Page 31 - Ha Keter
P. 31

‫פרק ראשון‬

                     ‫ייחודו של הכתר‬

‫כתר ארם־צובה הוא כתב־היד העתיק ביותר של תנ״ך שלם המוכר לנו‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הוא‬
‫גם המקור המוסמך המדוייק והמקודש ביותר‪ ,‬הן של הטקסט המקראי והן של מערכת‬
‫הניקוד הטעמים והמסורה; מה שעושה אותו לנכס הראשון במעלה בעולם כתבי־היד‬
‫העבריים והיהודיים‪ ,‬גדול בערכו הדתי המדעי והכלכלי מכל כתב־יד אחר של המקרא‪.‬‬
‫הכתר נכתב בידי הסופר שלמה בן בויאעא לפני יותר מאלף שנים‪ ,‬הוגה נוקד ונמסר בידי‬
‫בעל המסורה אהרן בן אשר‪ ,‬האחרון והחשוב בשושלת בן אשר שהכתיבה את הנוסח‬
‫המקובל של המקרא‪ .‬למעמד מיוחד‪ ,‬של סמכות כבוד וקדושה‪ ,‬הגיע בזכות המסורת‬
‫העתיקה שזהו כתב־היד שהיה בפני הרמב״ם בשעה שקבע את הלכות ספר תורה‬
‫ושאליו הוא מתכוון באומרו שם ׳ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו׳)נספח‬

                                                                                                                            ‫א׳(‪.‬‬

‫כל אלה אמירות הטעונות הוכחה‪ ,‬מה גם שעל מרביתן נסבו ויכוחים נוקבים בין‬
‫חוקרי־המקרא במאה ועשרים השנים האחרונות‪ ,‬מאז יצא שמעו של הכתר מגדר מסורת‬
‫המתהלכת בטוחות בקהילות המזרח והגיע לתודעתם של חוקרים ומלומדים ספקנים‬

                                                                                      ‫במערב‪.‬‬
‫במזרח נודע הכתר בשם ׳כתר ארם־צובה׳ או ׳כתר חלב׳‪ ,‬על שם הקהילה ששמרה‬
‫עליו כשש מאות שנה‪ .‬כינו אותו גם ׳כתר בן אשר׳‪ ,‬אך לרוב התייחסו אליו בשם ׳הכתר׳‬
‫בה״א הידיעה ובתרגומו הערבי ׳אל תאג״‪ .‬באגדות ובפי העם הוא נקרא ׳כתר עזרא‬
‫הסופר׳‪ .‬בעולם המחקר הוא מכונה ׳כתב יד חלב׳ ובלועזית ‪ ,Aleppo Codex‬כינוי‬
‫שנטבע כנראה בידי ההיסטוריון צבי גרץ‪ 1.‬וזאת לזכור כי חלב‪ ,‬ארם צובה)אר׳׳ץ(‪ ,‬אלפו‬
‫ואלפ הם שמות שונים — ערבי עברי אנגלי וצרפתי — לעיר אחת‪ ,‬עיר הכתר‪ .‬יש סברה‬

                                                                                                                                                                                                                                                         ‫‪VT‬‬

‫שזהו כתב־היד הראשון שהוכתר בתואר כתר; תואר שהפך לחלק מ שמו; תואר שניתן‬
             ‫ברבות הימים לכתבי־יד עתיקים אחרים של התורה או של התנ״ך כולו‪.‬‬

                         ‫‪ 1‬משה גושן־גוטשטיין‪ ,‬האותנטיות של כתר חלב‪ ,[27] ,‬עם׳ י״א‪ ,‬הערה ‪.6‬‬

‫‪9‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36