Page 200 - morocco
P. 200

‫יוסף שיטרית‪194‬‬

                                                                                                     ‫מרוקו‬

‫פועלו הספרותי של רבי ראובן אזייני )‪­1874‬‬
‫‪ (1942‬בצפרו ידוע בעיקר מקובץ שיריו שפתי‬
‫רננות‪ .‬הוא לימד את ילדי הקהילה תורה ושהה‬
‫בקהילות שונות כפאס‪ ,‬מבנאס‪ ,‬רבאט וקזבלנקה‪,‬‬
‫שבהן חיבר שירים‪ .‬הוא כתב פיוטים על גלות‬
‫וגאולה לפי מנגינות שונות מתוך שירת אלאלה‪,‬‬
‫ושירי שבח לצדיקים וקדושים‪ ,‬לחברות צדקה‬
‫ולארגוני חינוך קהילתיים חדשים‪ ,‬לרוב על פי‬
‫לחנים של שירים ערביים עממיים ושירי קצידה‬
‫מוסלמיים‪ ,‬אך גם מעט לחנים של פיוטים עבריים‪.‬‬
‫הוא כתב גם שירים בערבית‪-‬יהודית על אירועים‬
‫שונים בזמן האנרכיה במרוקו )בשנים ‪.(1911-1909‬‬
‫בדרום התפתחה שירת הפיוטים במאה התשע‪-‬‬
‫עשרה בקהילה חדשה ותוססת‪ ,‬שנוסדה בשנת‬
‫‪ 1765‬בידי הסולטן מחמד בן עבדאללה )‪­1757‬‬
‫‪ .(1790‬המדובר בקהילת מוגאדור‪ ,‬שבה התמסדה‬
‫המסורת המורחבת של שירת הבקשות‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫התגבשה בה מסורת שיר ידידות‪ ,‬הרווחת היום‬

  ‫בכל הקהילות היהודיות שהקימו יוצאי מרוקו‪.‬‬
‫עם מחברי הפיוטים נמנה רבי דוד בן שמעיה‬
‫אלקאים‪ ,‬אשר שימש דיין במוגאדור בתחילת‬
‫המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬השירים המעטים שנותרו‬
‫מיצירתו מפוזרים בכתבי יד שונים‪ .‬הוא כתב‬
‫שירים לכבוד ראשי הקהילה ולכבוד קדושים‪ ,‬ושיר‬
‫משותף עם רבי אברהם קוריאט‪ .‬רבי אברהם‬
‫קוריאט היה בן לשושלת נודעת של רבנים‪,‬‬
‫מקובלים ודיינים במרוקו‪ .‬אביו היה המקובל רבי‬
‫יהודה קוריאט‪ ,‬מחברו של מאור ושמש‪ ,‬אשר‬
‫שימש כדיין בקהילה במחצית הראשונה של המאה‬
‫התשע‪-‬עשרה וחיבר את גרית אגות‪ ,‬קובץ‬

                     ‫חידושים על התורה ודרשות‪.‬‬
‫גם רבי חיים פינטו )נפטר ב‪ ,(1845-‬ששימש אב‬
‫בית דין במוגאדור תקופה ארוכה ועסק למחייתו‬
‫במסחר‪ ,‬חיבר שירים המפוזרים עדיין בכתבי יד שונים‪ .‬בימי חייו היה ידוע כקדוש‬
‫ויוחסו לו נסים רבים; קברו היה אתר עלייה לרגל שנהרו אליו מקהילות דרום מרוקו‪ .‬רק‬
‫מעטים משיריהם של משוררים אלה שרדו‪ ,‬בין היתר בגלל הרס בתים רבים בהפגזה‬

                                                   ‫צרפתית על הנמל והעיר בשנת ‪.1844‬‬
‫במחצית השנייה של המאה כתב רבי יעקב בן שבת באותה קהילה בקשות ופיוטים על‬
‫גלות וגאולה ושירים לכבוד קדושים וצדיקים‪ ,‬רובם על פי לחני שירים ערביים‪-‬מוסלמיים‪.‬‬
‫השירים קובצו בספר יגל יעקג )נדפס בליוורנו ‪ .(1881‬הוא היה רב ומקובל‪ ,‬שהה זמן מה‬
‫בגיברלטר וכנראה שימש בה דיין; לאחר מכן שהה בקהילת ליסבון שהתחדשה במאה‬

                       ‫התשע‪-‬עשרה‪ ,‬ושם נפטר‪ .‬הוא חיבר קובץ של דרשות‪ ,‬רוח יעקג‪.‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205