Page 21 - etmol_127

‫סתתים מעולי שיראז בירושלים‬ ‫ועד ״אוהבי ציון״ את דעתם לחינוך‬ ‫הם יזמו רכישת קרקעות ובניית בתים‬
‫הילדים‪ .‬הם פנו לנדיבים‪ ,‬אספו‬ ‫ובתי־כנסת בשכונות נוה־צדק‪ ,‬נוה־‬
‫תהליך השתרשותם של מאות העו­‬ ‫תרומות והחלו בבניין תלמוד תורה‬ ‫שלום‪ ,‬נחלת־ציון וזכרון טוביה‪ .‬בתי­‬
‫לים משיראז בירושלים היה ממושך‬ ‫בשנת תרס״א )‪ .(1901‬שנים מאנוסי‬ ‫הם הקטנים וחצרותיהם של המתייש­‬
‫וכרוך בקשיי התאקלמות‪ ,‬מבחינה‬ ‫משהד‪ ,‬אנשים אמידים‪ ,‬עלו לרגל‬ ‫בים עדיין קיימים בימינו‪ .‬חלק ניכר מן‬
‫מקצועית ותרבותית‪ .‬טבלת עיסוקים‬ ‫לירושלים‪ ,‬רפאל חיים וחבריו פנו‬ ‫העולים היו זקנים‪ ,‬נשים וילדים‪ .‬רבים‬
‫שהכין מנהל בית‪-‬ספר ״אליאנס״‬ ‫אליהם וביקשו את עזרתם‪ .‬השנים‪,‬‬ ‫מהם כילו את כספם בדרך לארץ‪,‬‬
‫בשיראז בשנת ‪ 1904‬מלמדת‪ ,‬שמתוך‬ ‫אחר שראו את חלקת הקרקע‪ ,‬הבטיחו‬ ‫במסע בשיירות ובספינות‪ .‬אחדים‪,‬‬
‫‪ 1000‬מפרנסים‪ ,‬היו ‪ 400‬רוכלים‪200 ,‬‬ ‫לסייע ובשובם למשהד‪ ^ ,‬ח ו כסף‬ ‫אחר שבנו בתיהם‪ ,‬נותרו ללא מקורות‬
‫בנאים‪ 90 ,‬סוחרים‪ 80 ,‬יצרני משקאות‬ ‫לבניית בית‪-‬הספר של העדה‪ .‬ועל לוח‬ ‫מחיה‪ .‬המקצועות בהם עסקו בפרס‪,‬‬
‫קלים ועשרה יצרני משקאות חריפים‪,‬‬ ‫שיש שהוצג בשער התלמוד‪-‬תורה‪,‬‬ ‫כגון צורפות‪ ,‬נגינה‪ ,‬רוכלות‪ ,‬אריגה‬
‫‪ 60‬נגנים‪ 20 ,‬יוצקים‪ 20 ,‬רוקחים‪15 ,‬‬ ‫נאמר ״בית הת״ת לעדת אנשי פרס‬ ‫והכנת משקאות חריפים‪ ,‬לא התאימו‬
‫קצבים‪ ,‬וכן חלפנים‪ ,‬צורפים ורופאים‪.‬‬ ‫נבנה ע״י הגבאים מר משיח בן ניסן‬
‫בי רו קי ם נאלצו לשנות את עיסוקי­‬ ‫לוי ומע׳ אגאג׳אן בן יעקב הכהן‬ ‫לצרכי ירושלים הקטנה‪.‬‬
‫הם‪ ,‬והבולט ביניהם היה המעבר‬
‫לעבודות בנין‪ ,‬כגון בניה‪ ,‬סיתות וכד׳‪.‬‬ ‫מנדבת ק״ק משהד‪ ...‬שנת תרס״ו״‪.‬‬ ‫צו גירוש‬
‫כן היה מעבר למימכר מזון‪ ,‬בייחוד‬
‫מכירת פירות וירקות בשוק‪ .‬בנאים‬ ‫בשנת תרס״ז )‪ (1907‬עלתה לירוש­‬ ‫ואולם‪ ,‬פרשה טרגית ליוותה את‬
‫רבים הועסקו בבניית בית‪-‬החולים‬ ‫לים קבוצה שניה מיהודי שיראז‪,‬‬ ‫סיפור עלייתם של ‪ 120‬המשפחות‪.‬‬
‫״שערי צדק״ של ד״ר ואלך ומבנים‬ ‫ובראשם הרב רחמים הכהן מלמד‪,‬‬ ‫בבואם לירושלים‪ ,‬התבלטו בני ‪120‬‬
