Page 197 - morocco
P. 197

‫השירה העברית והערבית‪-‬היהודית ‪191‬‬

‫מרוקו‬

                                           ‫)פיוטים שהושרו בתפילת שחרית בשבתות וחגים(‪ ,‬פיוטים למועדים‪ ,‬קינות לתשעה באב‬
                                           ‫וקינות לנפטרים‪ ,‬וכן שירים המבוססים על רצף מוסיקלי בשם אסתכבאר )השיר הפותח‬
                                           ‫סדרת לחנים מסודרת מתוך מקאם מוגדר(‪ ,‬אשר התרחב בשירתו של רבי משה אבן צור‬

                                                                               ‫ובקובצי פיוטים שונים במרוקו לציון הסדרה כולה‪.‬‬

                                           ‫משבצות זהב י‬                                                                             ‫צרצרי ישמע‬

                                                ‫תחינה לשני וחמישי אתרי נפילת אפיס ‪ .‬נפלס ה' ימינך הלמה ‪ .‬אותיות‬         ‫אל אל‬                     ‫חכל ‪ .‬שמו אשר ירךאו לו יי !‬
                                                      ‫מסומנות נלאשי נאומי ‪ .‬יקלא כהס שמי ‪ .‬משה בן צור‬
                                                                                                                        ‫תכענה שפתותיך תהלה ‪ .‬אל אל נדול נורא עלילה ‪ 4‬ויום ליום לילה‬
                                          ‫‪ 11‬במתנרת ירך עמך בתלאה ‪ .‬לאה ‪ .‬ואליו חרון אפך וכל צבאה ‪ .‬באה ‪.‬‬
                                                           ‫עד אן חשוב להועילו כהנאה ‪ .‬נאה ‪ ,‬שמש ומנן יי !‬               ‫אל אל נורא‬                   ‫ללילה ‪ .‬תמים תהיה עם יי ‪:‬‬

                                          ‫שפעת נוים עדתך נרשו ‪ .‬רשו ‪ .‬ומורשי לכד‪ ,‬נתקו המסו ‪ .‬טשו ‪ .‬והוד‬                ‫כקשה עיושוה על>"נ היקי' הויהיוו שתה' ‪ .‬לנוננס אשהיווס‪(>o’Dt‬יצ‪. 0‬‬
                                                                        ‫מלכה ומקדשו ‪ .‬דשו ‪ .‬למה תישן יי !‬
                                                                                                                                    ‫קי' משה בן (נור‬                                       ‫ב‬
                                          ‫הדר כבודך והאילים משוים ‪ .‬שוים ‪ .‬וצבא השטים לך משתחוים ‪ ,‬חוים ‪.‬‬
                                                       ‫עוזך קום בשר יאכלו ענוים ‪ ,‬נאוים ‪ .‬וישבעו יהללו יי ‪:‬‬             ‫כיי אלהינו מצוי עזרנו ומנננו ‪ .‬הנה אלהינו וה קוינו לו ויושיענומי‬

                                          ‫בה קמו עדים שקר יפיחו וכזבים ‪ .‬זבים ‪ .‬ויערכו אתה מלחמות ורךבים ‪.‬‬              ‫שמו והוא אהד ומנשם מובדל וילך הלוך ונדל עד כי נדל‬
                                            ‫רבים ‪ .‬ומצדיקי הרבים ככוככים ‪ .‬כבים ‪ .‬העל אלה תתאפק יי !‬
                                                                                                                        ‫הלא הוא אמר לי בשפתיו שושנים אני יי חוא ראשון ואח אחרונים‬
                                          ‫נמר רוב זאב טרפוה טריפה ‪ .‬רפא ‪ .‬אל נאי לה כי נפשה לך נכספה ‪.‬‬
                                                 ‫ספה ‪ .‬מפחדם אחותם ובד‪ ,‬זלעפה ‪ .‬עפה ‪ .‬אל קנא ונוקם יי ‪:‬‬                 ‫ב כ ל ל ב ב נעבוד נורא תהלות כי אל דעות יי ולו נתכנו עלילות‬

