
‫ועד הקהילות הספרדיות לתל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬ ‫הראשון בא ‪ ,p‬עוד לפני הקמת בית־הספר מקוה־ישראל‬
‫— רכישת פרדס פרי־הדר‪ ,‬הפעלתו אירעה במקביל‬
‫ובשיתוף מסויים עם ״המושבה האמריקאית״ הראשונה של‬
‫יפו‪ ,‬שכונתה ״הר התקוה״ שהוקמה במזרח העיר‪ ,‬ליד ואדי‬
‫מוסרארה )נחל אילון(‪ ,‬בראשית שנות החמישים‪ ,‬חבורה‬
‫אמריקאית דתית זו‪ ,‬שציפתה לבואו מחדש של ישו‪,‬‬
‫הונהגה על־ידי אשה‪ ,‬הגברת מינור‪ .‬תחילה ישבה הקבוצה‬
‫דרומה לירושלים‪ ,‬עיבדה את האדמה‪ ,‬לא הצליחה ועברה‬
‫למזרחה של יפו‪ .‬זמן קצר לפני כן רכש הרב יהודה הלוי‪,‬‬
‫יחד עם שני שותפים את הפרדס‪ .‬אגב‪ ,‬סמוך לו נמצא‬
‫פרדס נוסף של דוד יהודה קלאסן‪ ,‬שבא מדנציג והתגייר‪.‬‬
‫יהודה הלוי ביקר אצל המתיישבים האמריקאים החדשים‬
‫התיידד אתם ובעידודם ובהמלצתם שלח מכתב לנדבן‬
‫באמריקה‪ ,‬בבקשה לתרום לפרדס שלו מכונת השקייה‬
‫״המעלה את המים מן הבאר באמצעות הרוח או על־ידי‬
‫משאבה המונעת בידי אדם אחד״‪ ,‬וזאת מכיוון שהמכונה‬
‫בפרדס מופעלת על־ידי פרידות‪ .‬בקשתו לא נענתה‪ .‬מצבו‬
‫של הפרדס הורע וגברת מינור באה לעזרת יהודה הלוי‬
‫והעסיקה פועלים יהודים בפרדס‪ .‬גברת מינור הודיעה‬
‫לחברי הכת באמריקה כי יהודה הלוי מבקש להקים‬

‫״מושבה יהודית״‪.‬‬
‫בקק ‪ 1855‬הגיע משה מונטיפיורי לארץ בפעם הרביעית‬
‫ורכש את פרדסו של הרב יהודה הלוי‪ ,‬והעסיק בו פועלים‬