Page 12 - etmol 74

‫האנגלים וההולנדים‪ ,‬אבל היה להם יתרון שלא היה לסוחרים‬ ‫בעולם הנוצרי העויין‪ .‬בסוף המאה ה*‪ 16‬חל מהפך ‪-‬‬
‫היהודים הספרדים שחזרו לדתם השיגו רשות להתיישב‬
‫אחרים מלבדם‪ ,‬והוא הקשר עם הקהילה היהודית המקומית‬ ‫באיטליה‪ ,‬לסחור ולחיות באמונתם‪ ,‬מבלי שאיש ישאל‬
‫שאנשיה גלו ברובם מספרד לפניהם‪ ,‬שסיפק להם גיבוי‬ ‫שאלות על עברם‪ .‬מאותה עת ואילך ״נוצרי חדש״ שביקש‬
‫ועזרה רבי ערך‪ .‬יחסים אלו יצרו להם במהירות קשרים עם‬ ‫לחזור ליהדות במדינות אלה שוב לא נזקק לנתינות עותמ*‬

‫השלטון העותמאני‪.‬‬ ‫אנית‪.‬‬
‫עם העושר בא גם הבטחון והפראנקוס החלו לדרוש מן‬
‫הצרפתים לא רק פטורים ממסים אלא גם יחם של כבוד‪ ,‬כמו‬ ‫צרפת נותנת חסות‬
‫הזכות להשתתף באירועים רשמיים של הקונסוליות‪ .‬בדרך‬
‫כלל לוו הדרישות באיום בפרישה מהחסות הצרפתית וקב­‬ ‫בשנת ‪ 1569‬קיבלה צרפת מן השלטון העותמאני את‬
‫לת החסות האנגלית‪ .‬בשנת ‪ 1735‬מתחרות ביניהן‪ ,‬דרך‬ ‫הזכות למתן הגנה לנתיניה שלא היו צריכים מעתה לתת את‬
‫משל‪ ,‬הקונסוליות של צרפת‪ ,‬אנגליה והולנד בעיר סלוניקי‬ ‫הדין לפני המוסדות העותמאניים־התורכיים או לשלם להם‬
‫מסים; זכויות אלו מכונות ״קפיטולציות״‪ .‬לפיהן הגנה‬
‫על הזכות להעניק חסות למשפחת מורפוגו מאנקונה‪.‬‬ ‫צרפת גם על כל נתיני הארצות הנוצריות שלא היו‬
‫הקונסולים של אנגליה בתורכיה רכשו בשנת ‪ 1747‬את‬
‫הזכות לייצג את ענייניה של אוסטריה ברחבי האימפריה‬ ‫למדינותיהן נציגויות דיפלומטיות בקושטא‪.‬‬
‫התורכית ותבעו את הזכות להעניק את חסותם ליהודים‬ ‫צרפת הסכימה להעניק את חסותה גם ליהודים נתיני‬
‫מליוורנו‪ ,‬שחסו עד אז בחסות צרפת‪ .‬ברוב המקומות אכן‬ ‫מדינות אחרות בעולם הנוצרי‪ ,‬שסחרו באימפריה העותמ־‬
‫עזבו יהודים אלו את החסות הצרפתית ועברו לחסות‬ ‫אנית‪ .‬וכך אנו מוצאים בראשית המאה ה־‪ 17‬יהודים מליוד‬
‫האנגלית‪ ,‬דבר שהביא לגידול במסחרן של הקונסוליות‬ ‫רנו הסוחרים בצפון־אפריקה ובאיזמיר שבתורכיה‪ .‬החסות‬
‫הצרפתית נתנה ליהודים אלו מעמד מועדף על היהודי‬
‫האנגליות‪.‬‬ ‫המקומי‪ ,‬היא פטרה אותו ממם הגולגולת ומרוב החוקים‬
‫כאשר הסתבר לקונסול הצרפתי בסלוניקי שהוא עומד‬ ‫המשפילים שהטילו כללי האיסלם על המעוטים‪ ,‬בני החסות‪,‬‬
‫לאבד את ״היהודים שלו״ הוא החל לנהל התכתבות ענפה‬
‫עם צרפת‪ ,‬אנגליה‪ ,‬איטליה והשלטון בקושטא בנסיון למנוע‬ ‫היושבים בתחומיה‪.‬‬
‫את רוע הגזירה‪ .‬ב‪ 1758-‬דיווחה הקונסוליה הבריטית בחלב‬ ‫במחצית השניה של המאה ה*‪ 17‬נחלשת הממלכה העותמ*‬
‫כי בעקבות הצטרפות ה״טוסקאנים״ )כך נקראו הפראנקום‬ ‫אנית והזכויות שהיא נותנת למדינות אירופה בתחומיה גדלו‬
‫בפי הבריטים( הם נאלצו לשכור מתורגמן נוסף ולקנות‬ ‫והלכו‪ .‬בעקבות זכויות מורחבות אלו מגיעים גלי התיישבות‬
‫מחסנים חדשים בנמל איסכנדרון ממנו שולחו הסחורות‬ ‫יהודים לאיזמיר בתורכיה‪ ,‬לחלב בסוריה‪ ,‬לקהיר ולאלכסנד־‬
‫מחלב‪ .‬הקונסול הבריטי בעיר כותב ללונדון שהיהודים הם‬ ‫ריה ולסלוניקי‪ .‬יהודים אלו נקראו בפי הצרפתים ״היהודים‬
‫האיטלקים או הספרדים״‪ ,‬״היהודים הפורטוגזים״‪ ,‬״היהו­‬
‫הקבוצה החשובה ביותר בין הסוחרים הזרים מבחינת מספ­‬ ‫דים מליוורנו״‪ ,‬או בפשטות ״היהודים שבחסות צרפת״‪ .‬בפי‬
‫רם והיקף פעולתם‪.‬‬ ‫אחיהם המקומיים הם נקראו ״פראנקוס״‪ ,‬כלומר היהודים‬

