Page 43 - Ha Keter

‫הבהרת מושגים‬

‫זעפראני‪ ,‬מחכמי אר״ץ אשר בירושלים‪ ,‬שמסורת עממית חלבית מספרת על קיומו של‬
‫כתר נוסף‪ ,‬חמישי‪ ,‬הטמון בג׳אמע אל חייאת‪) 2‬מסגד הנחשים( — בית־כנסת עתיק‬

‫שנהיה בשנת ‪ 1327‬למסגד ואין ליהודים גישה אליו‪.‬‬
‫בבית־הספרים הלאומי בירושלים נמצא כיום כתר נוסף מסוריה‪ ,‬הלא הוא ׳כתר‬
‫דמשק׳ שנכתב בשנת ‪ 1260‬בספרד‪ .‬מספרו ‪790‬ס‪ .4‬כתר זה נגנב ממקומו בבית־הכנסת‬
‫חוש־אל־באשא בשנת ‪ 1940‬ונרכש לאחר שנים רבות באמצעות מתווכים בשביל‬
‫הספריה הלאומית )ראה תצלומים בלוחות יד‪ ,‬טו(‪ .‬בשנת ‪ 1975‬רכש בית־הספרים‬
‫הלאומי גם את ׳חומש דמשק׳‪ ,‬המכונה אף הוא ׳כתר דמשק׳ וניתן לו המספר ‪5702‬ס‪.24‬‬
‫בעיר דמשק היו ארבעה כתרים נוספים‪ ,‬שלושה מהם של תנ״ך מלא‪ .‬על הכתרים‬
‫בדמשק אפשר לקרוא אצל אבינועם ילין ]‪ ,[61‬א״א הרכבי ]‪ [50‬ויששכר יואל ]‪.[56‬‬
‫הכתרים כולם מצחפים )או בצורה הערבית המקורית‪ :‬״ ^ ( ולא מגילות‪ .‬צורת‬
‫המצחף — הספר העשוי דפים דפים של קלף — חדשה יחסית‪ .‬היא נוחה יותר לעיון‪,‬‬
‫דפדוף ומציאת קטע מבוקש ומאפשרת יחידות גדולות יותר‪ .‬אין בנמצא וכנראה גם לא‬
‫נכתב מעולם תנ״ך שלם בצורת מגילה‪ .‬רק צורת המצחף איפשרה לכלול את כ״ד‬
‫הספרים בכריכה אחת‪ .‬המגילות הגנוזות‪ ,‬למשל‪ ,‬קדומות באלף שנה מן הכתר‪ .‬אך לא זו‬
‫בלבד שאין בהן ניקוד טעמים ומסורה‪ ,‬אלא שהן קטעים וקרעים של ספרים בודדים‪,‬‬
‫ואף אילו מצאנו אותן כפי מסירתן לא היינו מוצאים ביניהן אלא מגילות של ספרים‬

‫בודדים או של התורה‪.‬‬
‫מפאת הקושי שבזכירת מאות כללים ואלפי חריגים ויוצאים־מן־הכלל‪ ,‬התמחו‬
‫מרבית הסופרים בחלק זה או זה של המקרא‪ ,‬והעתיקו ספר אחד או ספרים אחדים‬
‫פעמים הרבה‪ .‬עם המעבר למצחף ועם התגבשות המסורה התחילו סופרים מרחיבים‬
‫את תחומיהם‪ .‬סברה מתקבלת על הדעת היא ששלמה בן בויאעא היה הראשון שהעתיק‬
‫כתב־יד שלם של כל התנ״ך‪ ,‬ואהרן בן אשר היה הראשון שהגיה ותיקן ומסר וניקד‬
‫והטעים את כל כ׳׳ד הספרים — ומה שיצא מתחת ידיהם הלא הוא הכתר‪ .‬אפשר שמכאן‬
‫צמח הצורך בתואר חדש בעולם כתבי־היד‪ :‬כתר‪ .‬משהו מעל ומעבר לכל מה שהיה‬
‫ידוע ומקובל עד אז‪ .‬המושג כתר הוא אפוא תולדה של שתי מהפכות בתולדות כתבי־‬
‫היד העבריים‪ :‬החיצונית שהתבטאה במעבר ממגילה למצחף‪ ,‬והפנימית ששיאה‬

‫בגיבושו של נוסח המסורה‪.‬‬
‫צורת המצחף היא המצאה רומית מן המאה הרביעית לספירה‪ .‬השם הרומי למצחף‬
‫הוא קודקס )‪ .(Codex‬היתרון הבולט הראשון שלו על המגילה היה בזה שניתן‬
‫לכתוב על שני צירי הדף‪ ,‬הקלף‪ .‬השם מצחף שמקורו ערבי מופיע בספרות העברית‬
‫החל מן המאה השמינית‪ .‬במאה זו קמה והתבדלה מישראל עדת הקראים‪ ,‬שלדידה‬

‫‪ 2‬על פרשת ג׳אמע אל חייאת ראה מאמרו של יצחק שמוש ׳קהילת חלב בסוריה׳ ]‪,[104‬‬

‫‪21‬‬