Page 35 - Ha Keter

‫ייחודו של הכתר‬

‫ח תי מ תו של ה ר מב״ ם לאישור על כתב־יד של ה׳מ שנה תו ר ה׳)׳ הי ד ה חז ק ה‪(,‬‬
‫או ק ספו רד‪ ,‬נויב או א ר ‪ Ms. Huntington 80=577‬דף ‪ 165‬א‬

‫בציבור היה הפוך‪ .‬האמת היא שלא היה לו ספק לקאסוטו שהכתר הוא כתב־יד בך‬
‫אשרי‪ ,‬ובה במידה לא היה לו ספק שאין זה כתב־היד שהרמב״ם ראה ואישר‪ .‬קשה היה‬
‫להתווכח עם אדם שהלך לעולמו‪ ,‬על אחת כמה וכמה שגם בחייו לא פרסם נימוקים של‬
‫ממש לדעתו‪ .‬ובכל זאת בא גושן־גוטשטיין וניסה להבין מה היו ׳הטעמים הטכניים׳‬

‫שהביאו את קאסוטו למסקנתו המפתיעה‪ ,‬והשתדל להפריכם‪.‬‬
‫קאסוטו‪ ,‬כך טען גושן־גוטשיין‪ ,‬ראה לפניו ׳הוכחה חותכת׳‪ .‬הרמב״ם כותב בהלכות‬
‫ספר תורה כך ‪ :‬׳צורת שירת האזינו‪ :‬כל שיטה ושיטה יש באמצעה רווח אחד כצורת‬
‫הפרשה הסתומה‪ ,‬ונמצאת כל שיטה חלוקה לשתים‪ .‬וכותבין אותה בשבעים שיטות׳‪.‬‬
‫כלומר בשבעים שורות‪ .‬והנה בכתר חלב שירת האזינו כתובה בשישים ושבע שורות‪.‬‬
‫הרי לפניכם ׳טעמים טכניים׳ שאינם עומדים לוויכוח‪ .‬ייתכן שקאסוטו אפילו טרח ובדק‬
‫דפוסים שונים של ׳היד החזקה׳ של הרמב״ם ומצא שבכולם נאמר במפורש ׳שבעים‬

‫שיטות׳‪.‬‬

‫‪13‬‬