Page 40 - Ha Keter
P. 40
פרק ראשון
האחרון והמושלם בשושלת המפורסמת שעסקה במלאכת־קודש זו במשך כמה דורות.
מהי בעצם מלאכתו של המסרן? לבד מן ההגהה ,שהיא כשלעצמה מחייבת ידענות
וקפדנות ,עין בוחנת ושכל טוב ,היה המסרן מעתיק לכתב־היד את הכללים הקדומים של
חכמי המסורה .בהעתקה זו היתה לכל מסרן שיטה או סגנון משלו .וכפי שמנסח זאת
ברויאר ׳מסורה אחת היתה בידי כולם ,אך כל מסרן עיבד אותה על־פי דרכו -----------
והטביע עליה את חותמו׳.
ואכן חותמו של אהרן בן אשר ניכר היטב בכתר .רוב המסרנים נכשלו בערבובי
שיטות וקשה למצוא כתב־יד שאין בו משהו משתי השיטות הנהוגות במסורה ,זו של בן
אשר וזו של בן נפתלי ,למעט הכתר שבו שולטת שיטת בן אשר בטהרתה .ונסיים פרק זה
בשתי הערות שבהן חותם ברויאר את המבוא המפורט לספרו:
טעויות ואי־דיוקים מצויים בהערות המסורה של כל כתבי היד :ערבובי סיגנונות,
זיהוי מוטעה של ביטויים שאינם זהים ,החלפת כללי מסורה דומים ,טעויות
בהבנת המסורה ,טעויות בהבאת לשון הפסוקים .כל סוגי הטעויות האלה מצויים
כמעט בכל כתבי היד .הם שכיחים בדפוס ויניציאה ובכתב יד לנינגרד ,מצויים גם
בשאר כתבי היד — כולל כתב יד קאהיר — וכמעט שאינם מצויים בכתר ארם
צובה ----------- .ה מ סו ר ה המדוייקת והמיוחסת שבכתר מצטרפת אפוא לנוסח
המקרא המעולה שבו .בשתי הבחינות האלה אין הכתר רק מעולה מכל כתבי היד
שבידינו :אלא כתר ארם צובה הוא כתב היד הי חי ד ,ש מ שנ תו קב ונ קי כ מ ע ט
בכל מקום.
הנה כי כן התבהר לנו על שום מה זכה כתב יד זה לתואר כתר — תואר שהמסורת
העממית הדביקה לכתבי־יד מעטים ביותר — ומפני מה הוא ראוי להיקרא הכתר,
בה״א הידיעה.
18