‫עסקי הפראנקוס התפרסו במאה ה‪ 18-‬אל כל מרכזי‬ ‫מארצות פראנקיה‪ ,‬ארצות הנצרות‪.‬‬
‫המסחר בממלכה העותמאנית שאליהם הגיעו מעצמות אירו­‬ ‫מדוע העניקו הצרפתים את חסותם ליהודים אלה? ראשית‬
‫פה‪ .‬לפעמים הם אף הקדימו אותם ובשעה שקמה קונסוליה‬ ‫היה בכך עניין של יוקרה מדינית‪ ,‬אולם המניע העיקרי‬
‫אירופית הם מיהרו לנצל את הקשר החדש‪ .‬הפראנקום בעיר‬ ‫והחשוב יותר היה כלכלי‪ .‬הקונסוליות התפרנסו ממסי‬
‫בצרה שבעיראק התעסקו במסחר עוד במאה ה‪ 18-‬ומייד‬ ‫הסוחרים שסחרו דרכן והיו תלויות במסים אלו‪ .‬האינטרס‬
‫לאחר שעברו לחסות הבריטית מיהרו להשתמש בשירותיה‬ ‫הברור של הקונסולים היה להעניק את חסותם למספר גדול‬
‫של ״חברת הודו המזרחית״ הבריטית בכל דרך אפשרית‪.‬‬ ‫ככל האפשר של סוחרים ורצוי לסוחרים מצליחים‪ .‬במשך‬
‫הזמן עשו היהודים כמיטב יכולתם להקטין את גובה התשלו­‬
‫מים לקונסוליות‪ .‬הדרך הבלתי‪-‬חוקית הנפוצה ביותר היתה‬
‫שכירת שם של סוחר צרפתי או הקמת שותפות עמו‪ .‬אמצעי‬
‫זה שימש את הסוחרים היהודים מאיטליה גם כדי לחדור‬

‫למסחר עם צרפת גופא‪ ,‬שהיה אסור עליהם‪.‬‬
‫מה היה מעמדם הכלכלי של המתיישבים החדשים בצמתי‬
‫המסחר של המזרח? היו בהם עשירים מופלגים כמו משפחות‬
‫פיצ׳וטו‪ ,‬בליליוס‪ ,‬אלאטיני וקאמונדו‪ ,‬שהגיעו לשיא השגי‪-‬‬
‫הן במאה ה‪ ,19-‬אולם המתיישבים הראשונים בסוף המאה‬
‫ה‪ 17-‬ותחילת המאה ה‪ 18-‬היו ברובם קרובים עניים או‬
‫צעירים‪ ,‬של משפחות בעלות פירמות מבוססות בליוורנו או‬
‫אנשים שלא הצליחו באיטליה‪ .‬הסוחרים אשר הצליחו‬
‫ביותר היו בדרך כלל כאלו שהיה להם גב בליוורנו שבאיט­‬
‫ליה‪ ,‬כלומר חברת‪-‬אם שהם שימשו בתחילה כנציגים שלה‪.‬‬
‫מהגרים רבים שניסו את מזלם בהקמת עסקים עצמאיים לא‬
‫ראו ברכה בעמלם והם היו עוברים ממקום למקום‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬מתוך ‪ 23‬משפחות סוחרים שנזכרות בעיר חלב בין‬
‫השנים ‪ 1720-1692‬רק ארבע נזכרות ברציפות לאורך כל‬
‫התקופה‪ .‬כל השאר שהו בחלב שנים מועטות ועזבו את‬

‫העיר‪.‬‬

‫עזרה מהקהילות המקומיות‬

‫התעשרותם המהירה של הפראנקוס נבעה מכמה גורמים‪.‬‬
‫חלקם היו גורמים שפעלו גם לגבי הסוחרים הצרפתים‪,‬‬

‫‪12‬‬