Page 42 - Ha Keter
P. 42
פרק שגי
מספרי תורה הן בצורתם החיצונית)ספר ולא מגילה( ,הן בניקוד ,טעמים ומסורה שיש
בהם ,ולעתים גם בתרגום ופירושים הנלווים לטקסט המקראי .ויש כתרים ,כגון הכתר
הקטן שהגיע עם הכתר מארם־צובה)כת״י מכון בן־צבי מס׳ ,(2המכילים תורה וחמש
מגילות עם תרגום ופירושים מרובים .אין אנו ידועים כיצד ,על־ידי מי ועל שום מה ניתן
תואר זה .משערים שזו מסורת עממית שקיבלה אסמכתא מפי חכמים ותלמידי חכמים.
ר׳ מאיר נחמד אומר במבוא לחוברת שלו על כתר ארם־צובה ] :[78׳בפי העם הם
נקראים ״כתרים״ והם קדושים בעיני העם יותר מקדושת ס״ת׳)ספר תורה( .ודוק ,בפי
העם ובעיני העם .וכיוון שקדושתם עולה על קדושת ס״ת הרי שאין ספר קדוש מהם.
ואין לערבב קדושה זו ויתרון זה על ס״ת עם פסילתו המובנת של כל מצחף ,וכתר
בכלל זה ,לקריאת התורה בציבור .דברי הרמב״ם בעניין זה הם חד משמעיים :׳כרך זה
שיש בו תורה נביאים וכתובים אין קדושתו כקדושת ספר תורה אלא כחומש מן
החומשים — דין היתר כדין החסר׳1.
ועוד זאת ,השמועה שהגיעה לאוזניו של יצחק בן־צבי )ונשמעה מפיו( שביום
הכיפורים היו מוציאים את הכתר וקוראים בו בספר יונה אין לה על מה שתסמוך;
וכבר הוכחשה מפי חכמי אר״ץ בהזדמנויות שונות.
כאמור מעטים מאוד כתבי־היד שזכו לתואר זה .רק בתימן ניתן התואר תאג׳ — כתר
בעברית — לכתבי־יד מרובים ומספר התיג׳אן התימנים גדול פי כמה מכל הכתרים
האחרים גם יחד .התיג׳אן)רבים של תאג׳( מאוחרים בהרבה מן הכתרים שנכתבו בארץ־
ישראל ,סוריה ומצרים.
בעניין זה מעיר יעקב ספיר בספרו ׳אבן ספיר׳ משנת [83] 1866בעמ׳ י״ב :׳הנה בכל
ארצות הקדם קוראים היהודים לחומש או תנ״ך כתיבת יד בדפוס עם נקודות וטעמים
בשם ״כתר״ ובמצרים קוראים קדמון וטעמו של דבר לא נודע .ובארץ התימן קוראים
לזה ״ ת אג׳״...׳ המלה תאג׳ מופיעה לראשונה בקטעי גניזה מן המאה השתים־עשרה
בצירוף ׳מצחף את־תאג״; וכותבים על כך גויטיין ] [26וגוטהייל ].[25
במהלך עבודתנו נתגלה ברשימותיו של קאסוטו מקור קדום יותר .קאסוטו מצטט
אחת מרשימות המסורה של הכתר; אותה רשימה הועתקה גם בכתב־יד ששון 1053מן
המאה העשירית ) ! ( ושם נזכר התואר אל־תאג׳ ,בהתייחסות ישירה אל כתר ארם־צובה.
הכינוי כתר נטבע אפוא בסמוך לחתימת כתר ארם־צובה; אפשר בזכותה ובעטיה של
היצירה הזאת; ועוד נשוב לכך להלן.
בארם־צובה היו ארבעה כתרים .השניים החשובים יותר הגיעו יחד לירושלים .שני
חומשים נוספים אין יודעים מה עלה בגורלם .יש סברה שהם שמורים עד עצם היום הזה
בידי שרידי הקהילה ,בין שאר כתבי־יד יקרים .ושמעתי לאחרונה מפי הרב יצחק
1הלכות ספר־תורה ,פרק ז׳ ,הלכה ט״ז.
20
