Page 41 - Ha Keter
P. 41
פרק שני
הבהרת מושגים
בפרק הראשון השתמשנו בכמה מושגים ובכמה מונחים הטעונים הבהרה .נראה לי שלא
די בהגדרה הקצרה שהוצמדה להם במהלך המשפט וראויים הם להעמקה ולעיון קל
בתולדותיהם ובגלגוליהם ; מה גם שעוד נשוב נשתמש בהם הרבה.
נתעכב נא קמעה וננסה לענות על שאלות כגון :מה בין מצחף למגילה ,ומה בין כתר
לספר־תורה ,ומהן מסורה גדולה וקטנה ,ופרשה פתוחה וסתומה ,ומי הן שתי שושלות
המסרנים ,ומשהו על טעמי כ״א ספרים ועל טעמי אמ״ת ועל געיות וכיוצא בזה דברים
שנתקל בהם שוב ושוב וטוב שנדע אותם ואודותם.
מי שלמד את הדברים הללו וזכורים הם לפניו ,יפסח וייתי היישר אל הפרק הבא .מי
שנפגש כאן לראשונה עם המושגים הללו ,יזכור נא שהם מובאים כאן על קצה המזלג
ורק בהתיחסותם לכתר ולאשר בו ,ואין זו תורה שלמה.
כתר אינו ספר תורה .ספרי התורה כולם מגילות ואין בהם — אף אסור שיהיו בהם
— ניקוד טעמים והערות המסורה .ההלכה קובעת שספר־תורה שיש בו סימני ניקוד או
טעמים או סימנים אחרים — פסול .קריאת התורה בבתי־הכנסת נעשית אך ורק מתוך
ספרי־תורה גלולים .הקריאה בתורה בציבור מתוך ספר או כל מצחף אחר אסורה
בהחלט .הקראים לעומת זאת התירו קריאה ממצחף ופסלו קריאה בספר־תורה לפי
שאין בו פיסוק ניקוד וטעמים .הטקסט וחלוקתו כתובים בכתרים על־פי מסכת סופרים
והלכות ספר תורה של הרמב״ם .לשון אחר ,כל מה שיש בספר־תורה יש בכתר ,כל אות
כל תו כל רווח ,אבל לא כל מה שיש בכתר יש בספר תורה.
התואר כתר או ׳כתר תורה׳ ניתן במשך הדורות לכתבי־יד עתיקים ספורים ; עשרות
מועטות מתוך רבבות ,ובעיקר בארצות המזרח .ידועים כתרים מארץ־ישראל ,סוריה,
מצרים ,ספרד ואלבניה)חומ ש אישקודרה ,כת״י מכון בן־צבי מס׳ .(3המעטים שהגיעו
לארצות אחרות אף הם נכתבו במזרח התיכון .כמה מן הכתרים מכילים את התנ״ך כולו
— כ״ד הספרים .כמה מהם מכילים חמישה חומשי תורה בלבד ,אך גם אלו שונים
19
