Page 10 - etmol_127
P. 10
קש חדש ויבש
חאנים ובתי־קפה בדרן לירושלים בתקופה התורכית ושיוותיהם
מאת אהרן יפה
דליז׳נס שנסע בין יפו לירושלים
סבילים )רהטים( להשקיית הנוסעים שודדי-הדדכים שנהגו לגבות ״מס הכביש המרכזי לירושלים העולה
והבהמות. דרכים״ מהנוסעים ,בעיה שהטדידה דרך שער־הגיא ,הוא חדש יחסית
את שיידות הנוסעים שנים דבות ,נתן ושימש כדרך משנית לעומת הנתיב
אך עיקד הפיתוח היה לאודך דרך השולטן — כפי שסיפר עתון ״המ ההיסטורי העולה לירושלים דרך מע
השיידות .שם הוקמו חאנים ואכסניות גיד״ ב — 1861-״רשיון לקיסר לה בית חורון שעליו מספר ספר
למנוחת הנוסעים ומתן שידותי לינה עוסטריך לסלול מסילה נכונה לעגלות יהושע )פרק י׳( :״ויהמם ה׳ לפני
ומזון .חאנים ללינת השיידות היו כבד צד מן העיר עד יפו .הוא בנה מבצרים ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון
בנמצא שנים דבות קודם לכן .אך דבים על כל הדרך לעיר יפו ,במרחק וירדפם דרך מעלה בית חותן ...אז
בעקבות סלילת הכביש נוספו חאנים כל חצי שעה אחד מדעהו ,ומספד ידבר יהושע לה׳ ביום תת ה׳ את
והמפורסמים שבהם היו החאן במוצא האמורי לפני בני ישראל ויאמר לעיני
כולם עולה על שלושים ושישה״. ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק
ו״מלון מכבים״ בלטרון. איילון״ .המלחמות שהתנהלו לאורך
מיתקנים לשיירות ציר הדרך הקדומה היורדת מההר
החאן במוצא ,או בקולוניא ,נבנה לשפלה היו רבות ודי אם נזכיר את
שנים לפני סלילת הכביש .מקומה של כאשר הנסיעה בדדך נעשתה נוחה יהודה המכבי שהביס את צבאו של
מוצא היה ליד הגשר הגרול שעל יותר ,עלה מספר הנוסעים בה וכן גדל אנטיוכוס אפיפנס בשורה של קרבות
אפיקו של נחל שורק ,במתלול הדדך גם מספד מיתקני השיידות שעמדו
לירושלים ליר העליה הקשה להר לרשותם .חלקם פעלו כבר בעבר ליד אמאוס בדרך מעלה בית חורון.
הקסטל )שכונה מאוחר יותר ״שבע וחלקם נבנה במיוחד לשירות הנוסעים
האחיות״( .המקום היה נוח להקמת על-ידי הפחה של ירושלים ואלה בתקופה הצלבנית החלה דרך באב־
חאן שמטרתו לתת מנוחה לנוסעים שבאו אחריו .כך לדוגמה פעלה תחנת אל־וואד )שער הגיא( לתפוס את
ולסוסים לאחר המורדות הקשים שירות לעגלות הנוסעים ונוסעיהן מקומה של דרך בית־חורון ובימי
שעברו ולפני המעלה התלול המצפה בירושלים סמוך לשער יפו .העגלות שלטון התורכים הפכה דרך זו לנתיב
חנו מחוץ לשער בכביש היורד לבית התנועה העיקרי מירושלים לשפלה.
להם. לחם .ליד ״תחנה מרכזית״ זו החלו עם זאת היתה זו דרך קשה ,מסולעת
לפעול מספר בעלי מלאכה שעיסוקם ומסוכנת לנסיעת עגלות ורק שיירות
במוצא הוקמו במהלך השנים ,משני היה בתחום התחבורה ,כמו; תיקון רוכבים יכלו לעבור בה .ב־1859
צידי הדרך ,שני בתי-קפה ששימשו עגלות נוסעים ,הכנת רתמות לסוסים, החליט הפשה של ירושלים ,לשפץ
למנוחת הנוסעים והעגלות ותושבי דרך שיירות זו .בארץ רבתה תנועת
ירושלים אף היו נוהגים להגיע אליהם פרזולם ועוד. הנוסעים וביניהם בלטו הזרים ,האי
בטיולים מירושלים .עורך ה״חבצלת״ רופאים .מספר הקונסולים הזרים
שנסע מירושלים ליפו בשנת ,1871 משהחלה הדרך להיסלל ונבנתה ונציגי המעצמות הזרות ב א ^ גדל
מספר :״במהלך שעה וחצי מירושלים ״תחנת הדדכים״ ליפו החלה להתפתח ובעקבותיהם באו הסוחרים .אלה רצו
בקולוניא )מוצא( יש בית-קפה גדול גם הרחבה ליד שער יפו .לאורך דרך זיכיון לתיקון הדרך והפשה מינה את
עם אורוות לסוסים וחמורים ,ופת הכניסה לשער החלו להיבנות שירו המהנדס האיטלקי ארמטה פיירוטי
בוקר .מלון האורחים מוחזק על־ידי תים נוספים לתיירות האירופית שהח
שני יהודים :שלמה ששון ויהושוע לה להציף את עיד הקודש .באיזור למשימה זו.
שער יפו נבנו בתי מלון ,משרדי
ילין״. נסיעות ותיירות ועוד .בניית בתי- הפחה התודכי גייס עובדים מבין
המלון הביאה לביטול הנוהג הישן של כפריי הסביבה אך אלו השתחדרו מכך
פונדק הדדכים בשער-הגיא )באב- חניית נוסעים במחנה אהלים סמוך תמורת כופר כסף והעבירו את העול
אל-וואד( היה ממוקם תחילה בתוך לשער .במקביל החלו להיבנות שירותי על אלה שלא היה בכוחם לשלם את
מערה קטנה על צלע ההר .עוד לפני דרך לתיירים גם ביפו .ליד שער הכופר; קשישים ונערים .ליד הדרך
תחילת סלילת הכביש הוקמת בכניסה היציאה לירושלים הוקמה ״תחנת נבנו תחנות משמר ,תחנות יציאה
לוואדי סוכה קטנה למנוחה ולמכירת דרכים״ לעגלות ולידה הוקמו גם לעגלות וחאנים לאורכה .בכדי להגביר
קפה .הנוסע אשוורת שעבר במקום את הביטחון בדרך ולהתגבר על בעיית
בשנת 1858מספר :״ליר שער הגיא
הגענו לבית-קפה קטן וציורי שהיה 10
מורכב ממספר עמודים תקועים באד-