Page 4 - etmol_127

‫ולהסתופף בהיכלו ויאמרו פה אחד להחזיר כבוד הישוב‬ ‫‪• ,f-‬‬
‫האשכנזי על מכונו ויתאספו זקני בנ״י)בני ישראל( בקירית‬ ‫״פרושים״ ליד הכותל‬
‫ווילנא יע״א)יכוננה עליון אמן( היא העיר הגדולה לאלקים‬
‫ויתייעצו איך להגיע אל מטרתם זה ויאמרו לשלח שמה‬
‫איזה משפחות מראשי העם ונכבדיו והרב הצדיק המפורסם‬
‫מו״ה ]מורנו הרב[ עזריאל מק״ק ]מקהל קדוש[ שקלאב‬
‫יע״א היה הראשון אשר התעורר לזה ויהיה המצביא לכל‬
‫העם ההוא‪ .‬ויסע משם עם בני ביתו והתחיל לייסד יישוב‬
‫של אשכנזים בעיה״ק ]בעיר הקודש[ וכדי לבצע מגמתו זה‬
‫הוכרח לחזר לחו״ל אח ״כ והצליח בע״ה למאוד אבל‬
‫בעונותינו הרבים אחר סוף כל הצלחתו בחו״ל‬
‫ובקושטאנדינא )קונסטנטינופול( למפח נפש נלקח ארון‬
‫האלקים וימת בדרך מצוה בחזירתו לעה״ק בק״ק איזמיר״‪.‬‬

‫אף־על־פי ש״ספור התחלת ישוב האשכנזים״‪ ,‬על פי‬
‫גרסתו של ר׳ ישראל משקלוב‪ ,‬מתמקד באישיותו שלו‬
‫ובפועלו בקרב בני הכולל‪ ,‬מייחד הוא מספר משפטים‬
‫לחבריו‪ ,‬ראשי העולים מקרב תלמידי הגר״א‪ :‬לר׳ מנחם‬
‫מנדל משקלוב‪ ,‬לר׳ חיים כ״ץ‪ ,‬ולר׳ סעדיה משקלוב‪ ,‬ר׳‬
‫ישראל מספר כי החליט לעלות לארץ‪ ,‬למעשה‪ ,‬בשל‬
‫הפצרותיו של חברו ר׳ מנחם מנדל משקלוב להצטרף אליו‪.‬‬
‫באורח טבעי הוא נסע לר׳ חיים מוולוז׳ין טרם עלותו לארץ‬
‫על־מנת לקבל עצתו והדרכתו‪ ,‬כיצד לבסס את יישוב‬
‫הארץ‪ .‬נערכו שם דיונים קשים ומעמיקים‪ ,‬אבל חכמתו של‬

‫ר׳ חיים עמדה להם לקבוע כללים ועקרונות‪.‬‬

‫מקורות רבים בני התקופה מאשרים‪ ,‬כי ר׳ חיים מוולודין‬
‫הוא האיש‪ ,‬אשר עמד בראש אירגון עליית תלמידי הגר״א‬
‫החל משנת התק״ס )‪ (1800‬ועד לפטירתו בשנת תקפ״א‬
‫)‪ .(1821‬מזכרונות העולים מתברר‪ ,‬כי הוא ניווט את גלי‬
‫העלייה ואף ברר את המועמדים לעלייה על פי קנה מידה‬

