Page 13 - etmol_127
P. 13
הממשלה שוב ליפו על ההוצאות של הממשלה כי בית מיד במרכבה מיוחדה ליפו ועכשיו אני מחכה לאניה שתלך
החולים הוא של הממשלה .הכל היה בהוצאותיו של לקהיר .מחר תהיה אניה ואוכל ליסע.
״השומר״ ואינני צריך לכסף. הייתי פה אצל גדולי הרופאים ואמרו כי אין בזה שום
בברכת ציון והתחיה ,מנחם סכנה .גם כאב אינני מרגיש כל הזמן ,ושלום לי .לבית
החולים אני מתקבל בחנם ,ועל ההוצאות האחרות נותנת
ומכתב נוסף: לי אגודת ״השומר״ כי הנני אחד מחבריה .אודותי תמצא
י״א אב תרע״ב ,רחובות .לאחי היקרים שלום וברכה! בהטע ״האור״ ששלחתי לך .ועכשיו דע אחי כי לא תתעצב
עוד שני חללים נפלו מחרב הערביאים .בח׳ באב בלילה על המקרה הזה ולא תהיה כילד ,ואל תספר מיד להורינו.
שחטו שלושה ערביאים את השומר ס׳ בסוכתו בראשון־
לציון וגזלו ממנו את נשקו .שניים מן הרוצחים שמרו על לאחי היקרים שלום וברכה.
השדה קרוב לו .לפני הרציחה אכלו אתו ביחד בסוכת ס׳, ביום ד׳ בשבוע שעבר באתי לקהיר .כמובן היו לי
ופתאום התנפלו עליו ושחטוהו .שמונה שנים עבד השומר מכתבים לא רק לבית־החולים להתקבל בחנם ,רק עוד
הנרצח ס׳ בארץ ישראל ,שמונה שנים חי בתור פועל בלי מכתבים לאנשים גדולים כי יתמכו בי כל הזמן אשר אהיה
יאוש והתמרמרות .פניו החוורים והרזים העידו על הצרות בקהיר ואלך לרופא .כל היהודים ממין זה לא חפצים
שסבל שמונה שנים אלו .רק כעשרים וארבע שנים היו לו, להכנס לבית־החולים הערבי רק הולכים בכל יום אל
והוא מת באופן אכזרי כזה ...אל תבכו למת .ארורות הרופא ,ולכן הם צריכים על כל הזמן כמאה פרנק על
הדמעות האלה .הלב צועק נקמה ...נקמה ...נפל תחת נפל. אכילה ושתיה .כאשר באתי לבית החולים נודע לי כי במעט
דם תחת דם .דמי הנהרגים יחזקו עוד יותר את רוחנו .נקמה שוחד אוכל להכנס .לא חשבתי הרבה ונכנסתי לבית
החולים ,ושם אני אוכל ושותה .עכשיו אני בין ערביאים,
נקח משונאינו .נקמה ...נקמה... וחי אני בשלום אתם ועם מנהגיהם .מספרים כי בבית הזה
כוחותינו דלים אבל כאשר יעצם כוחנו יתרבה מספרנו. לא רואים יהודי גם פעם אחת לשבע שנים ,כי מי יוכל
שנת ברכה יש בשנה הזאת לאכרי רחובות הודות לחיות כערבי? אך אני התרגלתי כבר .עוד 15יום עלי
לשומרים העברים ,ובפרט על שקדים יש יותר מכפליים להיות כאן ואחרי כן אסע לרחובות .הנני בריא ומשתמש
שקדים מבשנה שעברה .עכשיו מתחילים האכרים להבין כבר בידי הפצועה כמו בידי השנית .בכל יום עושים לי
כמה גנבו השומרים הערביאים בשנים הקודמות .שמחים
האכרים על שנת הברכה ושמחים השומרים על שעלתה זריקה מתחת לעורי ,ולא כואב לי הרבה.
