Page 91 - Ha Keter

‫מאמצי הצלה‬

‫הקהילה היהודית בחלב‪ ,‬התנ״ך שלפי המסורת השתמש בו הרמב״ם בעצמו‬
‫ובכבודו‪ ,‬היה למאכולת אש בפרעות שפרצו נגד יהודי חלב לפני שבועות אחדים‪.‬‬

‫׳כתר ארם צובה׳‪ ,‬כמו שהיו רגילים לכנותו‪ ,‬אבד ו איננו‪...‬‬

‫שני מאמריו של קאסוטו ב׳הארץ׳ היו במשך שנים אבן פינה לכל מי שעסק בכתר או‬
‫התעניין בו‪ .‬מפתיע הדבר שיומנו האישי שכתב בחלב יום־יום מן ה־‪ 12‬ועד ה־‪21‬‬
‫בדצמבר ‪ 1943‬לא נתפרסם אף לא הוזכר מעולם‪ .‬יומן זה הכתוב צרפתית בכתב־ידו‬
‫נמצא בתיקים שנשמרו בידי בני משפחתו של קאסוטו והוא מתפרסם כאן לראשונה‬

‫בפרק ח׳‪ ,‬ברשותם האדיבה‪.‬‬
‫הסירוב להרשות לקאסוטו לצלם את הכתר מובן בהחלט‪ .‬הקשיים שהערימו על‬
‫דרכו בבקשו לעיין בכתר‪ ,‬קשיים העולים מיומנו ממאמריו וממכתביו‪ ,‬מפתיעים‬

‫ומקוממים‪ .‬שהרי כתוב מפורשות בקולופון‪:‬‬

‫ואם יחפוץ איש מכל זרע ישראל מבעלי המקרא ומהרבנים בכל ימות השנה‬
‫לראות בו דברי יתר או חסר או סתור או סדור או סתום או פתוח או טעם מהטעמים‬
‫האילו‪ .‬יו צי או הו אליו לראות ול ה שכיל ו ל ה בין‪ .‬לא לקרות ולדרוש וישיבוהו‬
‫למקומו וישמרוהו‪ .‬ולא יתפרד בו איש אין בו אמונה‪) .‬הפיזור הוא שלי — א״ש(‪.‬‬

‫עד מהרה החלו מגיעים ארצה פליטי הפרעות בחלב‪ ,‬אחר שהות קצרה בלבנון או‬
‫בתורכיה‪ ,‬ומפיהם הלך והתברר שהכתר ניצל ונמצא במקום מבטחים ושהסיפור על כך‬
‫׳שהיה למאכולת אש׳ נועד לאוזני השלטונות הסוריים שידעו ערכו של הכתר והחלו‬
‫לחקור ולדרוש למקומו‪ .‬באותן השנים התעניין בכתר גם הרופא הארמני המפורסם‬
‫אלטודאן — גדול רופאי חלב ועשיר גדול — וביקש לקנותו; וגם לו ענו שהספר נשרף‬

‫ואיננו‪.‬‬
‫כאשר נודע בארץ שהכתר ניצל‪ ,‬החל ניסיון רציני ממושך ועקשני לנסות ולהעלותו‬
‫לירושלים‪ .‬אך שרידי הקהילה ואחרוני חכמיה ונגידיה לא רצו לשמוע והתעקשו לשמור‬
‫אותו בידיהם‪ .‬לחרמות ולחששות מפני הקללות הרובצות על מוציאו וגואלו ועל‬
‫הקהילה שתסכים להעבירו הצטרף מעתה החשש שאם ייתפס הכתר בדרכו החוצה‬
‫יתגלה השקר ששיקרו לשלטון הסורי ויצטרכו לתת את הדין‪ .‬ניסיונות השכנוע נעשו‬
‫באמצעות מנהיגים של קהילות חלביות בתפוצות שהגיעו לביקור בארץ‪ .‬גם שגרירי‬
‫ישראל נתבקשו להפעיל לחץ ושכנוע‪ .‬המחשבה התמימה‪ ,‬שחכמי חלב למדו לקח מן‬
‫הפרעות והם יתרצו אם יבטיחו להם שהכתר יועבר בידיים נאמנות ובדרכים בטוחות‪,‬‬

‫הלכה ופינתה מקומה לחשש כבד ואפילו לזעם‪ .‬והשנים עוברות‪.‬‬
‫צעד חשוב ביותר בכיוון ההצלה נעשה בידי הראשון־לציון‪ ,‬הרב הראשי לישראל בן‬
‫ציון מאיר חי עוזיאל‪ ,‬שכתב קול קורא אל חכמי אר״ץ ונגידיה באשר הם שם‪ ,‬ובעיקר‬

‫‪69‬‬