Page 14 - etmol_127

‫ראשון התעשיינים‬

‫ליאון שטיין הקים מפעל משאבות וקידוח ב־‪1887‬‬
‫שהיה הגדול בארץ אבל ניהול לקוי נרם לכשאנו‬

‫מאת דן גלעדי‬

‫שהופעל על‪-‬ידי בהמות )גמלים או‬ ‫הראשונים בארץ־ישראל‪ ,‬הקים בית־‬ ‫המטרה העיקרית של אנשי העליה־‬
‫פרדות(‪ .‬כוחן של הבהמות עמד להן‬ ‫מלאכה למסגרות בנווה־צדק‪ ,‬שכונה‬ ‫הראשונה שהחלה ב־‪ 1882‬ושל מנהיגי‬
‫לשאוב מים מעומק של עד עשרה‬ ‫חדשה שנוסדה באותה שנה סמוך‬ ‫התנועה הציונית היתה להקים מושבות‬
‫מטר‪ .‬כתוצאה מכך היו מגבלות‬ ‫ליפו‪ .‬הציוד הופעל כולו ידנית‪ ,‬שכן‬ ‫חקלאיות חדשות כדי לבסס את היישוב‬
‫חריפות על הרחבת שטחי הפרדסים‪,‬‬ ‫אותו זמן לא היו מנועים ב א ח‪ ,‬כולל‬ ‫היהודי בארץ־ישראל על יסודות אית­‬
‫כי רק במיעוטם נתגלו המים בעומק‬ ‫המחרטה‪ ,‬שהיתה ראשונה מסוגה‬ ‫נים‪ .‬עם זאת נעשו גם נסיונות מעטים‬
‫בארץ והופעלה ברגל‪ .‬בית־המלאכה‬ ‫להקים מפעלי חרושת שונים‪ .‬אך בשל‬
‫כה קרוב לפני הקרקע‪.‬‬ ‫עסק בעיקר בתיקון מכשירים אי­‬ ‫תנאים בלתי מתאימים ובמיוחד בשל‬
‫רופיים מיובאים וכן בהתקנות כלי־‬ ‫המחסור במימון ובידע מנהלי‪ ,‬נכשלו‬
‫בשנות התשעים של המאה ה‪19-‬‬ ‫עבודה מסורתיים‪ .‬ראשית הייצור‬ ‫רובם ככולם‪ .‬רק היקבים הגדולים‬
‫פותחו באירופה מנועים המבוססים‬ ‫המקורי היה של מכבשים מברזל‬ ‫והמשוכללים שהקים הברון רוטשילד‬
‫על עקרון השריפה הפנימית שהופעלו‬ ‫להפקת שמן זית‪ ,‬ענף כלכלי חשוב‬ ‫בראשון־לציון ובזכרון־יעקב החזיקו‬
‫על‪-‬ידי נפט מזוקק )קרוסין(‪ .‬מנועים‬ ‫מעמד וזאת לאחר שהשקיע בהם‬
‫אלה היו בעלי עוצמה גדולה יותר‬ ‫בארץ באותם ימים‪.‬‬ ‫סכומים נכבדים מאוד‪ .‬מי שנחשב‬
‫משל בהמות עבודה‪ ,‬היו זולים יחסית‬ ‫אולם תרומתו העיקרית של בית‪-‬‬ ‫לראשון התעשיינים היהודים בארץ‪,‬‬
‫לאחזקה‪ ,‬והעיקר — ניתן היה לשאוב‬ ‫המלאכה היתה לענף הפרדסנות‪ .‬כבר‬ ‫שהקים בה מפעל מתכת גדול וחידש‬
‫בעזרתם מים מעומק הרבה יותר גדול‪.‬‬ ‫בסוף המאה ה‪ 19-‬היה איזור יפו מרכז‬
‫גידול הדרים שכינויים המסחרי נשאר‬ ‫חידושים רבים היה ליאון שטיין‪.‬‬
‫ליאון שטיין היה אחד הראשונים‬ ‫עד היום )״תפוזי יפו״(‪ .‬זה היה אז‬
‫שהביא ל א ח מנועים חדשים אלה כדי‬ ‫המוצר היחידי בארץ שנועד בעיקרו‬ ‫ליאון שטיין נולד ברוסיה בשנת‬
‫להתקינם בטחנות קמח ובמכונים‬ ‫לייצוא‪ ,‬וריכז סביבו פעילות כלכלית‬ ‫‪ 1864‬למשפחה שהיתה בעלת בית־‬
‫לשאיבת מים בפרדסים‪ .‬אולם התברר‬ ‫עניפה‪ .‬מים להשקאת הפרדסים נשא­‬ ‫אריגה קטן‪ .‬הוא למד הנדסה בצרפת‬
‫כי הפעלת המנועים בבארות נתקלה‬ ‫בו בעזרת מיתקן שנקרא ״אנטיליה״‬ ‫ועלה לארץ בשנת ‪ . 1887‬בעזרת כספי‬
‫בקושי מכני‪ :‬עם המים נשאב גם חול‬ ‫אחיו‪ ,‬ד״ר מנחם שטיין אחד הרופאים‬
‫שגרם לסתימת הצינורות‪ .‬שטיין פתר‬ ‫מערבל בטון מתוצרת שטיין‬
‫את הקושי באמצעות התקנת מסנן‬
‫)פילטר( עשוי רשת נחושת צפופה על‬
‫פתח הצינור‪ .‬בדרך פשוטה זו נמנעה‬
‫סתימת המשאבות וניתן היה להפעילן‬

‫בצורה יעילה באמצעות המנוע‪.‬‬

‫המצאה נוספת שלו היתה בשיטת‬
‫חפירת הבאר כדי להגיע לשכבת מים‬
‫עמוקה יותר‪ .‬עד אז נהגו לחפור בעזרת‬
‫מעדרים ולהוציא את האדמה בסלים‪.‬‬
‫שטיין התקין צינור עם מסנן שבו קדחו‬
‫את הבאר‪ .‬בבית‪-‬החרושת עסקו בה­‬
‫תקנת ציוד הקידוח החדש ובשכלולו‪.‬‬

‫המצאות אלו גרמו תוך זמן קצר‬
‫למהפכה משמעותית בפרדסנות בא­‬
‫רץ‪ .‬כמות המים שנשאבה בדרך‬
‫החדשה הייתה גדולה פי עשרה ויותר‬
‫מהכמות שנשאבה בשיטה הקודמת‬