להם השמירה .רק עוד שני שבועות לשמור על ענבים
י׳ סיון ,קהיר בבית החולים .להורי שלום רב.
והשמירה תגמר ,והלואי בטוב. לא שערתי כי כל כך תבהלו .הפצע נרפא זה שמונה ימים
הודות לשמירה העברית מפחדים הערביאים מאד ובעוד שלושה ימים אני נוסע שוב לרחובות .בית־החולים
מיהודים ברחובות ,וגם הפועלים העברים מתרבים מיום הוא מן הממשלה ולכן נכנסתי בחנם .המאכלים והמנהגים
ליום .לא הידידות עם הערביאים עושה זאת רק מסירת כמובן אינם באופן אירופי .בשר לא מקבלים החולים מלבד
הנפש של השומרים .המכות שקבלו ומקבלים הערביאים שתי פעמים בשבוע ,אך כמובן אינני אוכל את הבשר .שאר
בכל יום .רק החרב תנצח אותם .עכשיו בסוף ]עונת[ המאכלים הנם צמחוניים ,ירקות שונים .קשה היה לי
השמירה כאשר רואים הערביאים כי לא עלה בידם כלום להתרגל מתחילה אל המנהגים ,כמו לשבת על הארץ
לגנוב מנסים לקחת בחזקה .בכל לילה יש התנפלות על ולאכול בידיים ,אך מתרגלים לכל .חי אני היטב עם
שומר אחר ,אך כלום ]לא[ עולה בידם .מקרים קטנים יש
לכל שומר ]פעמים[ אחדות בכל יום .בכל יום אנחנו הערביאים כי כולם מוסלמים.
עומדים על הדרכים בזמן שהפועלים הערביאים הולכים מן הורי היקרים ! יודע אני ממכתבכם כי מפחדים אתם פחד
העבודה ולוקחים מהם את השקדים והענבים שגונבים שוא על משמרתי בתור שומר .לא פה המקום להוכיח על
זה .הנני בריא ולא חסר לי כלום .מקוה אני כי ביום
ומכים אותם עד מות.
הרבה מאד יש לי לכתוב אודות ״השומר״ ,אך לא לכם הראשון הבא אהיה כבר על משמרתי והכל כמקודם.
להבין זאת .מטרת ״השומר״ לא רק שמירה .״השומר״
שואף לברוא מחנה גדול של חיילים גבורים מלומדים י״ט סיון ,רחובות .להורי היקרים שלום רב!
בנשק שיהיו מוכנים בכל מקרה שיהיה ,או במלים קצרות: ביום הראשון באתי בשלום ליפו מקהיר .הנני בריא.
״השומר״ שואף לברוא מיליציה עברית .כל שומר חייב הפצע נרפא לגמרי .אתמול עמדתי כבר על משמרתי והכל
לשמוע לפקודת ראש השומרים גם אם ישלחהו למות. כמקודם .תודה לכם בעד הלבנים והכר אשר שלחתם אלי.
השמירה היא עבודת צבא קשה .השומרים הרוכבים הם לשוא נבהלו כולם כל כך .יותר ממעט סבלנות לא צרכתי.
כמו אופיצרים ,הם עובדים פחות ומקבלים שכר יותר ויש 21ימים הייתי בבית החולים .אחרי כן נשלחתי מטעם
להם דעה יתרה .כאשר הייתי בגלות אמרתי מתי אזכה כבר
להיות חייל עברי ,ובתור שומר נתגשמה המחשבה ההיא.
אחיכם הדורש בשלום כולכם
בברכת החופש והדרור,
מנחם ברלינר.
מנחם ברלינר ,שעלה לארץ ישראל בחשון תרע״ב ,חדל
לשמור וחזר להיות פועל ב־ .1913שנה אחר־כך הצטרף
לקבוצת גן שמואל ליד חדרה ,ושם חלה בקדחת .הוא מת
באדר תרע״ה ) ,(1915והוא עדיין לא בן .24
13
