Page 7 - etmol_127

‫למשטר העות׳מאני על מנת שלא‬ ‫רוטשילד‪ ,‬לרופין — הלכו ונתהדקו‪.‬‬ ‫והקמת המושבות‪ ,‬ייבהלו ויחסלו גם‬
‫להביאו לידי פגיעה בהתיישבות הי­‬ ‫רוטשילד לא פסל עוד מכל‪-‬וכל את‬ ‫את המעט שכבר הוקם‪.‬‬
‫הודית‪ ,‬ממנה חשש כל העת‪ ,‬חש‬ ‫מהלכיהם של הציונים וערב מלחמת‪-‬‬
‫עצמו משוחרר מבעיה זו לאחר‬ ‫העולם הראשונה היה מוכן להודות כי‬ ‫״הוועד הארצישראלי״‬
‫שתורכיה הצטרפה למלחמה בסתיו‬ ‫הוויכוח בעבר בינו לבין ראשי התנו­‬
‫עה הציונית היה יותר על טמפרמנט‬ ‫הרצל‪ ,‬מצדו‪ ,‬תלה תקוות גדולות‬
‫‪. 1914‬‬ ‫וקצב‪ .‬עם כל זאת נשאר עדיין הברון‬ ‫ברוטשילדים בכלל ובברון אדמונד‬
‫מרוחק ומנוכר בדרך‪-‬כלל מן התנועה‬ ‫בפרט‪ .‬הוא האמין כי ניתן יהיה לגייס‬
‫הברון הבחין בחוש מדיני שאך‬ ‫את בעלי־ההון היהודים‪ ,‬ובראשם‬
‫מעטים ניחנו בו בשלב זה של‬ ‫הציונית‪.‬‬ ‫הרוטשילדים‪ ,‬כדי להוציא אל הפועל‬
‫המלחמה‪ ,‬כי תורכיה תתמוטט ותת­‬ ‫את תכניתו המדינית‪ .‬השניים נפגשו‬
‫פורר‪ ,‬וזו תהיה שעתם הגדולה של‬ ‫• שינד מסוים‪ ,‬שהלך והתעצם‪ ,‬חל‬ ‫פעם אחת ויחידה במשרדו של הברון‬
‫היהודים‪ ,‬שכן נושא ארץ‪-‬ישראל‬ ‫בעמדותיו משנת ‪ 1913‬ואילך‪ ,‬וניתן‬ ‫בפאריס‪ ,‬ב־‪ 18‬ביולי ‪ .1896‬אבל‬
‫יעמוד לדיון פתוח‪ .‬דיצמן נהג לספר‬ ‫להצביע על שלוש סיבות לפחות‬ ‫הפגישה נסתיימה בכישלון מוחלט‪.‬‬
‫בשמו‪ ,‬כי הקמת המושבות בארץ‪-‬‬ ‫כל אחד משני האישים נותר משוכנע‬
‫ישראל היתה לגבי דידו )של הברון(‬ ‫שגרמוהו‪:‬‬ ‫כי בן־שיחו חי בטעות מוחלטת‪ .‬הרצל‬
‫בבחינת ״סוף מעשה במחשבה תחי­‬ ‫הפגין מאז עוינות בלתי מתפשרת‬
‫לה״‪ :‬״באחד הימים תעלה שאלת‬ ‫• מפעלי ההתיישבות בארץ־ישראל‬ ‫למפעלו של הברון בארץ־ישראל‪.‬‬
‫היהודים לפני בית‪-‬דין גבוה‪ ,‬וחפצי‬ ‫שנוהלו בארץ‪-‬ישראל באמצעות ד״ר‬ ‫בניסיונות החקלאיים‪ ,‬עליהם הוציא‬
‫ליצור בארץ‪-‬ישראל דבר של ממש‪,‬‬ ‫הברון הון־עתק מכיסו‪ ,‬זילזל‪ ,‬וראה‬
‫למען תהא ליהודים דעה בשעת‬ ‫רופין‪ ,‬הראו סימני התבססות‪.‬‬ ‫בכך עיסוק־בקטנות‪ .‬עלייתם של כמה‬
‫ההכרעה״‪ .‬שעת ההכרעה הזאת‪,‬‬ ‫מאות יהודים לשנה כונתה על־ידיו‬
‫אליבא דהברון רוטשילד‪ ,‬עמדה עתה‬ ‫• בתחילת ‪ 1914‬יצר ד״ר חיים‬ ‫בלעג ״הסתננות״‪ ,‬הציונות המדינית‬
