Page 10 - etmol 74

‫ג׳ יועד למרכז חקלאי ואיזור ד׳ ‪ -‬המר­‬

‫כז העירוני של המקום כיום ‪ -‬כאיזור‬

‫חקלאי‪.‬‬

‫קאופמן הגיש את תכניתו בשנת‬

‫‪ .1925‬היא כללה גם שירותים‪ ,‬בתי'‬

‫כנסת‪ ,‬בית״עם‪ ,‬בית־ספר‪ ,‬בית־חולים‪,‬‬

‫בית ועד העיר‪ ,‬חנויות קואופרטיביות‪,‬‬

‫שוק‪ ,‬פארק‪ ,‬מגרשי ספורט ובית‪-‬‬

‫חרושת למכונות חקלאיות‪.‬‬

‫האנדרטה למייסדי המושבה‬ ‫המתיישבים נתקבלו למושבה בטקס‬
‫בחורף‪ ,‬וכמובן‪ ,‬דרך גשר הירקון הר״‬
‫עוע‪ .‬את המטענים היה הכרח לפרוק‬ ‫חגיגי שכלל גם שבועה‪ .‬ההשבעה ‪ 1924‬נזרעו השדות ונבנתה רפת גדולה‬
‫באמצע הדרך מהעגלות‪ ,‬כדי להקל עלי­‬ ‫נערכה לאור נרות כשכל הנאספים עומ­ והוחל לנטוע פרדסים‪ .‬בשרונה‪ ,‬מושבת‬
‫הן לעבור במקומות הקשים‪ ,‬ושוב היו‬ ‫דים על רגליהם וחוזרים על מילות הטמפלרים‪-‬הגרמנים‪ ,‬נקנו ‪ 15‬פרות‬
‫השבועה‪ ,‬שנאמרה בנוסח שבועתו של דמשקאיות‪ .‬למקום הגיעו חברי האגודה‬
‫מטעינים אותן‪ .‬הנסיעה לתל‪-‬אביב‬ ‫נשיא ארצות‪-‬הברית‪ :‬״אני נשבע שאמ­ ״בני בנימין״‪ ,‬יוצאי המושבות הוותי­‬
‫ארכה כשעתיים ועלתה עשרה גרוש‪.‬‬ ‫לא את תפקידי באמונה‪ ,‬בלי כל פניות קות בארץ שהיו בעלי נסיון בחקלאות‪,‬‬
‫ובלי כל משוא‪-‬פנים‪ .‬אעשה הכל לטובת והם פיתחו והרחיבו את המשק במקום‪.‬‬
‫את המזון היו מביאים למקום פעם‬ ‫הציבור וה׳ יהיה בעזרי‪.‬״‬
‫בשבוע בעגלה מתל‪-‬אביב‪ .‬משהגיעה‬ ‫את המים למושבה בראשיתה הביא‬
‫למקום האשה הראשונה ‪ -‬חנה בוהקוב‪,‬‬ ‫שבוע לאחר הקמת צריף הראשונים המוכתר של הכפר הערבי הסמוך ג׳ליל‪.‬‬
‫בו התיישבו המייסדים הגיע למקום כל בוקר הביא למקום ארבעה פחי מים‬
‫בישלה בשביל כל הקבוצה‪.‬‬ ‫האגרונום קרשינסקי‪ ,‬שהיה משגיח על במחיר שילינג הפח‪.‬‬
‫בל״ג בעומר ‪ 1925‬החלו לבנות במ­‬ ‫העבודה החקלאית‪ .‬מפתח‪-‬תקוה הגיעו חלק גדול משטחי המושבה היתה‬
‫קום בתי‪-‬אבן‪ .‬זמן לא רב אחר‪-‬כך קם‬ ‫כמה אכרים ואתם פרידות ומחרשות ביצה‪ ,‬שחסמה את הגישה לתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫ה״המוסד הציבורי״ הראשון בכפר ‪-‬‬ ‫והם חרשו ‪ 200‬דונם ראשונים‪ .‬בראשית ‪ 1925‬החלו בייבוש הביצה‬
‫מסעדה‪ .‬אחר‪-‬כך הוקם צריף גדול ששי­‬ ‫המתיישבים החליטו לנטוע מטעי הדר‪ .‬וזאת על‪-‬ידי ניקוי המנהרה הגדולה‬
‫מש למרכז לחיים החברתיים במקום ‪-‬‬ ‫נזרעו גרעיני לימון‪ ,‬שאותם כיסו בזכו­ מהתקופה הרומאית‪ ,‬כדי שמי הביצה‬
‫בו נערכו אסיפות‪ ,‬ערבי שירה וריקו­‬ ‫כית להגנה מפני הקור‪ .‬את הזכוכיות יעברו דרכה‪ ,‬ודרך התעלות שנחפרו‪.‬‬
‫דים ואפילו סטודיו דרמטי‪ .‬הרופאה‬ ‫סיפק הצלם המפורסם של תל‪-‬אביב שני הצריפים הראשונים לא עמדו‬
‫הראשונה היתה ד״ר דשה אהרונסון‪,‬‬ ‫אברהם סוסקין‪ .‬בימים ההם כידוע‪ ,‬היו היטב בתלאות החורף הראשון‪ .‬הגשם‬
‫שהיתה הולכת דרך ארוכה בחולות כדי‬ ‫מצלמים על זכוכית ומהם פותחו הצילו­ חדר דרך הגג ודרך הסדקים‪ .‬ליד הצרי­‬
‫מים‪ .‬הוא מכר ליישוב את הזכוכיות פים עמדו מספר אוהלים בהם גרו חברי‬
‫להגיש עזרה רפואית לנצרכים‪.‬‬ ‫שלא היה צריך להם‪.‬‬
‫זו היתה השנה הראשונה של היישוב‪.‬‬ ‫״בני בנימין״‪ .‬משנבנו הרפתות עברו‬
‫בסיומה ישבו בהרצליה כמאה משפחות‪.‬‬
‫ביום הרצליה היא עיר גדולה‪ .‬על אבן‬ ‫חברי ״בני בנימין״ לגור בהן יחד עם‬ ‫פרות משרתה‬
‫במרכז העיר חרותים שמותיהם של‬ ‫הפרות והסוסים‪.‬‬
‫הראשונים‪ ,‬שהעזו ויצאו למקום המנו­‬
‫תק לפני יותר מששים שנה‪ ,‬כדי להקים‬ ‫הגישה למקום היתה קשה‪ :‬מתל‪-‬‬