                                          ‫ציון עיר חקדש נחם לחיות בשרים ‪ .‬שרים ‪ .‬ינון ואייה אזי יהיו מסירים ‪,‬‬           ‫ליראי יי ולחושכי שמו‬         ‫נותן רוח קדשו ממרומו‬
                                            ‫סירים ‪ ,‬ונאספו שמת כל העדרים ‪ ,‬דרים ‪ ,‬בחצרות בית יי ! ב‬
                                                                                                                        ‫ציר נאמן על בל העלה רב חסד ואמת ‪ .‬ותורתו תורת אמות‬
                                          ‫ואענה חורפי בכלותך זר המטלה ‪ .‬םלה‪ ,‬ועליו תעבור כוס וכל המחלה ‪.‬‬
                                            ‫חלד‪ . ,‬כנך בכורך ישמח וננילה ‪ .‬נילה ‪ ,‬חסדי יי אזכיר תהלות יי ז‬              ‫ולא יחל דברו והנה שכרו אתו ‪ .‬וישלם לעושה דב■עה כרעתו‬

                                          ‫רכב אלהיט עם הנואל תשלח מהרה ‪ .‬הרה ‪ ,‬ציון לקבק שה הפזורח ‪,‬‬                    ‫רם ע ל כ ל רמים בכח ואל ‪ .‬יתן מציון ישועת ישראל‬
                                          ‫זורה ‪ ,‬וליושיב שבות אום נאוה ושחורה ‪ ,‬חורה ‪ ,‬עתד‪ ,‬ינדל נא כח יי ‪:‬‬
                                                                                                                        ‫‪ .‬להחיות מתיך ונכלתי יקומון‬  ‫רחמיו עכור ומעיו יהמון‬
                                          ‫תחנד‪ ,‬לאשאולא אניוי ל’ לש»י ‪ .‬נועם איש אלששיו אני ה!עיי ‪ .‬קי' משה כן צור חוק‬
                                                                                                                        ‫אלה שלש עשרה ה ם עיקרי דתינו ‪ .‬ה ם חיינו ואורך ימינו‬
                                          ‫יי במי אל כמוך ואין עויוך אליך ‪ .‬כי אל חנון ורחום נקרא שמך ‪.‬‬
                                                                                                                        ‫בקשה מיוסדת על מ"י ‪3‬לכומ ונלוכה מהיה ‪ .‬ונליך ולא לייט עלה אביי ‪ .‬לנו' הנז ‪.‬‬
                                          ‫אתה יי לא תכלא רחמיך ‪ .‬האירה פניך על עבדך ‪ .‬הושיעני בחסדך ‪.‬‬                                        ‫סי' אני משה בן צרר חוק‬
                                                                           ‫למה נחבאת לברוח והסתרת פניך ‪:‬‬
                                                                                                                        ‫ברוב חסדך אבא ביתך ‪ . -‬השמיעני ב כי ך חסדך‬
                                          ‫יי בשמך קראתי מכור תחתיות ‪ .‬וממעמקי לבכי לך הומיות‪.‬ועיני כעיני‬
                                          ‫עבד אדוניו לך תלויות ‪ .‬וכור רחמיך וחסדיך ‪ .‬למה הרעות לעכדך ‪.‬‬                  ‫‪ .‬הכינני ואצרה תורתך‬         ‫מנן מחית קדושיך‬

                                                                                  ‫ולמה לא מצאתי חן בעיניך !‬             ‫שוכח יי לסלוח ולנאול עם לך יצפה ‪ .‬רפאני יי וארפא‬
                                          ‫יי בהן נוי תדע עורך לך רנה ושועה ‪ .‬בבכי ובתחנונים יבואו ובדמעה ‪.‬‬
‫שער הספר צלצלי שמע‪,‬אלכסנדריה‪1893,‬‬         ‫עוררה את נבורתך ולך לישועה ‪ .‬כי הם עמך ונחלתך ‪ .‬למה יי‬                        ‫הברבות נתונות בידך לברך ולקבק נדחיך ‪ .‬צדק ומשפט מכון כסאך‬

                        ‫שני עמודים מספר‬                       ‫יחרה אפך בעמך ‪ .‬ולמה תעשה כה לעבדיך ‪:‬‬                            ‫ברנע תאבד שוטני משען ומבטח המוני ‪ ,‬בונת ירושלים יי‬
                      ‫השירים צלצלי ש מ ע‬
                                                                                                                        ‫‪ .‬שמעה תפלתי יי ושועתי‬       ‫נאור הצמח מהרה קרן ישועתי‬
                           ‫ובו שתי בקשות‬
                                                                                                                        ‫‪ .‬והשב העבודה לדביר ביתך‬     ‫ציון תבנה וקיים הבטחתך‬

