Page 214 - morocco
P. 214
אמנון שילוח208
מרוקו
‘'התזמורת האנדלוסית הישראלי "ת
התזמורת נוסדה באשדוד ,כשנת .1994הרפרטואר שלה כולל מסורות עתיקות של מוסיקה
אנדלוסית; מנגנים בה נגנים בכלי נגינה מסורתיים לצד כלים מערביים .מייסדי התזמורת
שאפו לההיות את התרבות המוסיקלית הצפון אפריקאית ,ולהעמיד דור הדש של נגנים בכלים
המסורתיים ושל פייטנים .בתזמורת מנגנים יוצאי צפון אפריקה משמיעה ,ולצדם נגנים מהבר
המדינות המנגנים מתווים .אברהם עילם אמזלג הוא מנהלה המוסיקלי של התזמורת ומנצהה.
הוא נולד בשנת 1939בקזבלנקה ועלה בשנת 1952לישראל במסגרת עליית הנוער .עבודת
הדוקטור שלו עוסקת בנושא היבטים מודליים בשירת הבקשות של יהודי מרוקו)האוניברסיטה
העברית בירושלים .(1986
התרכיב גוררת לעתים שינויים בהטעמה ובפיסוק ,ואלה נחשבים לפעמים למעין יצירה
מחדש .חלק גדול מן הלחנים בתרכובות השונות ,ובמיוחד לחני הבקשות ,מבוסס על
לחני הסוגה היוקרתית ביותר של המוסיקה של מרוקו -הנובה האנדלוסית.
הנובה האנדלוסית
סוגת הנובה ,שהתגבשה ופרחה במאות האחת־עשרה עד השלוש-עשרה על אדמת ספרד,
נחשבה לפאר היצירה המוסיקלית האנדלוסית .הסוגה שרדה בכמה מרכזים בצפון אפריקה.
סגנונות אנדלוסיים עתיקים ממשיכים להתקיים עד היום במרוקו ,באלג'יריה ובתוניסיה.
הרפרטוארים של הנובה במקומות אלה נקראים :אלאלה ,אלגרנאטי ,סנעה ומאלוף.
מלבד כמה הבדלים מקומיים ,דומות מערכות הנובה זו לזו במבנן וברוחן .הנובה עצמה
נקראת על שם המודוס או טבע המזג ,כינוי המרמז להקשר קוסמולוגי( ,כגון :נובה ומל
מאיה ,נובה דיל ,סביהאן וכו' .מערכת הנובה פותחת לרוב במבוא כלי ,שלאחריו באה
שורה של קטעים קוליים מולחנים המייצגים שלבים עצמאיים של הנובה ,חמישה במספר;
לכל שלב טקסטים משלו ומאפיינים קצביים הנקראים במרוקו מיאזין )משקלים ריתמיים
מוגדרים( .כל פרק כולל מספר משתנה של שירים ,ובין הפרקים מבצע הזמר הראשי
אלתור קולי הנקרא ביתיין )שני בתי שיר המשמשים בסיס לאלתור הקולי( .הן המבנה
הכולל והן שלביו נשלטים לא רק על ידי אחדות המקאם אלא גם על ידי האצת הקצב,
המגיעה לשיאה לקראת סוף הנובה.
שירת הבקעות luwהספר שיר ידידות ,מרכאש1921,
שירת הבקשות הושפעה מתורת הסוד מייסודו של האר"י הקדוש וחוג המקובלים שפעל
בצפת במאה השש־עשרה .חכמי אסכולה זו שמו דגש מיוחד על חשיבות השירה ,ובייחוד
על זו הנאמרת בלילה ,אחר חצות .רעיון זה הביא לצמיחתה של שירת הבקשות
ולהתפשטותה המהירה במרכזים שונים ,שבהם התארגנו קבוצות שקראו לעצמן "מקיצי
שחר"" ,שומרים לבוקר" ,וכדומה .התפתחות זו הובילה להתגבשותן של מסורות מקומיות,
אשר תרמו להעשרת המוסיקה ולגיבוש חברתי בקהילות .המרכזים שבהם שגשגה סוגה
