Page 207 - morocco

‫השירה העברית והערבית‪-‬היהודית ‪201‬‬

‫מרוקו‬

‫זרם חדש זה של שירה ערבית‪-‬יהודית התפתח במחצית הראשונה של המאה התשע‪-‬‬
‫עשרה בקהילות פאס ומכנאס‪ .‬אחד מדבריו שזכה להיות מוכר כמשורר בדורו הוא נסים‬
‫בן יצחק אלבאז‪ ,‬שנולד כנראה בפאס בסוף המאה השמונה‪-‬עשרה או בתחילת המאה‬
‫התשע‪-‬עשרה ונפטר במחציתה השנייה‪ .‬שיריו‪ ,‬שטרם נדפסו‪ ,‬מתארים בחדות ובצבעים‬
‫עשירים את החיים החברתיים‪ ,‬התרבותיים והכלכליים בקהילות מרוקו ואלג'יריה‪ ,‬ואת‬
‫נדודיו ביניהן‪ .‬הוא תיאר בהומור רב מכת עכברים קשה בשכונה היהודית ואת קשיי‬
‫הפרנסה של היהודים‪ .‬בשיר אחר כתב על סוליכה הצדקת‪ ,‬הנערה שמתה על קידוש השם‬
‫!‪ 1834-‬בפאס משום שסירבה להתאסלם‪ .‬שירו על סיפורי יוסף ואחיו מוכר עד היום‪,‬‬

‫בעילום שם‪ ,‬בקרב יהודי מרוקו‪.‬‬
‫משורר אחר מפאס‪ ,‬שמעון רודאני )או רואדני‪/‬ראדאני כפי שהוא מוזכר בכתבי יד‬
‫שונים(‪ ,‬חי במחצית הראשונה של המאה התשע‪-‬עשרה בפאס ואולי גם במכנאס‪ .‬גם‬
‫שיריו טרם נדפסו‪ .‬הוא חיבר שירים סטיריים חריפים על דמויות שונות במלאח ובמיוחד‬

‫על בעלי שררה יהודים גסי לב‪.‬‬
‫משוררים אחרים‪ ,‬שרובם איננו ידוע לנו בשמם‪ ,‬כתבו בקהילות שונות שירים בנושאים‬
‫אישיים‪ ,‬חברתיים‪-‬תרבותיים או על אירועים היסטוריים‪ ,‬על מאורעות טרגיים או דרמטיים‬
‫שאירעו בקהילות היהודיות השונות‪ ,‬אשר השאירו את רישומם בזיכרונם של בני הקהילות‬
‫ובתודעתם‪ .‬שירים אלה מתאפיינים בלשון הקרובה ללהגים המדוברים בקהילות השונות‪,‬‬
‫ובכלל זה ביסודות עבריים משוקעים או מיוחדים‪ ,‬ולעתים במבנים לשוניים ערביים‪-‬‬
‫מוסלמיים‪ ,‬ללא פנייה לרובדי לשון יהודיים גבוהים כדוגמת לשון השרח או לשון ימי‬

‫הביניים‪ .‬הם יצרו לשון שירה חדשה הקרובה ללשון הקצידה הערבית‪-‬המוסלמית‪.‬‬

‫השירה הערבית‪-‬היהודית במאה העשרים‬

‫במאה העשרים נכתבו שירים רבים בערבית‪-‬יהודית; חלקם פורסם על גבי דפים בודדים‬
‫ובחוברות קטנות‪ ,‬שנדפסו בעיקר בקזבלנקה והופצו בכל קהילות מרוקו‪ .‬אחד המשוררים‬
‫הבולטים שכתבו סוג זה הוא אברהם חיים הלוי ממוגאדור‪ ,‬שפעל בשנות השלושים‬
‫ובשנות הארבעים‪ ,‬ונפטר כנראה בעיר הולדתו‪ .‬הוא חי כאיש בוהמה‪ ,‬ונדד מקהילה‬
‫לקהילה עם צרור דפי שיריו המודפסים‪ ,‬שאותם מכר למאזיניו‪ .‬בני מוגאדור מכירים‬
‫אותו בכינוי "ז'ודקס" )מקור הכינוי אינו ידוע(‪ .‬בנדודיו הרבים ביצע את שיריו בקהילות‬
‫היהודיות הגדולות במרוקו‪ .‬כששהה במכנאס כתב שיר שבח לבני הקהילה‪ ,‬ושיר לכבוד‬
‫הקדוש המקומי‪ ,‬רבי דוד בוסידאן‪ .‬שיריו מתייחסים לחדירת המודרניזציה לחיי היהודים‪,‬‬
‫במיוחד להתנהגות הנערות והנשים‪ ,‬ומשמשים עדות מעניינת על התמורות החברתיות‬
‫שחלו בקהילות הגדולות‪ .‬אחד משיריו הראשונים מוקדש לחוויותיו במלחמת האזרחים‬

‫בספרד‪ ,‬שבה שירת כחייל‪.‬‬
‫רבי מסעוד בן יצחק בן שבת‪ ,‬שנזכר לעיל כמשורר עברי‪ ,‬כתב שירה דתית גם בערבית‪-‬‬
‫יהודית‪ .‬חלקה נדפס לאחר הגירתו לקזבלנקה בשנות הארבעים של המאה העשרים‪,‬‬
‫וחלקה נותר בכתבי יד‪ .‬רבי מסעוד כתב שירים בערבית‪-‬יהודית לכבוד קדושים וצדיקים‬
‫של דרום‪-‬מערב מרוקו‪ ,‬לכבוד סוליכה הצדקת‪ ,‬וכן שירי מוסר ותוכחה‪ ,‬ובמיוחד שיר‬
‫ארוך המזהיר מפני שתייה מופרזת של יין ושכר‪ .‬הוא כתב גם שירים פרודיים על המן‬
‫וזרש אשתו‪ ,‬וכן שירים דו‪-‬לשוניים בנושאי גלות וגאולה‪ .‬הוא כלל רק מעטים משיריו‬

‫בערבית‪-‬יהודית בשני הדיואנים הכתובים בכתב ידו‪.‬‬
‫לאחר כניסת הצרפתים למרוקו והיפתחות הקהילות לחברה הסובבת ולפיתויי‬
‫המודרניזציה‪ ,‬החלו יהודים לכתוב גם שירים ליריים‪-‬רומנטיים עבור זמרים מקצועיים‬