‫אחרים‪ .‬נערים רבים למדו מלאכה‬ ‫שהיה רב העיר‪ ,‬ומורה בבית‪-‬ספר‬ ‫המשפחות בלבושם ובורותם‪ ,‬ולא‬
‫בבית‪-‬הספר למלאכה של חברת ״כל‬ ‫אליאנס‪ .‬גם בירושלים כיהן כרבה של‬ ‫נעלמו מעינם הפקוחה של השלטונות‬
‫ישראל חברים״‪ .‬כאן למדו אריגה‪,‬‬ ‫עדת עולי שיראז‪ ,‬מתדיינים פנו אליו‬ ‫התורכיים‪ .‬לא עבר זמן רב‪ ,‬ומושל‬
‫כדי שיפסוק בעניני ממונות ובסכסוכי‬ ‫העיר נתן הוראה לגרשם מן הארץ‪.‬‬
‫צורפות‪ ,‬צביעת אריגים ועוד‪.‬‬ ‫משפחות‪ .‬הוא לימד בתלמוד‪-‬התורה‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬רבנים ועסקנים מן היישוב‬
‫בטבלת עיסוקים משנת ‪ 1916‬בי­‬ ‫ואחרי‪-‬כן בישיבה‪ .‬אין לתאר את עדת‬ ‫נרתמו לסייע לאומללים אלה ועלה‬
‫רושלים נכתב‪ ,‬שיהודי פרס עוסקים‬ ‫הפרסים בירושלים‪ ,‬בלא דמותו רבת‬ ‫בידם לשכנע את המושל‪ .‬העסקנים‬
‫במסחר‪ ,‬ובמלאכות שונות‪ .‬היו כאן‬ ‫ההשפעה‪ .‬הוא חיבר ספרים‪ ,‬דרשות‪,‬‬ ‫והרבנים נסעו עם המגורשים ליפו‪,‬‬
‫אומנים ובעלי מלאכה‪ ,‬סנדלרים‪ ,‬חיי­‬ ‫פרשנות והלכה‪ ,‬אותם הוציא לאור‬ ‫שם פיזרו אותם ביישובי השפלה‬
‫טים‪ ,‬אופים‪ ,‬אורגים‪ ,‬צורפים ועוד‪.‬‬ ‫בנו‪ ,‬פרופ׳ עזרא ציון מלמד‪ ,‬שהיה‬ ‫ובצפת‪ .‬כעבור שנים אחדות שבו‬
‫פרוס׳ לתלמוד באוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫המגורשים לירושלים‪ ,‬בלא לעורר‬
‫חלק ניכר בין הסוחרים היו ירקנים‪.‬‬
‫עם התפתחותה של ירושלים‪ ,‬נשת­‬ ‫וחתן פרס ישראל‪.‬‬ ‫תשומת לב‪.‬‬
‫פר מצבם של העולים שהתיישבו בה‪.‬‬ ‫נראה שפקודת הגירוש ניתנה משום‬
‫מוסדות החינוך קלטו את ילדי העו­‬ ‫בתקופת מלחמת העולם הראשונה‬ ‫שלא יצאו מן הארץ כעבור שלושה‬
‫לים‪ ,‬וכיום הזה ניתן לפגוש את‬ ‫סבלו יהודי ירושלים רבות‪ .‬הגיוס‬ ‫חודשים‪ ,‬כפי שצויין בפתק האדום‪.‬‬
‫צאצאיהם באוניברסיטאות ובסמינרים‬ ‫לצבא התורכי‪ ,‬חוסר מזון ומצרכים‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬גם משום שרבים מעולים אלה‬
‫להוראה‪ .‬אולם בימינו חלו שינויים‬ ‫הצורך במתן שוחד לפקידים עבור‬ ‫חיזרו על הפתחים בבקשם מזון או‬
‫ניכרים בעיסוקים‪ ,‬ולא מעטים עוסקים‬ ‫תעודות וכד׳‪ ,‬סבל זה היה גם נחלתם‬ ‫כסף‪ .‬כאמור‪ ,‬נותרו רבים מהעולים‬
