Page 33 - Ha Keter

‫ייחודו של הכתר‬

‫עמ׳ ג׳[ ניתן להגיע למסקנה שהכתר נכתב בסוף המאה התשיעית ולא יאוחר משנת ‪.910‬‬
‫ובאשר למקום אומר לנו יצחק בן־צבי? ׳רשאים אנו להניח שבני בויאעא היו בארץ‬
‫ישראל — אם בירושלים ואם במעדה‪ ,‬היא טבריה׳ ]‪ .[16‬מכל מקום ברי לנו שטבריה‬
‫היתה מקום צמיחתם והתגבשותם של הניקוד העברי והמסורה המקראית ושהכתר הוא‬

‫הטופס המעולה ביותר המייצג את המסורת הטברנית‪.‬‬
‫רבים מן הסופרים נהגו להשאיר את מלאכת הוספת הניקוד הטעמים והמסורה בידי‬
‫מומחים לדבר‪ .‬וכך במקרה דנן‪ .‬בקולופון שבידינו כתוב כך ‪ :‬׳ונקר ומסר אותו באר‬
‫היטב המלמד הגדול החכם הנבון אדון הסופרים ואבי החכמים‪ ,‬וראש המלמדים‪,‬‬
‫והמהיר במעשיו המבין במפעליו ויחיד בדורותיו מר רב אהרן בן מר רב אשר׳)ר׳ פרק‬
‫ד׳(‪ .‬אולם גם בנושא זה התעוררה מחלוקת אם אמנם יש לקבל עדות מאוחרת זו‬
‫כעובדה‪ .‬כמה חוקרים וביניהם אהרן דותן הטילו ספק בדבר‪ .‬אך מרבית החוקרים‬
‫מסכימים היום‪ ,‬אחר חקירה מדוקדקת‪ ,‬כי זו מלאכת מחשבת של ר׳ אהרן בן אשר‪,‬‬
‫אחרון השושלת המפורסמת‪ .‬זוהי גם עבודה מדהימה בהיקפה‪ .‬יש חוקרים המשערים‬
‫שהכתר הוא הפעם הראשונה שבה מתמודד אדם אחד עם מערכת הסימנים של התנ״ך‬
‫כולו‪ ,‬על כלליה חריגותיה ודקדוקיה‪ ,‬ומה שיוצא מתחת ידיו נקי מכל רבב‪ .‬ההתאמה‬
‫בין הטקסט המנוקד והמוטעם לבין הערות המסורה מעוררת התפעלות‪ ,‬שכן ניתן היה‬
‫לצפות לטעויות אנוש המוכרות לנו אפילו בדור המחשב והדפוס‪ .‬גם עבודתו של בן‬
‫בויאעא נעשתה כפי הנראה בפיקוחו של בן אשר ואף היא פרי מאמץ יחיד במינו‬

‫ובנקיונו‪.‬‬
‫הכתר נחשב אפוא למושלם בין כתבי־היד של שושלת בן אשר ולמייצג החשוב‬
‫ביותר של הניקוד הטבתי‪ .‬נאמנה עלינו מסקנתו של ישראל ייבין שהקדיש לניקודו של‬
‫הכתר ולטעמיו כמה שנות עמל שהסתכמו בספר בן ארבע מאות עמוד ]‪ .[57‬הוא קובע‬
‫שהכתר ׳הוא כתב היד הראוי להיחשב מייצג את נוסח ב״א )בן אשר( יותר משאר כל‬
‫כתבי היד׳‪ .‬אמנם נחמיה אלוני ]‪ [6‬קבע בפסקנות ועקשנות כי לא בן בויאעא כתב את‬
‫הכתר ולא בן אשר הגיהו ומסרו‪ ,‬אך יש בכך משום איפכא מסתברא שאין מאחוריה‬

‫טענות משכנעות‪.‬‬
‫הוויכוח החשוב ביותר שניטש סביב ראשיתו של הכתר נסב על השאלה ׳אם אמנם‬
‫יש ממש באותה ״אגדה״ מקומית של קהילת חלב‪ ,‬שכתב היד המכונה ״כתר חלב״ הוא‬
‫הטיפס שהיה לעיני הרמב״ם׳ — כפי שמנסח אותה משה גושן־גוטשטיין במאמרו‬
‫׳האותנטיות של כתר חלב׳ ]‪ .[27‬נקדים את המאוחר ונאמר כי מאמר מאלף זה מסתכם‬
‫בתקווה ׳שלא מעשה פזיזות הוא אם אטען‪ ,‬כי אותה ״אגדה״ שבה האמינו יהודי חלב‬
‫במשך מאות בשנים — אין זו אגדה׳‪ .‬כאיש חלב וכמי שמרבית עיסוקו בסיפורים‬
‫ובאגדות‪ ,‬חביבה עלי מסקנה זו מעבר למקרה הנדון‪ .‬אגדות חלביות אחדות כרכתי תחת‬
‫הכותרת ׳אגדה מאר״ץ תצמח׳; וד׳׳ל‪ 37 .‬עמודים מפרידים בין ספק ראשון של גושן־‬

‫‪11‬‬