Page 16 - etmol 74

‫עולים מגיעים לארץ בימים הראשונים של המדינה‬ ‫המושבות הראשונות‪ ,‬מראש״פינה בגליל העליון ועד‬
‫גדרה בדרום שפלת יהודה‪ ,‬היוו את המאחזים הראשונים של‬
‫עליות המוניות‬ ‫ההתיישבות הלאומית ובתי״יוצר חלוציים של החקלאות‬
‫היהודית המודרנית‪ .‬באותה תקופה החלה להתפתח החברה‬
‫העליות המאוחרות ‪ -‬המבססות ‪ -‬הרביעית )‪- 1924‬‬ ‫היהודית העירונית מחוץ לארבע הערים הקדושות‪ :‬ירוש״‬
‫‪ ,(1931‬החמישית )‪ , 1939-1932‬ונוסף לה גם עליית ההעפ­‬ ‫לים‪ ,‬חברון‪ ,‬טבריה וצפת‪ .‬כן צמח יישוב יהודי בן כמה‬
‫לה הגדולה בשנים ‪ ,(1948-1939‬והשישית )‪(1952-1948‬‬ ‫אלפים ביפו‪ .‬החברה העירונית היתה לעורף מסייע‬
‫הצטיינו קודם כל באופיין ההמוני‪ .‬בעליה הרביעית עלו‬ ‫להתיישבות במושבות‪ .‬בעליה הראשונה הונחו גם היסודות‬
‫כ‪ 80-‬אלף עולים‪ ,‬כלומר לא רחוק ממספר היהודים שעלו‬ ‫לחינוך העברי‪ ,‬כלומר הוקמו בתי״ספר ששפת ההוראה בהם‬
‫בשלוש העליות הקודמות‪ .‬העליה החמישית היתה גדולה‬
‫בהיקפה פי שלושה מן העליה הרביעית‪ ,‬ואילו העליה‬ ‫היתה עברית‪.‬‬
‫ההמונית שאחרי קום המדינה שוב היתה גדולה כמעט פי‬ ‫העליה השנייה )דצמבר ‪ - (1914-1903‬הציבה כמה‬
‫תקדימים חברתיים‪ ,‬אשר השפיעו השפעה מכרעת על גורלו‬
‫שלושה מן העליה החמישית‪.‬‬ ‫של היישוב היהודי בארץ״ישראל‪ .‬החלק הפעיל בקרב‬
‫אופיה ההמוני של עליה זו מובלט עוד יותר בריכוזה‬ ‫העולים בתקופה זו ‪ -‬הן חבורות הצעירים אשר יסדו את‬
‫בשנים מסוימות‪ .‬בשנת ‪ 1925‬עלו ‪ 34‬אלף יהודים‪ ,‬כשליש‬ ‫תנועת הפועלים היהודית בארץ וזרעו את גרעיני ההתייש­‬
‫מכלל יהודי הארץ באותה שנה‪ .‬בשנת ‪ 1935‬עלו כ״‪ 65‬אלף‪,‬‬ ‫בות השיתופית‪ ,‬שדגניה היתה לסמלה‪ .‬הם יצרו את כוח‬
‫כרבע מכלל התושבים היהודים‪ ,‬ואילו במשך ארבע שנותיה‬ ‫המגן העברי ‪ -‬אגודת ׳השומר׳‪ ,‬שבהמשכה באו ׳ההגנה׳‬
‫הראשונות של המדינה‪ ,‬בין ‪ 1948‬ל‪ 1952-‬הוכפלה האוכלו‪-‬‬ ‫וצה״ל‪ .‬כמו כן הניחו את היסוד לפעילות הפוליטית היישו­‬
‫סיה היהודית ‪ -‬מלמעלה מ‪ 600-‬אלף למיליון ו‪ 400-‬אלף‪.‬‬ ‫בית‪ ,‬שהועברה למדינת ישראל‪ ,‬בהקימם מערכת מפלגות‪,‬‬
‫אגודות פועלים‪ ,‬ועיתונות מפלגתית‪-‬פוליטית‪ .‬בתקופה זו‬

‫נוצר גם האתוס של תפקיד בני‪-‬הנוער בבניין החברה‬
‫היהודית בארץ ‪ -‬על‪-‬ידי ההגשמה העצמית במעשה הלאומי‪,‬‬
‫אתוס שירשוהו בתקופה שלאחר מכן תנועות הנוער‬

‫הארצישראליות‪.‬‬
‫בתקופת העליה השלישית )‪ (1923-1919‬נוצקה המערכת‬
‫האירגונית‪ ,‬החברתית והפוליטית של היישוב היהודי‪ ,‬על‬
‫ארבעת מעגליה‪ :‬מוסדות התנועה הציונית‪ ,‬אשר בתוקף‬
‫המנדט הבריטי זכתה למעמד חוקי בארץ‪-‬ישראל כמייצגת‬
‫האינטרס של העם היהודי בעולם‪ :‬מוסדות היישוב או‬
‫״כנסת ישראל״ שהפכו‪ ,‬למעשה‪ ,‬ציבור חסר הנהגה מרכ­‬
‫זית לארגון לאומי‪-‬אוטונומי; האירגון של תנועת הפועלים ‪-‬‬
‫ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ‪-‬ישראל ‪-‬‬
‫אשר הפך לעמוד‪-‬העזדרה של המערכת הפוליטית והחברתית‬
‫בישראל; ואירגון ׳ההגנה׳‪ ,‬שאומץ בידי ההסתדרות והיה‬
‫לכוח המגן של היישוב היהודי‪ .‬בתקופה זו זכתה גם‬
‫ההתיישבות השיתופית לצורותיה ‪ -‬הקיבוץ‪ ,‬הקבוצה ומו­‬
‫שב העובדים ‪ -‬לתנופה גדולה‪ ,‬כשהיא הופכת לזרוע‬
‫המבצעת של מדיניות ההסתדרות הציונית‪ .‬התיישבות זו‬
‫תרמה תרומה גדולה לייחודה של החברה היהודית בארץ‪,‬‬
‫וקבעה גם במידה רבה את גבולותיה של מדינת ישראל‬

‫בשנת ‪.1948‬‬

‫״משכנות״ העולים בימים הראשונים של המדינה‪ .‬פחונים‪ ,‬צריפונים ואוהלים‬

‫‪16‬‬