Page 111 - להפוך לבולגרים / קונפורטי

‫הלאום נתידמל המפריימא במעבר ׀ ‪107‬‬

‫של השכונה היהודית הצפופה על ‪ 4,000‬תושביה ועל מוסדותיה ממרכז העיר‬
‫אל מקום חדש בפרוורים החדשים שבמערב‪ .‬הראשות המוניציפלית של סופיה‬
‫מימנה את העברת השכונה‪ ,‬אך נדרש שיתוף פעולה של ועד הקהילה‪ .‬זה‬
‫נענה ברצון ותכנן להקים נכסים מניבי רווחים לטובת הקהילה מהכספים‬
‫שיתקבלו בתמורה לרכוש שיתפנה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬נקרתה לו הזדמנות לארגן‬
‫מחדש את חיי הציבור היהודיים‪ .‬מעמדו של הוועד נסק בקרב היהודים‪ ,‬אך‬

‫לא פחות מכך‪ ,‬בקרב הציבור הבולגרי ומנהיגיו‪.‬‬

‫התוכניות לחידוש פניה של סופיה כעיר בירה אירופית‬

‫עד ‪ 1878‬הייתה סופיה עיירה קטנה‪ ,‬אולם משנבחרה להיות בירת המדינה‪,‬‬
‫תכננו ראשיה להפוך אותה לעיר מודרנית‪ ,‬כפי שנעשה בבירות אירופיות‬
‫אחרות‪ .‬ב־‪ 1881‬הכינו אדריכלים ונציאנים ובולגרים תוכניות למערכת ביוב‬
‫ואספקת מים חדשנית לעיר וכן למערך רחובות שתי וערב עם שדרות רחבות‬
‫ומבנים מונומנטליים ובהם ארמון לנסיך‪ ,‬בניינים לאספה הלאומית וקמפוס‬
‫לאוניברסיטה‪ 96.‬כמו כן תוכננו עשרה רובעי־עיר במקום שמונה עשרה‬
‫השכונות מהתקופה העות'מאנית‪ .‬השכונה היהודית במרכז העיר‪ ,‬שהשתרעה‬
‫על שטח של כ־‪ 100‬דונם (שאורכו כ־‪ 500‬מטרים ורוחבו כ־‪ 200‬מטר)‪ ,‬יועדה‬

‫להריסה ולתכנון מחדש‪97.‬‬
‫שני נוטבלים‪ ,‬חבר ועד הקהילה ישראל דוויצ'ון לוי וראש 'חברה קדושה‬
‫רוחצים' גרשון ישעיה‪ ,‬הכירו את התוכניות מראשיתן‪ ,‬בהיותם חברים במועצת‬
‫העיר ופעלו למתן פיצוי נאות עבור נכסי הקהילה ונכסיהם של חבריה‪.‬‬
‫בעלי הבתים שפונו קיבלו קרקע חלופית ופיצוי כספי‪ .‬ועד הקהילה ראה‬
‫את יתרונותיה של העִסקה עם העירייה‪ ,‬שכן בתמורה לנכסי הקהילה נתנה‬
‫העירייה מגרשים חלופיים ופיצוי כספי‪ .‬הוועד אפילו לא מצא לנכון להתנגד‬
‫להריסת בתי הכנסת‪ ,‬שאחדים מהם עמדו מאות שנים ולא גילה התנגדות‬
‫להעברת בית הקברות היהודי מטבורה של העיר אל הרחק מעבר לשכונות‬

‫הצפוניות (ראו איור ‪98.)2.1‬‬

‫‪ 96‬מירצ'ב‪ ,‬עמ' ‪.117-80‬‬
‫‪ 9 7‬בוטושרוב‪ ,‬היהודים‪ ,‬עמ' ‪.108-105‬‬

‫‪ 9 8‬תג'ר א'‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