Page 15 - etmol 74
P. 15

‫חמש‬
                                                                ‫עליות‬

                                                                 ‫ועוד‬
                                                                 ‫עליה‬

‫‪.....‬‬  ‫‪ : I f w‬״יי ‪* 1U H .‬‬                                     ‫ששה גלי־עליה יישבו אוז‬

                                                                ‫הארץ מ־‪882‬ז‪ ,‬שלוש הראשונות‬

                                                                ‫עיצבו את דמותו של היישוב ושלוש‬

‫האחרונות ‪ -‬ביססו אותו; הגדולה שנ ע ליו ^ ^ ^ ‪ # # ;#‬צ־ ‪:£ 1# #‬״ע‪:‬ןי'‪#‬־יי■‬

‫עולים בנמל יפו‪ ,‬רישום מאת נחום גוטמן‬  ‫לאתר קום המדינה ‪ -‬הכבילה את האוכלוסיה בארץ‬

‫בעליות המאוחרות היה המניע העיקרי המצוקה היהודית‪,‬‬                                         ‫מאת יוסף גורני‬
              ‫שהלכה וגברה מאמצע שנות העשרים ואילך‪.‬‬
                                                                ‫מתחילת שנות השמונים של המאה ה־‪ 19‬ועד סוף שנות‬
‫עם זאת יש להדגיש‪ ,‬שהבדלה מעין זו אינה שלמה‪ ,‬שהרי‬                ‫החמישים של המאה העשרים‪ ,‬מונים אנו שישה גלי עליה‬
‫מניעים של מצוקה היו גם בעליות הראשונות‪ ,‬ויסודות‬                 ‫לארץ‪ .‬שלושת הגלים הראשונים היו העליות המעצבות;‬
‫חלוציים פעלו בכל אחת מן העליות המאוחרות‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬‬              ‫ואילו האחרונים היו העליות המבססות‪ .‬שלוש העליות‬
‫כן אפשר לקבוע בביטחון מוחלט‪ ,‬כי העליות המוקדמות‬                 ‫המעצבות‪ ,‬בשנים ‪ ,1923-1882‬היו מצומצמות בהיקפן‬
‫עיצבו את החברה היישובית החדשה בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כך‬                    ‫באורח מוחלט‪ ,‬ובמיוחד ביחס להגירה היהודית המונית‬
‫שבשנים הנותרות עד קום המדינה לא נוסף שום חידוש‬                  ‫לארצות־הברית באותן השנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬העליות המבס­‬
‫חברתי‪ ,‬ואילו בתקופת העליות המאוחרות התבססו הישגים‬
‫אלה‪ .‬שתי התכונות ‪ -‬העיצוב והביסוס ‪ -‬השלימו זו את זו‪,‬‬                        ‫סות‪ ,‬בשנים ‪ ,1951-1924‬היו המוניות בהיקפן‪.‬‬
                                                                ‫בתקופת העליות המעצבות היה העולם פתוח לפני המהג­‬
           ‫והודות להן היה המפעל הציוני מחזון למציאות‪.‬‬           ‫רים היהודים‪ ,‬והמוני היהודים ממזרח‪-‬אירופה‪ ,‬אשר נאלצו‬
                                                                ‫להגר מארצותיהם‪ ,‬יכלו לבחור בין ההגירה לארצות‪-‬‬
  ‫‪ 100 J‬אלף איש בש>מ עליות ‪^ .‬‬                                  ‫הברית ולארצות אחרות לבין העליה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬ואכן‪,‬‬
                                                                ‫בתקופה זו‪ ,‬זרמו ההמונים לארצות‪-‬הברית והמעטים באו‬
‫העליות המעצבות הן הראשונה‪ ,‬השניה והשלישית‪.‬‬                      ‫לכאן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החל משנת ‪ 1924‬ועד סוף מלחמת העולם‬
‫במרוצת תקופה זו של כארבעים שנה מ‪ 1882-‬ועד ‪,1923‬‬                 ‫השניה ומעבר לה‪ ,‬בעקבות החמרת חוקי ההגירה לארצות‪-‬‬
‫עלו כמאה אלף איש‪ ,‬והם שהניחו את התשתית האירגונית‬                ‫הברית‪ ,‬שוב לא עמדה בפני המוני העם היהודי ברירה כזו‪.‬‬
‫והחברתית לחברה היהודית בארץ‪ ,‬אשר על בסיסה קמה‬                   ‫על כן‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬בעליות המוקדמות הכריע יותר‬
‫המדינה היהודית‪ .‬העליה הראשונה )‪ (1903-1882‬הניחה את‬              ‫היסוד הרעיוני ובלטה הנכונות החלוצית של המעטים; ואילו‬
‫היסודות הראשונים לחברה החדשה בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בכפר‬

                                                        ‫ובעיר‪.‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20