‫ישוב‪.‬‬ ‫הובא ציוד חקלאי רב מחוץ לארץ‪ :‬אביב עברו דרך ״הר נפוליון״ ומשם‬

‫עגלות‪ ,‬מחרשות‪ ,‬משדדות‪ .‬בדצמבר סביב‪-‬סביב ובדרך ואדיות‪ ,‬מוצפים מים‬

‫‪r‬‬ ‫דו־קרב שאגד עליו הכלח‪.‬‬
‫סמך ביקורו הממושך בארץ ב־‪ ;(1895‬השני אמנם אינו נזכר בשמו‬
‫אך הוא מופיע בתצלום חברי ״בד כוכבא״ המשובץ במאמר‪,‬‬ ‫ראשץ משמאל בשורה למעלה‪ ,‬ד״ד אוובך‪ ,‬אכ> הכומנ‬
‫ראשון משמאל בשורה למעלה‪ .‬זהו אבי ד״ד אליהו אורבך‪ ,‬אשר‬ ‫‪...‬המאמר ׳׳מדרקרב להתגונגות״ מאת פרופי יעקב שורי שהו­‬
‫עלה לארץ אחר־כך)ב־‪909‬ו<‪ ,‬התיישב בחיפה והיה הרופא היהודי‬ ‫פיע בעת־מול גליון עורר בי התרגשות תאת משום הקשר שלי‬
‫הראשון בה וכן חוקר מקרא ®גע‪..‬ומקורע«‪.‬השלישי אינו מוזכר‬ ‫לשלושה אנשיס הקשודיס בגאמר כו*‪ .‬האהד הוא דודי‪' ,‬פרופ׳'‬
‫כלל‪ ,‬אולם הוא היה מפקד וד׳הגנה העצמית היהודית״ בברלין‪,‬‬ ‫אליקום הנדיך לווה‪ ,‬שהיה מייסד התאחדות ציוני ברלין‪ .‬מי‬
‫שהביא לראשונה את הרצל לברלין והציגו לפני ומגיוגים ואוהדיהס‬
‫‪) 1918‬והמאמר מספר על הגנה זו(‪ ,‬לאחר שהשתחרר מהצבא '‬ ‫שס‪ ,‬ומי שהיה ציר הקונגרס הציוני הראשון )‪ <1897‬בנציג יפו)על‬
‫הגרמני והוא אז בן ‪ .20‬זהו גיסי ד״ר עמנואל )ארנסט< סימון‪,‬‬
‫ספורטאי ודופא־ספודט‪ ,‬שעלה ארצה ב*‪ 1924‬והיה ברבות הימים‬
‫מנהל המחלקה להכשרה שפנית במשרד החינוך והתרבות‪ .‬יש בידי‬
‫להוסיף נימה מעניינת ואופיתית לעניין הסיוף והדדקרב‪ ,‬בו דגלו‬
‫גם אגודות סטודנטים ציוניים בגרמניה‪ ,‬כפי שמוסר יעקב טורי‪.‬‬

‫אבי בצד היותו הבר ומתעמל קבוע באגודת ״בר כוכבא״ בברלין‪■ ,‬‬
‫היה גם חבר־מייסד של אגודת הסטוז־נטים הציונית ״חשמונאיה״‪• ,‬‬
‫אבל משהכריזה ״חשמונאיה״ על עצמה ב״אשדה דו־קרבית״‪,‬‬
‫בלומד דורשת ונותנת סיפוק בדו־קדב של סיוף‪ ,‬הוא הודיע‪ ,‬בי '‬
‫כיהודי־ציוני הוא מתנגד עקרונית לשגוות גרמנית‪.‬זו‪ ,‬בדבריו‪,‬‬
‫שהיא צרמוניה ביניימית ותפיסהישל־בבוד שאבד עליה הבלח‪- .‬‬

‫אבי הוצא מן האגודה‪ ,‬אך הוחזר אליה אחר כבוד לאחד מלחמת־‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬באשר ״קרטל האיגודים היהודיים״ הציוני‪',‬־‬

‫ביטל את הסיפוק הדו־קרבי באיגודיו ובסניפיו‪.‬‬

‫‪10‬‬