                                                                                                                        ‫ועל הכל אנו חייבים להודות אדון הנפלאות ‪ .‬אל ח ב ההודאות‬

                                                                                                                        ‫ראה ורחם על עמך ובנה להם כית עילום‪.‬המברך אח עמוישר<> בשלום‬

                                                                                                                        ‫חזק עמך ומחיתם הכן הטרף הקרה הזמן ‪ .‬מהעולם ועד העולם אמן ואמן‬

                                                                                                                        ‫’ תחנה‬

        ‫כליפא אסף מלכא )נפטר ב‪(1753-‬‬      ‫בן משפחתו ובן זמנו הוא רבי שלום אבן צור‪ ,‬שחי בפאס וחיבר עשרות פיוטים על‬
                                          ‫גלות וגאולה ולמועדים‪ ,‬קינות לתשעה באב וכן שיר לימודי ארוך‪" ,‬שיר חדש"‪ ,‬על לוח‬
‫נולד בסאפי במחצית השנייה של המאה‬          ‫העיבור‪ .‬בן דודו של רבי שלום הוא רבי יעקב אבן צור )יעב"ץ( )‪ ,(1752-1673‬ששימש אב‬
‫השבע‪-‬עשרה‪ .‬נדד בקהילות שונות במרוקו‬       ‫בית דין בפאס ושהה זמן מה במכנאס‪ .‬היעב"ץ היה משורר מחונן מגיל צעיר ומנהיג הדור‬
‫והתיישב תחילה בפאס‪ ,‬שם למד מפיהם של‬       ‫תקופה ארוכה‪ .‬הוא השאיר דיואן עשיר‪ ,‬הכולל מאות פיוטים לחתונה ולמועדים‪ ,‬ופיוטים‬
‫רבי יהודה בן עטאר )‪ (1733-1655‬ורבי שמואל‬  ‫בנושאי גלות וגאולה‪ ,‬בקשות‪ ,‬תוכחות‪ ,‬קינות לנפטרים וקינות לתשעה באב‪ .‬בשיריו של‬
‫הצרפתי )‪ .(1713-1660‬לאחר מכן חזר לעיר‬     ‫יעב"ץ ובשירי בני משפחתו‪ ,‬שקובצו בספר עת לכל חפץ‪ ,‬כמעט לכל השירים יש לחנים‬
‫הולדתו ולמד במחיצתו של המקובל והמשורר‬
‫רבי אברהם בן מוסא )נפטר ב‪ .(1733-‬מורו‬               ‫של פיוטים עבריים קודמים‪ ,‬של שירים שמקורם בספרד ושל שירים ערביים‪.‬‬
‫המובהק בסאפי היה רבי יוסף בואנו מקהילת‬    ‫רבי משה אבן צור‪ ,‬רבי שלום אבן צור ורבי יעקב אבן צור היו אחרוני המשוררים‬
‫מסקיטה שבאזור הדרע‪ .‬לאחר שסר חנו מלפני‬    ‫העבריים במרוקו שחיברו שירים עבריים במשקל הספרדי הכמותי ופיוטים בסוגות‬
‫השליט המקומי עבר לאגאדיר וכיהן שם כאב‬     ‫ספרדיות מובהקות‪ .‬הם כתבו פיוטים בנושאי גאולה‪ ,‬אהבה‪ ,‬רשות לקדיש )פיוט שהושר‬
‫בית דין‪ ,‬בד בבד עם עיסוקו בסחר בין‪-‬לאומי‬  ‫לפני קדיש( ועוד‪ ,‬שהושרו בתוך פרקי התפילה של שבת ומועדים ובמיוחד בפרקים‬
‫עם אירופה‪ .‬לאחר מותו נעשה לקדוש נערץ‬
‫בדרום מרוקו‪ ,‬וקברו באגאדיר )שהועבר‬              ‫"נשמת" ו"יוצר"‪ ,‬על פי מסורת שירי הקודש של שירת ספרד בתקופת תור הזהב‪.‬‬
‫ממקומו המקורי( שימש במאה העשרים אתר‬       ‫באותה תקופה חיבר בסאלה רבי שלום אסבעוני עשרות פיוטים על גלות וגאולה וכן‬
                                          ‫קינות לנפטרים‪ .‬רבי משה אדהאן ורבי מימון אדהאן חיברו במכנאס שירים רבים למועדים‬
  ‫עלייה לרגל לרבבות יהודים מדרום מרוקו‪.‬‬   ‫וכן קינות לתשעה באב‪ .‬בזמנם ובעירם כתב גם רבי יהודה טולידאנו שירי גלות וגאולה‬
                                          ‫שונים‪ .‬באגאדיר פעל הדיין והמשכיל רבי כליפא אסף מלכא‪ ,‬שכתב את החיבור כף ונקי‬

                                                             ‫על מנהגי התפילה‪ .‬החיבור בעל חמישה חלקים וכולל פיוטים רבים‪.‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202