Page 19 - etmol_127

‫אכן ‪,‬‬
‫זמר של‬
‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬

‫נפתרה החידה‪ :‬שיר בסיפור של מאיר‬
‫וילקנסקי נכתב על״ידי א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬
‫ביידיש ותורגם על־ידי ש‪ .‬בן־ציון‬

‫מאת נורית גוברין‬

‫שורה זו‪ ,‬היא‪ ,‬כנראה‪ ,‬תרומתו של‬ ‫לרגל הופעת קובץ סיפוריו המכונסים‬ ‫לפני כעשר שנים‪ ,‬שיערתי מעל דפי‬
‫ברל כצנלסון לשיר‪ ,‬או של אחד‬ ‫״בימי העלייה״ בשנת תרצ״ה )‪.(1935‬‬ ‫״עת־מול״ )גל׳ ‪ ,69‬אוקטובר ‪(1986‬‬
‫מחברי המערכת‪ ,‬אולי דוד זכאי‪,‬‬ ‫הספר הופיע בהוצאת ״אמנות״ בתל־‬ ‫ש״הפילוסוף המשורר״ בסיפורו של‬
‫אביב‪ ,‬וחולק כשי ״למנויי דבר״‪,‬‬ ‫מאיר וילקנסקי ״הבחר״ שפורסם‬
‫הנזכר במכתב‪.‬‬ ‫כמנהג אותם ימים‪ .‬זאת‪ ,‬קרוב לוודאי‬ ‫לראשונה ב״העומר״ שיצא לאור‬
‫הסיבה‪ ,‬שמאיר וילקנסקי כתב אל ברל‬ ‫ביפו‪ ,‬בשנת תרס״ז )‪ (1907‬בעריכתו‬
‫במכתב מתאר מאיר וילקנסקי את‬ ‫כצנלסון ושיתף אותו בבעיות העריכה‪.‬‬ ‫של ש‪ .‬בן־ציון‪ ,‬הוא בן דמותו של‬
‫עצמו‪ ,‬כמי שאינו מוסמך לתרגם דברי‬ ‫מן המכתב מתברר‪ :‬א‪ .‬שהפזמון‬
‫שירה ובמיוחד שורות חורזות —‬ ‫היה מושר באותם ימים ; ב‪ .‬שהפזמון‬ ‫אהרן דוד גורדון‪.‬‬
‫״וחלקי דל בשיר ובחרוז״‪ .‬אבל בעיקר‬ ‫הוא של א״ד גורדון; ג‪ .‬שבמקורו‬
‫יש לשער‪ ,‬שנהג חרדת קודש בשירו‬ ‫נכתב ביידיש‪ :‬ד‪ .‬שהתרגום נעשה‬ ‫לאחר השערה זו‪ ,‬המשכתי ושאלתי‬
‫של א״ד גורדון‪ ,‬ולא העז לתרגמו‬ ‫שם‪ ,‬אם השיר שהפועלים שרים אותו‪,‬‬
‫בעצמו‪ ,‬ופנה לעזרת ״גדולים וטובים״‬ ‫בידי ש‪ .‬בן־ציון‪.‬‬ ‫המאחד את כולם‪ ,‬ועושה אותם‬
‫חבורה אחת‪ ,‬והוא להם כהימנון‪,‬‬
‫ממנו‪.‬‬ ‫״זמורת זר״‬ ‫הוא שירו של א״ד גורדון או שמא‬
‫ייחס לו מאיר וילקנסקי שיר שהוא‬
‫וזה נוסח המכתב‪ ,‬הכתוב בכתב־יד‬ ‫עוד מתברר מן המכתב‪ ,‬שהתרגום‬ ‫עצמו כתבו‪ ,‬או שיר שהיה מושר בפי‬
‫שאינו קל לפענוח במקומות לא מע­‬ ‫מצא חן בעיני מאיר וילקנסקי‪ ,‬להוציא‬
‫טים‪) ,‬ואני מודה לאבנר הולצמן ולאמו‬ ‫את החרוז החוזר‪ ,‬שהוא ראה בו‬ ‫פועלי העלייה השנייה?‬
‫״זמורת־זר״‪ .‬ולכן‪ ,‬כעת‪ ,‬כשהוא בא‬
‫לילה הולצמן על הסיוע בפענוח(‪:‬‬ ‫להוציא מחדש את הסיפור‪ ,‬הוא‬ ‫לאחרונה‪ ,‬קבלתי תשובה לשאלתי‬
‫מבקש לתקן את המעוות‪ ,‬ולהחליפו‬ ‫זו‪ ,‬התברר ממנה‪ ,‬שאכן א״ד גורדון‬
‫״הכל מועתק מסודר ומוכן‪ .‬עתה‬ ‫הוא־הוא מחברו של שיר זה‪ ,‬אלא‬
‫הודיעני איך אשלח לך‪ .‬מפני יוקר‬ ‫בחרוז מוצלח יותר‪.‬‬ ‫שהוא שר אותו ביידיש‪ ,‬ואילו התרגום‬
‫ההעתקה — בזמן ובכסף — רציתי‬ ‫ואכן‪ ,‬בנוסח ״העומר״‪ ,‬הופיעה‬ ‫נעשה בידי ש‪ .‬בן־ציון‪ ,‬עורך כתב־‬
‫להיות בטוח כי תגיע לידך אל‪-‬נכון‪.‬‬ ‫השורה‪ :‬״הודו לה׳ כי טוב״‪ ,‬שהוחל­‬ ‫העת ״העומר״ שבו פורסם השיר‬
‫הערות שונות חושך אני לאחר גמר‬ ‫פה בשורה‪ :‬״נגיל־נשמח בלי סוף!״‬ ‫ששובץ בסיפורו של מאיר וילקנסקי‪.‬‬
‫קריאתך‪ .‬אבל שאלה אחת קשה‬
‫תעמוד לפנינו‪ :‬כי הכמות יתרה‬ ‫טמירה וולקני‪ ,‬בתו של מאיר‬
‫בהרבה מכפי המשוער )כ‪ 250-‬עמוד‬ ‫וילקנסקי‪ ,‬שלחה אלי טיוטת מכתב‬
‫שכתב אביה אל ברל כצנלסון‪ ,‬כנראה‬
‫מחוץ לשערים ועמודים חלקים(‪.‬‬

‫דבר אחד רציתי להקדים‪ .‬ב״הבחר״‬

‫‪19‬‬