Page 32 - Ha Keter

‫פרק ראשון‬

‫זהו מצחף‪ ,‬כלומר ספר‪ ,‬שעמודיו קלף בגודל ‪ 26.5x33‬ס״מ‪ ,‬ומספרם המדוייק‬
‫אינו ידוע‪ .‬לפי הערכתו של יצחק בן־צבי מספר הדפים בכתר השלם היה ‪ 2,[16] 380‬לפי‬
‫הנראה כיום היו בו כ־‪ 480‬דפים ; ועוד נשוב לכך בהמשך הדברים‪ .‬אני נוקט לשון כפי‬
‫הנראה‪ ,‬כיוון שבידינו מצויים היום רק ‪ 295‬דפי ם)אחד מהם הובא מארצות־הברית רק‬
‫בסוף ‪ (1981‬ואין בנמצא תעוד וסיקור מלא של הכתר השלם‪ ,‬בטרם ניזוק‪ .‬בכל עמוד —‬
‫שלושה טורים‪ ,‬להוציא ספרי איוב משלי ותהלים וכן דברי שירה הכתובים שני טורים‬

‫בעמוד‪ .‬ובכל טור עשרים ושמונה שורות‪.‬‬
‫כיוון שנצטרפו בו עתיקות וקדושה‪ ,‬נוצרו סביבו כמה וכמה אגדות שיהודי חלב ראו‬
‫בהן מסורת; החשובה בהן היא זו המייחסת את כתיבתו לעזרא הסופר)נספח ב׳(‪ .‬אגדה‬
‫זו נשענת על מסורת קדומה אחרת שקברו של עזרא הסופר נמצא בעיירה תדף‪ ,‬תדף אל‬
‫יאהוד בפי הערבים‪ ,‬הסמוכה לעיר חלב ושם עומד בית־כנסת ׳עזרא הסופר׳ וסביבו‬
‫ניסים ונפלאות בכל הדורות‪ 3.‬ומראים שם את האבן הגדולה שעליה העתיק עזרא הסופר‬
‫את הכתר הקדוש בדרכו מבבל לירושלים‪ .‬מסורת זו אין לה על מה שתסמוך‪ .‬ולא זו‬
‫בלבד‪ ,‬אלא שפריכותה והפרכתה הביאו חוקרים ומלומדים לפקפק במסורות אחרות של‬

‫יהודי חלב שנמצאו‪ ,‬אחר ויכוחים ומחקרים מרובים‪ ,‬אמינות ומדוייקות להפליא‪.‬‬
‫כמה מן הסברות שהעלו מלומדים בעלי־שם אינן פחות פנטסטיות אף לא יותר‬
‫סבירות מאגדה זו; כגון טענתו של החוקר לגרד )‪ [Lagarde) [66‬כי הכתר הוא כתב־יד‬
‫גרמני בן המאה הארבע־עשרה‪ .‬בסוף הספר היו רשומות המעידות על כותבו‪ ,‬על זמן‬
‫כתיבתו ועל גלגוליו‪ .‬אך דא עקא שחלקים אלה‪ ,‬הקרויים ק‪1‬ל‪1‬פ‪1‬ן‪ ,‬אבדו ואינם‪ .‬למזלנו‬
‫נמצאו כמה העתקות שנעשו בתקופות שונות‪ ,‬אך הן אינן זהות ביניהן‪ .‬ההעתקה‬
‫המוסמכת ביותר של הקולופון היתה עד היום זו של רבי מאיר נחמד איש ארם־צובה‪,‬‬
‫שפרסמה בדפוס בתוך מאמר שלו‪ ,‬בשנת תרצ״ג‪ ,‬בחוברת בשם ׳מאמר חקירה על הכתר‬
‫היקר הנקרא כתר ארם־צובה׳ ]‪ ,[78‬חוברת שהודפסה בבית דפוס עברי באר״ץ‪ .‬משה‬
‫דוד קאסוטו‪ ,‬החוקר האחרון שראה את הכתר בשלמותו‪ ,‬נטל עימו לחלב את העתק‬
‫הקולופון מתוך ספרו של קאהלה‪ ,‬שיוזכר להלן‪ ,‬ועשה בו תיקונים‪ .‬ההעתק במלואו‪ ,‬עם‬

‫תיקוניו של קאסוטו הרואים כאן אור לראשונה‪ ,‬מובא בפרק ד׳‪ ,‬עט׳ ‪.57-56‬‬
‫מתוך הקולופון הזה‪ ,‬שנכתב כמאה שנה לאחר כתיבת הכתר‪ ,‬ואינו מזכיר קיומו של‬
‫קולופון מקורי שנכתב בידי הסופר או הנקדן עם תום עבודתם )אם כי קרוב לוודאי‬
‫שהיה כזה(‪ ,‬מסתבר שהסופר שהעתיק וכתב את הכתר הוא שלמה בן בויאעא‪ ,‬ממ שפחת‬
‫הסופרים הידועה‪ .‬איפה ומתי נכתב — אין לדעת בבירור‪ .‬בעזרת מקורות אחרים ]‪,16‬‬

‫‪ 2‬כל מספר הניתן בספר זה בסוגריים מרובעים מפנה לביבליוגראפיה‪.‬‬
‫‪ 3‬על אחד מהם אפשר לקרוא בסיפור שלי ׳אחותי כלה׳ בתוך קובץ בשם זה ]‪ [103‬וראה שם גם סיפור‬

‫׳הכתר׳‪.‬‬

‫‪10‬‬