Page 15 - etmol_127

‫פועלי שטיין עם וולפסון‪ ,‬נשיא ההסתדרות הציונית‬ ‫וכך אפשר היה להרחיב מאד את‬
‫שטחי הפרדסים באיזור יפו )מעשרת‬
‫בשנת ‪ 1924‬נאלץ שטיין לפרוש‬ ‫רק פעם אחת סכסוך עבודה במפעל‪,‬‬ ‫אלפים דונם בשנת ‪ 1900‬לשלושים‬
‫ממפעל טיפוחיו והוא כבן ששים‪.‬‬ ‫ואף סכסוך זה חוסל מהר‪.‬‬ ‫אלף ב־‪ .(1914‬יתר על כן‪ ,‬ההוצאות‬
‫שנתיים אחר‪-‬כך נפטר ערירי‪ ,‬מבלי‬ ‫להפקת המים ירדו במידה ניכרת‪ ,‬דבר‬
‫שהותיר אחריו כסף אפילו כדי להקים‬ ‫המצאה חשובה נוספת של שטיין‬
‫מצבה על קברו‪ .‬פועליו לשעבר הניחו‬ ‫היתה הפיכת מנועים שהשתמשו בק־‬ ‫שהגדיל את רווחיות הפרדסנים‪.‬‬
‫על התלולית ״מצבת פילטר לממציא״‬ ‫רוסין למנועים שהותנעו באמצעות‬
‫)וכך קרא החוקר פרופ׳ שמואל‬ ‫פחמי‪-‬אבן‪ .‬בשנות מלחמת העולם‬ ‫בעקבות התפתחות זו‪ ,‬הפך בית־‬
‫הראשונה )‪ (1918-1914‬שרר בא ‪p‬‬ ‫המלאכה של שטיין למפעל חרושתי‬
‫אביצור לספרו על שטיין(‪.‬‬ ‫מחסור גדול בקרוסין שיובא מחוץ‬ ‫שהעסיק עשרות פועלים‪ ,‬אחרי שעבר‬
‫לארץ‪ .‬המצאתו של ליאון שטיין‬ ‫למקום חדש ונרחב בקרבת תחנת־‬
‫היה זה סוף טרגי לאדם שתרם כה‬ ‫הצילה את הפרדסנות ובעקיפין את‬ ‫הרכבת של יפו‪ .‬עיקר העבודה היה‬
‫רבות להתפתחות הכלכלית של ארץ‪-‬‬ ‫היישוב היהודי כולו‪ ,‬כאשר ניתן היה‬ ‫התקנת עשרות מנועים חדשים שהוב­‬
‫ישראל בעיקר בתחום הפרדסנות‪,‬‬ ‫להסב את המנועים לשימוש בפחמים‪,‬‬ ‫או מאירופה‪ ,‬בפרדסים המתרחבים‬
‫שהיה הענף הכלכלי החשוב ביותר‬ ‫תחילה מאבן ואחר‪-‬כך מעצים‪ ,‬ועל‪-‬‬ ‫בקצב מהיר ביותר‪ .‬רובם היו שייכים‬
‫בתחילת המאה העשרים‪ ,‬ומקור קיום‬ ‫ידי כך לאפשר את המשך פעילותם‪.‬‬ ‫לערבים ומיעוטם לחקלאים יהודים‬
‫למאות משפחות של מתיישבים‬ ‫במושבות העליה הראשונה‪ ,‬במיוחד‬
‫ככל שהצטיין ליאון שטיין בניהול‬ ‫פתח‪-‬תקוה‪ ,‬אשר שימשה מרכז לפי­‬
‫במושבות‪.‬‬ ‫טכני של מפעלו ובכישרונו להמציא‬
‫וליישם המצאות של אחרים‪ ,‬נכשל‬ ‫תוח הפרדסנות העברית‪.‬‬
‫מבחינה כלכלית‪-‬כספית‪ ,‬המפעל‬ ‫מבחינה כלכלית‪ .‬כנראה שכישוריו‬
‫אכן נכשל‪ ,‬אך ערכו כבית‪-‬החרושת‬ ‫המינהליים‪-‬ארגוניים לא התאימו‬ ‫בשנת ‪ 1908‬היה מספר העובדים‬
‫היהודי הראשון בענף המתכת היה‬ ‫למפעל כה גדול‪ .‬הוא הסתבך בחובות‬ ‫בבית‪-‬החרושת של שטיין קרוב ל‪-‬‬
‫בדרגה עליונה‪ .‬עשרות מפועליו‪-‬חני‪-‬‬ ‫גדולים ונאלץ לקבל שותפים‪ ,‬אשר לא‬ ‫‪ ,150‬והיה זה המפעל התעשייתי‬
‫כיו הניחו יסודות להתפתחות התעשיה‬ ‫היו מוכשרים יותר ממנו לניהול‪ .‬כמה‬ ‫חגדול ביותר בארץ‪ .‬אחדים מאלה‬
‫העברית בארץ‪ .‬המצאותיו היו חיוניות‬ ‫פעמים פשט המפעל את הרגל‪ ,‬וחידש‬ ‫שעבדו בו‪ ,‬הפכו לבעלי מקצוע‬
‫בשלב מכריע של ראשית התעשיה‬ ‫את פעילותו תחת הנהלה ובעלות‬ ‫מעולים ולממציאים בזכות עצמם‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬ומבחינה זו היה חלוץ וסולל‬ ‫חדשים‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬חשוב להד­‬ ‫ניתן לומר כי בית‪-‬החרושת שימש‬
‫דרך‪ .‬הלקח מגורלו האישי המר של‬ ‫גיש כי באותם ימים לא היתה בארץ‬ ‫גם כעין בית‪-‬ספר מקצועי גבוה‪,‬‬
‫ליאון שטיין ושל מפעלו‪ ,‬שנסגר‬ ‫מערכת תומכת של מוסדות ממש­‬ ‫וליאון שטיין היה לא רק מנהל‪ ,‬אלא‬
‫כעשר שנים לאחר מותו‪ ,‬הוא ברור‪:‬‬ ‫לתיים או ציבוריים‪ .‬מפעל שנקלע‬ ‫גם מורה ומדריך‪ .‬יש לזכור כי‬
‫יכולת טכנית ומסירות אין קץ וכישרון‬ ‫לקשיים כספיים‪ ,‬והבנקים סרבו להמ­‬ ‫בראשית המאה‪ ,‬לא היו בארץ בתי‪-‬‬
‫המצאה — אינם מבטיחים הצלחה‬ ‫שיך ולתמוך בו — דינו היה להיסגר‪.‬‬ ‫ספר מקצועיים‪ .‬שטיין התיחס לפועליו‬
‫למפעל תעשייתי‪ .‬יש צורך גם בידע‬ ‫ואכן זה היה גורלם של רוב המפעלים‬ ‫כאל בני־משפחה‪ ,‬ויחסי‪-‬העבודה במ­‬
‫מינהלי וניהולי‪ ,‬כושר אירגון ותנאים‬ ‫פעלו היו מאופיינים על‪-‬ידי הערכה‬
‫התעשייתיים שקמו בראשית המאה‪.‬‬ ‫והתחשבות הדדית‪ ,‬כפי הידוע‪ ,‬פ ‪p‬‬
‫חיצוניים מתאימים‪.‬‬
‫פרסום של בית החרושת‬

‫‪15‬‬