Page 79 - Ha Keter
P. 79
ניסיונות צילום והעתקה
סתום או פתוח או טעם מהטעמים האילו יוציאוהו אליו לראות ולהשכיל ולהבין
לא לקרות ולדרוש וישיבוהו למקומו וישמרוהו ולא יתפרד בו איש אין בו אמונה
ויהוה אלהי ישראל ישים אתו סימן טוב סימן ברכה עליו ועל זרעו ועל כל ישראל
ויתקים עליו מקרא שכתוב כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על
זרעך וברכתי על צאצאיך וצמחו בבן)כך בכ״י( חציר כערבים על יבלי מים זה
יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה וכל
הברכות האמורות בו יחולו ויבואו ויאתיו ויאגורו עליו ועל זרעו ועל כל הנלוים
עליו ועל כל מי ישמע ויאזין ויקשיב ויעשה כדברים האלה ולא יחליפם ולא ימירם
לעולם ולעולמי עולמים ברוך יהוה לעולם אמן ואמן.
ההערות בסוגריים הן של קאסוטו ובכתב־ידו על־גבי טקסט מודפס במכונת כתיבה
שתצלומו מובא כנספח י״א .ראוי להשוות נוסח זה אל שלוש ההעתקות הקודמות —
של הרכבי ,ספיר ונחמד.
קאסוטו לקח עמו לחלב את ספרו של קאהלה)עותק מן הספריה הלאומית ,המצוי
עתה באולם הקריאה יהדות וסימנו * ט (439והשווה את הנוסח המועתק למקור .הוא
סימן את השינויים בעיפרון אדום בגוף הספר .הוא תיקן כתיב לא מדוייק ומחק פיסוק
שאינו במקור .כמו כן שב וסימן כל אותם מקומות שבהם נראה במקור שהיתה מחיקה
ועליה כתיבה חדשה.
מפתיע הדבר שקאסוטו לא פרסם בחייו את הנוסח המתוקן ,ותמיהני על חוקרים
שעסקו בנושא זה עשרות שנים אחרי מסעו של קאסוטו שלא שאלו בזמנו את קאסוטו
ואחרי־כן את יורשיו אם נבדק נוסח הקולופון על־ידי קאסוטו .ההסבר היחיד לשתי
התמיהות הוא שקאסוטו התרכז בעניין אחד בלבד — הוצאה לאור של תנ״ך מתוקן
ומדוייק — ושהחוקרים ידעו זאת ולא שיערו שהתפנה גם לעניינים ׳צדדיים׳ כגון
הקולופון .וכך פורסם ב־ 1985מאמר של נחמיה אלוני ] [8ובו פרק הנקרא ׳כתב
ההקדשה בכא״צ )על פי נוסח הרכבי בהשוואה לנוסח ספיר ונחמד(׳ ,בעוד נוסח
קאסוטו הבדוק מונח בירושלים בתיקים ואולי אף בארכיונים.
העתקים של קונטרס המסורה היו לפחות בידי שני חוקרים :ויליאם ויקס מאוקספורד
והרמן שטראק מברלין .ניסיונות של חוקרים ישראלים לעלות על עקבותיהם של
הקונטרסים עלו בתוהו.
אך לא רק הקולופון ולא רק קונטרס המסורה הועתקו פעמים הרבה .הכתר כולו
הועתק מספר פעמים .על כמה העתקים יש בידינו ידיעות מוסמכות ,אם כי אין איש יודע
היכן הם כיום ,ומה עלה בגורלם.
ר׳ עזריה מן האדומים ) (1578-1511כותב בספרו ׳אמרי בינה׳ שמצא כתב־יד של
חומש קדמון שהועתק כנראה מן הכתר ,אם כי הכתר אינו נזכר במפורש אלא רק בכינויו
57