‫דיצמן‪ ,‬אז מדען במנצ׳סטר ומפעילי‬ ‫והשגת הצ׳ארטר על ארץ־ישראל לא‬
‫בפתח‪.‬‬ ‫התנועה הציונית באנגליה‪ ,‬קשר רא­‬ ‫הובנו כלל על־ידי רוטשילד‪ .‬כך קרה‬
‫שון עם הברון רוטשילד בעניין הקמ­‬ ‫שהתנועה הציונית הצעירה והברון‬
‫ושלישית‪ ,‬הברון‪ ,‬שמאז הפרעות‬ ‫תה של אוניברסיטה עברית בירושלים‪.‬‬ ‫רוטשילד צעדו בענייני ארץ־ישראל‬
‫ברוסיה בשנות השמונים של המאה‬ ‫בשני מסלולים שונים שלא אחת‬
‫הי״ט הביע לא אחת חשש לגורלם של‬ ‫• במהלך חודש פברואר ‪ 1914‬ערכו‬
‫יהודי מזרח‪-‬אירופה‪ ,‬חששו זה גבר‬ ‫הברון והברונית סיור מקיף בארץ‪-‬‬ ‫הפרידה תהום ביניהם‪.‬‬
‫עם פרוץ המלחמה‪ ,‬חורבן קהילות‬ ‫ישראל‪ ,‬לאחר שנעדרו ממנה תקופה‬
‫והתעללות ביהודים באזורי החזית‬ ‫ארוכה ביותר‪ .‬קבלות הפנים לכבודם‪,‬‬ ‫בשנים הראשונות של המאה העש­‬
‫במזרח‪-‬אירופה‪ ,‬בשנה הראשונה למ­‬ ‫בכל מושבה ועיר‪ ,‬הסעירו את לבו של‬ ‫רים נדמה היה שהפער בין הציונות‬
‫לחמה‪ ,‬דירבנו אותו לאמץ את גישתו‬ ‫והברון רוטשילד נותר בעינו‪ .‬הרצל‬
‫של הרצל בדבר האסון הצפוי ליהדות‬ ‫הברון‪,‬‬ ‫נפטר ובראש התנועה הועמד דוד‬
‫זו מן האנטישמיות‪ .‬פתרון מדיני‬ ‫וולפסון‪ .‬תקופה ארוכה לא ניתן היה‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בעקבות המלחמה‪ ,‬נר­‬ ‫פגישות בפאריז ובלונדון‬ ‫להבחין בכל שינוי ביחסו של הברון‬
‫אה כעונה לפחות על חלק מן הבעיה‪.‬‬ ‫לתנועה הציונית‪ ,‬אף שזו החלה‬
‫באביב ובראשית הק ץ של ‪,1914‬‬ ‫ב״עבודה מעשית״ בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לא­‬
‫בנו של הברון אדמונד‪ ,‬ג׳יימס‪ ,‬יועד‬ ‫על סף מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫חר מותו של הרצל‪ .‬דווקא אז מקובלת‬
‫על‪-‬ידי אביו להמשיך את מפעלו‬ ‫נמשכה הפעילות סביב הקמת האוני­‬ ‫היתה הסברה כי הברון ״נואש״‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לג׳יימס יועד גם תפקיד‬ ‫ברסיטה‪ ,‬כשהברון מגלה התעניינות‬ ‫מהמפעל ההתיישבותי הארץ‪-‬ישראלי‬
‫מרכזי בקשירתה של בריטניה לרעיון‬ ‫גדולה בנושא‪ .‬וייצמן המשיך לשמור‬ ‫בו השקיע כה הרבה ממרצו ומממונו‪.‬‬
‫של הקמת מרכז יהודי ואפילו מדינה‬ ‫על קשרים הדוקים עמו‪ .‬כך עשה גם‬ ‫עובדה היא‪ ,‬שב־‪ 1‬בינואר ‪1900‬‬
