Page 129 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 129

‫במבחן הנהגה  ׀   ‪125‬‬

‫בולגריה את אחת מעלילות הדם הקשות‪ ,‬המוכרת כ'עלילת הדם של וראצה'‪.‬‬
‫ב־‪ 5‬ביוני ‪ 1891‬נרצחה ילדה בת שמונה‪ ,‬מיצה גיורגיאבה (‪)Mitsa Giorgieva‬‬
‫מן העיר וראצה‪ .‬נפתחה חקירה וארבעה יהודים מקומיים הועמדו לדין‬
‫באשמת רצח לצורכי פולחן דתי (בסופו של דבר הם זוכו)‪ .‬בעקבות ההאשמות‬
‫פרסם ד"ר דנקוביץ' באוגוסט ‪ 1891‬חוברת אפולוגטית קטנה שכותרתה‬
‫'היהודים והדם'‪ ,‬ובעקבותיה ראו אור גם כמה מאמרים מפרי עטו בעיתונות‬
‫הבולגרית‪ .‬הוא ניסה להסביר בהם באמצעים מדעיים את האיוולת שבטענת‬
‫עלילות הדם‪ 21.‬אלא שהחוברת פנתה לציבור הבולגרי המשכיל‪ ,‬והוא קיבל‬
‫אותה באדישות‪ .‬תוכנה לא הגיע כלל לציבור הרחב ולכן לא הייתה לה‬

                                                                 ‫השפעה‪22.‬‬

                                         ‫פיטוריו של ד"ר דנקוביץ'‬

‫הנסיך פרדיננד גילה אהדה רבה לנתיניו היהודים‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬ממשלת‬
‫בולגריה וראש ממשלתה סטמבולוב היו מסויגים‪ .‬הממשלה לא מיהרה להזים‬
‫את הפרסומים האנטישמיים על עלילת הדם בעיתונות‪ ,‬אך גם לא רצתה‬
‫להצטייר כאנטישמית‪ .‬וכך‪ ,‬בטקס הנחת אבן הפינה לבית הספר היהודי לבנים‬
‫בסופיה‪ ,‬כחודש וחצי לאחר פרסום עלילת הדם של וראצה‪ ,‬השתתפו ראש‬
‫הממשלה סטמבולוב‪ ,‬ראש העיר דימיטר פטקוב (‪ ,)Dimitar Petkov‬שרים‪,‬‬
‫חברי ועד הקהילה‪ ,‬ועד בתי הספר ונכבדי הקהילה‪ .‬דנקוביץ' נאם בבולגרית‬

                  ‫ובירך את מנהיגי הקהילה שיזמו את הקמת בית הספר‪23.‬‬
‫בסתיו ‪ 1891‬הוזמן הרב לטקס פתיחת האספה הלאומית‪ ,‬וכמו בשנים‬
‫קודמות נקבע מקומו ביציע הדיפלומטים‪ .‬השרים‪ ,‬חברי האספה הלאומית‪,‬‬
‫המטרופוליט של סופיה והדיפלומטים תפסו את מקומם והמתינו לבואו‬
‫של הנסיך שיפתח את המושב‪ .‬זמן קצר לפני כניסת הנסיך‪ ,‬פרש דנקוביץ'‬
‫ממקומו ליד הדיפלומטים ונעמד ליד המטרופוליט וחברי הממשלה‪ .‬שר‬
‫החוץ והדתות דימיטר גֶרקוב (‪ ,)Dimitar Grekov‬שהבחין במעשה ניגש אליו‬
‫ובכעס ביקש מהרב לזוז מהמקום ולשוב למקומו‪ .‬דנקוביץ' שב למקומו‪ ,‬אך‬
‫בזה לא תמה התקרית‪ .‬למחרת זימן גרקוב את אברהם דוויצ'ון לוי‪ ,‬מסר לו‬

                                                      ‫‪ 2	 1‬דנקוביץ'‪ ,‬היהודים‪ ,‬עמ' ‪.23-1‬‬
                                                           ‫‪ 2	 2‬קשלס‪ ,‬קורות ב‪ ,‬עמ' ‪.89‬‬
                                                           ‫‪ 2	 3‬דנקוביץ'‪ ,‬נאום‪ ,‬עמ' ‪.8-1‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134