Page 213 - morocco
P. 213
המוסיקה 207
מרוקו
צוואר( ובתוף מרים .כמו כן צייר רקדנית המחזיקה צעיף בתנוחת ריקוד ,וקהל הכולל
מוזמנים מוסלמים .ביומנו כתב שהיה גם רקדן כושי ©ואותו הוא לא צייר( ,וציין
שהמוסיקאים היהודים במוגאדור ידועים כטובים ביותר במרוקו .אירוע שהתקיים כמאה
שנה מאוחר יותר מאשר את עדותו .בשנת ,1927כשעלה הסולטאן מחמד החמישי לשלטון,
הוא ערך ביקור רשמי במוגאדור והתקבל בנגינה של להקת נגנים יהודים .בקהילה זו
התקיימה פעילות מוסיקלית תוססת; אחד משיאיה היה בעריכת שני הקבצים החשובים
של שירת הבקשות; רני ושמחי ושיר ירידות.
לבד ממוגאדור היו בערים שונות אחת-עשרה להקות יהודיות חשובות ,וכמה מהן
הוזמנו להופיע מחוץ למקומות מגוריהם .במראכש פעלה להקת "אךבעה אלךביר"ה
)הלהקה הגדולה( ,בהנהלתו של שמואל בן הדן ,אשר נקראה כך מפני שכללה מספר כפול
מן המקובל של נגנים .כרגיל מנו הלהקות ארבעה נגנים; נגן עוד ,נגן רבאב או כמאנב'ה
)כלי קשת( ,ושני מתופפים .בלהקה המורחבת היו שלושה נגני עוד ,שלושה נגני רבאב,
שני נגני כמאנז'ות ושני מתופפים .להקות אלה ליוו את שירת הבקשות כאשר נערכה
כקונצרט של מוסיקה דתית מחוץ לפונקציה שלה ,לאמור לא בשבת.
ב'רת הפיוטים
אלפי שירים עבריים נתחברו במרוקו בחמש מאות השנים האחרונות; רובו
של החומר עדיין נמצא בכתב יד .רוב השירים האלה נועד לזמרה ,וכלל מגוון
פיוטים ,החל בפיוטים המושרים בשבת ליד שולחן הסעודה ובאירועים של חיי הפרט
והכלל מחוץ לבית הכנסת ,ועד לפיוטים המושרים במסגרת התפילה בשבת ובמועדים,
ושירי בקשות .אולם ,בניגוד למילות
השירים שנרשמו ברובם והגיעו לידינו ,אין
אנו יכולים לקבוע בבירור מה הם הלחנים
שעל פיהם שרו את הפיוטים הללו ומהו
מקורם המדויק .האם הלחינו אותם
פייטנים יהודים או שהם אומצו מן
הרפרטואר ה מו סי קלי של הסביבה
הנכריתי האם הם זהים לפיוטים שאנו
עדיין יכולים לשמוע היום? קשה לענות
על שאלות אלה משום שבמסורת העוברת
מפה לאוזן ,מסורת שבעל פה ,כמו זו של
יהודי מרוקו ,אין תיעוד הולם ,כגון רישום
בכתב תווים .אנו יכולים להניח כי לגבי
חלק לא קטן של שירים אלה היה תהליך
של התאמה או של תרכיב לחן קיים
לטקסט .פעולת ההתאמה בין טקסט ללחן
קיים ,בייחוד כשמדובר בטקסט ובלחן
בעלי אופי מתוחכם ,היא פעולה יצירתית
מורכבת הדורשת מיומנות וכישרון .אכן,
פעולה זו הייתה בעיקרה מעשה ידיהם
של פייטנים-מוסיקאים מוכשרים .פעולת