‫יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לכאורה מפליא‬ ‫נחום סוקולוב‪ ,‬שהקדיש מאמצים‬ ‫העביר את הטיפול במושבותיו לידי‬
‫הדבר שהברון רוטשילד‪ ,‬אזרח צרפתי‬ ‫מרובים לטיפוחה של אומרה נוחה‬ ‫חברת יק״א‪ ,‬וניתק לכאורה את קשריו‬
‫נכבד‪ ,‬מבקש להטיל יהבו על מעצמה‬ ‫לציונות בקרב ההנהגה הצרפתית‬ ‫עם יציר‪-‬כפיו‪ .‬אולם בעצם הברון לא‬
‫אחרת‪ .‬אולם רוטשילד לא הסתיר את‬ ‫ומעצבי דעת‪-‬הקהל בארץ זו‪ .‬ב‪28-‬‬ ‫נטש כליל את המושבות‪ ,‬ויזם את‬
‫חששו מהסתמכות בנדון על ארצו‪-‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1914‬נפגש וייצמן לשתי‬ ‫הקמתו של ״הוועד הארצישראלי״‪,‬‬
‫שלו‪ .‬הוא האמין כי יחסה של בריטניה‬ ‫שיחות ממושכות עם הברון רוטשילד‬
‫ליהודים עשוי להיות ליברלי יותר מזה‬ ‫בפאריס‪ .‬הפתעתו מבן‪-‬שיחו היתה‬ ‫להמשך הטיפול במושבות‪.‬‬
‫שלמה‪ .‬״הברון היה נהדר״‪ ,‬מיהר‬
‫של צרפת‪,‬‬ ‫לכתוב לאשתו‪ .‬״הוא מוכן לכל‪ .‬רצונו‬ ‫לאחר מותו של הרצל ואימוץ דרך‬
‫״הציונות הסינתטית״)עבודה מעשית‬
‫וייצמן קיים פגישה רבת‪-‬חשיבות‬ ‫במדינה‪ .‬פחות מזה לא נראה לו״‪.‬‬ ‫בארץ‪-‬ישראל תוך אי‪-‬הזנחת הניסיו­‬
‫עם ג׳יימס ב‪ 25-‬בנובמבר ‪ .1914‬אין‬ ‫נות לפתרון מדיני(‪ ,‬פעלה ההסתדרות‬
‫ספק כי פגישה זו נתקיימה בידיעת‬ ‫מה הביא את רוטשילד ל״מהפך״‬ ‫הציונית‪ ,‬באמצעות המשרד הארץ‪-‬‬
‫אדמונד‪ ,‬ובה הפגין ג׳יימס עמדות‬ ‫דרמטי כזה בדעותיו? נראה שיש לכך‬ ‫ישראלי ביפו שבראשו עמד ד״ר‬
‫מרחיקות־לכת ביחס לארץ‪-‬ישראל‬ ‫כמה תשובות‪ .‬ראשית‪ ,‬הביקור בארץ‪-‬‬ ‫ארתור מפין‪ ,‬לחיזוק המערך ההת­‬
‫היהודית‪ .‬הוא אמר לודיצמן כי מן‬ ‫ישראל‪ ,‬שינה את יחסו למעשיה של‬ ‫יישבותי בארץ־ישראל‪ .‬היחסים בין‬
‫הראוי שהציונים ינסו להשפיע על‬ ‫ההסתדרות הציונית בארץ‪ .‬מגוף‬ ‫יק״א‪ ,‬ממשיכת דרכו של הברון‬
‫חברי הממשלה הבריטית בנושא הא‪-‬‬ ‫״מדיני״‪ ,‬ראוי לגנאי לדעתו בשל‬
‫רץ‪-‬ישראלי‪ ,‬ויש להניח כי יזכו לתגו­‬ ‫פעולתו הפומבית‪ ,‬הפכה התנועה‬
‫בה חיובית‪ .‬בהמשך הפגיע ג׳יימס‬ ‫הציונית ב‪ 1914-‬לבעלת־ברית‪ ,‬ואף‬
‫לגוף המוביל בעת קשה זו של תחילת‬
‫המלחמה‪ .‬שנית‪ ,‬רוטשילד‪ ,‬שהדגיש‬
‫תמיד את החשאיות וההסתגלות‬