‫של סבולת ויכולת קליטה‪,‬‬

‫כרוז"קול מהיכל"‬ ‫נטע משקלוב‪ ,‬שהיה המוציא והמביא בבית הגר״א ור׳‬
‫חיים בן טוביה כ״ץ שהיה אב בית־דין בווילנה‪ .‬שניהם‬
‫העובדה שר׳ חיים מוולוז׳ין ניווט את גלי העלייה לארץ‪,‬‬ ‫מילאו שליחויות בשם הגר״א עוד בחייו‪ ,‬ועמדו בראש‬
‫קבע באלו תנאים היא תתקיים‪ ,‬והחליט מי יעלה ומי יעוכב‬ ‫״קלויז הגר״א״ בווילנה טרם עלייתם לארץ־ישראל‪ .‬אליהם‬
‫מלעלות — מוצאת את ביטויה הפומבי שנים רבות לאחר‬ ‫הצטרפו עוד עשרות תלמידי חכמים גדולי תורה שאימצו‬
‫פטירתו‪ .‬בכרוז ״קול מהיכל״ להגבלת העלייה לארץ־‬ ‫לעצמם את תפיסתו המיוחדת של הגר״א‪ ,‬הרואה את‬
‫ישראל משנת תרכ״ט )‪ ,(1869‬מתבססים הכותבים על‬ ‫גאולת ישראל בזמן הזה כגאולה בדרך הטבע וראו עצמם‬
‫תקדימים עקרוניים‪ ,‬שקבע ר׳ חיים מוולוז׳ין‪ ,‬המגבילים‬ ‫מחוייבים בגינה לקיים בגופם את מצוות יישוב א ‪ p‬ישראל‪.‬‬
‫את המועמדים לעלייה בגלל קשיי תקציב‪ :‬״בראשונה עמד‬
‫מרן הגאון הצדיק המפורסם בדורו מוהר״ח מוואלאזין‬ ‫סיפור התחלת יישוב האשכנזים‬
‫זצ״ל וקרא בקול גדול לאמר כי העולים לירושלם בלתי‬
‫רשות רוזני המדינה יש להם דין רודף ונוגע בנפשות יושבי‬ ‫על עליית תלמידי הגר״א מצוי בידינו מקור אחר‪ ,‬הקרוי‬
‫״ספור התחלת ישוב האשכנזים״‪ .‬מקור זה הועתק על ידי‬
‫הארץ‪ ...‬ועלייתם מצוה הבאה בעבירה״‪.‬‬ ‫א״ל פרומקין מפנקס הכולל בצפת‪ .‬בפנקס זה תוארה‬
‫נוסף להיותו אחראי לעלייה‪ ,‬לארגונה ולניווטה‪ ,‬היה ר׳‬ ‫אספה שנערכה בעיר וילנה בשנת תק״ל )‪ (1770‬ובה‬
‫חיים מעורב גם בשאלת פרנסתם של אנשי הכולל בארץ־‬ ‫נתקבלה החלטה לחדש את היישוב האשכנזי בירושלים‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬לשם כך הרחיב את פעילות גבאות ארץ־ישראל‬ ‫באספה זו הונחו היסודות לעליית תלמידי הגר״א לארץ־‬
‫שבווילנה וגייסה למען תלמידי הגר״א‪ .‬ב״ספור התחלת‬ ‫ישראל‪ .‬באי האספה לא הסתפקו בהצהרת כוונות בלבד‪,‬‬
‫ישוב האשכנזים״ מספר ר׳ ישראל משקלוב‪ ,‬כי זמן לא רב‬ ‫אלא שלחו מטעמם לארץ את ר׳ עזריאל משקלוב‪ ,‬הלוא‬
‫אחרי עלייתו ארצה יחד עם הוריו וכל בני משפחתו‪ ,‬הוא‬ ‫הוא סבו של ר׳ ישראל משקלוב‪ ,‬מתלמידי הגר״א‬
‫נשלח בשליחות הכולל לרוסיה כדי לייסד ולבסס שם את‬ ‫הצעירים‪ .‬ר׳ עזריאל משקלוב היה אפוא החלוץ לפני‬
‫הסיוע הכלכלי לכולל הפרושים‪ .‬המעשה הראשון‪ ,‬המובן‬ ‫העולים‪ ,‬אולם בדרכו חזרה משליחות מארץ־ישראל מת‬
‫מאליו‪ ,‬שעשה היה פגישה עם ר׳ חיים ; הוא בעל הסמכות‪,‬‬
‫הוא הגוזר‪ ,‬ועל פיו ישק כל דבר הנוגע לעלייה ולקיום‬ ‫פתאום‪:‬‬
‫״‪.,.‬קרוב לשנת התק״ל ליצירה עשה רושם נמרץ בלבבות‬
‫היישוב‪.‬‬ ‫אחינו האשכנזים כי נהו למאד אחרי לחזות בנועמו‬
‫ר׳ ישראל מוסיף ומספר‪ ,‬כי בזכות ר׳ חיים‪ ,‬שנתן לו‬