‫גם במסחר ובשירותים טכנולוגיים‬ ‫של עולי פרס בירושלים‪ .‬אך הם זכו‬ ‫ללא אמצעי קיום‪ ,‬הן בשל אי‪-‬התאמה‬
‫מתקדמים כגון מחשבים‪ ,‬חשבונאות‬ ‫לראות בכניסתם של האנגלים לעיר‬ ‫של מקצועותיהם כאז‪ ,‬והן משום‬
‫וכד׳‪ .‬מן הבחינה התרבותית‪ ,‬מעניין‬ ‫הקודש‪ ,‬ואף הגישו שי‪ ,‬ציור מעשה‬ ‫שכילו כספם בדרכם לארץ או אחרי‬
‫לציין‪ ,‬שהמוסיקולוג אברהם אידלזון‬ ‫ידיו של הצייר מעולי פרס משה שאה‪,‬‬ ‫שבנו את בתיהם‪ .‬אך גם משום שלא‬
‫גילה את כשרונם המוסיקלי של‬ ‫נמצא גוף‪ ,‬כגון ועד הספרדים‪ ,‬שיסייע‬
‫הנגנים והזמרים מבין העולים האלה‬ ‫לנציב העליון הרברט סמואל‪.‬‬
‫והקליטם בראשית המאה ובוריס ש״ץ‬ ‫להם בקליטתם בארץ‪.‬‬
‫קירב את הצורפים והאורגים שביני­‬ ‫אחרי המלחמה נימנה רפאל חיים עם‬ ‫כאמור‪ ,‬היה רפאל חיים נשיא‬
‫מייסדי בנק הלוואה וחסכון‪ ,‬וכן איגוד‬ ‫העדה‪ ,‬תחילה עסק בענייני ציבור‬
‫הם‪ ,‬ושילבם במכללת ״בצלאל״‪.‬‬ ‫בעלי‪-‬מלאכה‪ ,‬ובית דפוס שיסד‪ ,‬אותו‬ ‫לצד אביו‪ ,‬ואחר בסיוע אחיו וחבריו‪,‬‬
‫ניהלו בניו אחר פטירתו‪ .‬בן אחיו של‬ ‫יסדו בתי‪-‬כנסת ותלמוד‪-‬תורה‪ .‬הם פנו‬
‫‪21‬‬ ‫רפאל‪ ,‬הוא אהרן חיים כהן‪ ,‬נודע‬ ‫לוועד הספרדים שיתמוך בעניי העדה‪,‬‬
‫כמומחה לענייני ערבים‪ ,‬והיה שליחו‬ ‫ואחר שנתקלו בקשיים‪ ,‬יסדו את ועד‬
‫של חיים ארלוזורוב אל האמיר של עבר‬ ‫״אוהבי ציון״‪ ,‬אשר פרט ליזמות בנייה‬
‫הירדן‪ ,‬עבדאללה‪ ,‬עמו ניהלו אנשי‬ ‫וחינוך‪ ,‬יסד קופת הלוואה לנצרכים‪,‬‬
‫הסוכנות משא‪-‬ומתן לרכישת קרקעות‪.‬‬ ‫וחלוקת מזון‪ ,‬בייחוד מצות ויין לפסח‪.‬‬
‫רפאל חיים מספר על קשרי הידידות‬ ‫עניין אחר היה קבורה בהר הזיתים‪.‬‬
‫שנרקמו בין אנשי עדתו ובין יצחק ורחל‬ ‫מאחר שקרוביו של נפטר נדרשו‬
‫ינאית בן צבי‪ ,‬שביקרו בשכונתם ברא­‬ ‫לשלם כסף רב לחברה‪-‬קדישא‪ ,‬הח­‬
‫שית התיישבותם‪ ,‬ונרתמו ללמדם עב­‬ ‫ליט הוועד לרכוש חלקה למען נפטרי‬
‫רית‪ .‬יצחק לימד את הגברים ורחל את‬
‫הנשים‪ .‬וכאשר התמנה לנשיא המדינה‪,‬‬ ‫העדה בהר הזיתים‪.‬‬
‫נהג להזמינם אל משכנו בצריף הנשיא‪,‬‬ ‫כבר בימים הראשונים‪ ,‬נתנו ראשי‬

‫בימי חג ומועד‪.‬‬