Page 215 - morocco
P. 215
המוסיקה
הרב ישראל נג'ארה )(1625-1555 זו והתמסדה כמכלול פואטי-מוסיקלי מורכב ובנוי על פי כללים מוסיקליים מוגדרים היו
סוריה )במיוחד חלב( והמגרב .הדפוסים שנקבעו ,וממשיכים להתקיים ולפרוח במרכזים
יליד דמשק .תלמיד חכם ,פוסק ואחד מגדולי אלה עד עצם היום הזה ,פיתחו מבחינה מוסיקלית זיקה חזקה וברורה למוסיקה הקלאסית
המשוררים בדורות שאחרי גירוש ספרד .שימש
מזכיר הקהילה בדמשק ומאוחר יותר גם רב האמנותית של סביבתן.
בעזה .חיבר שירים רבים שייחודם בשימוש במרוקו ,שבה היו מוסיקאים מוכשרים פעילים בביצוע הסוגה המחזורית הקלאסית,
בלחנים תורכיים ,ספרדיים וערביים עממיים. הנובה ,ובקיאים בחוקיה ,קדמו לנוסח הממוסד של שירת הבקשות ולקבלתו ברבים
חידושו זה עורר את רוגזם של קנאים דתיים, ניסיונות אחדים לחבר סדרות פיוטים על פי כללי הנובה .הנוסח המייצג את שירת
שרדפו אותו .שיריו כונסו בקובצי שירים, הבקשות הוא הדיואן שיר ידידות ,שראה אור בדפוס במראכש ,בשנת .1921הקובץ כולל
סדרות של פיוטים הבנויות בהשראת הנובה .ראוי להזכיר שמאז הוציא מחמד אלחאיד
ביניהם זמירות ישראל ושארית ישראל, לקראת סוף המאה השמונה-עשרה את הכונאש הנושא את שמו )שם שניתן לאנתולוגיה
של כל הטקסטים של הנובות ,ממוינים לפי חמשת השלבים המרכיבים כל נובה( ,היה
ומושרים עד היום בפי קהילות ישראל ,בעיקר הקובץ לסמכותי ונפוץ בקרב המוסיקאים במרוקו .היהודים הרבו להעתיקו בשפתו
יהודי המזרח .הידוע שבשיריו הוא השיר "יה הערבית )לרוב באותיות עבריות( ,וחיברו פיוטים עבריים שהותאמו למערכת הלחנים
רבון עלם ועלמיא" ,המושר בלילות שבת. והצורות הכלולות בו .אין פלא ,על כן ,שהשראתו והשפעתו מצויה גם בקובץ הבקשות
שירתו השפיעה מאוד על משוררים מיהודי
שיר ידידות.
המזרח. הדיואן כולל כ 550-פיוטים מאת משוררי ספרד הקלאסיים ,רבי ישראל נג'ארה ,ממשוררי
חוג המקובלים בצפת ,ופייטנים בני מרוקו .הפיוטים מאורגנים בסדרות לפי פרשות
הקצידה הערבית הקלאסית השבוע ,בראש כל סדרה מצוין המודוס )הטבע( שלפיו יש לשיר אותה .מאחר שהבקשות
נערכות בלילות שבת של החורף משבת בראשית ועד שבת זכור ,מספר הסדרות הוא
סוגה חשובה שמקורה בשירה הערבית הקדם- עשרים .שני פיוטים קבועים מופיעים בראש הפרשות; "דודי ירד לגנו" ו"ידיד נפש",
אסלאמית .היא מבוססת על אחדות המשקל שלחנם משתנה לפי טבע הסדרה .בסוף כל סדרה הכניסו העורכים לפחות אחד משירי
והחרוז ,דהיינו יש חזרה מדויקת על החריזה הקצידה שחיברו משוררים יהודים בני מרוקו; נושאיהם הם חינוך ומוסר .מקור הלחנים
ועל התבניות המקצבית בכל שורה ובכל בית הוא בקצידות הערביות ,שמהן אומצו גם המבנה והמשקלים המבוססים על סוגת הקצידה
של השיר .סוגה זו נושאת אופי רציני ואף דתי
בארצות המגרב .שמונים וארבע קצידות הערבית הקלאסית.
עבריות נכללו בקובץ שירת הבקשות של יהודי נוסף לשירה על פי אמות המידה של הנובה ,פיתחו משוררים כמו רבי דוד אלקאים,
רבי דוד דהאן ורבי יוסף מלכא סוגות מוסיקליות אחרות; הקצידה והקראול ,שלא היו
מרוקו ,שיר ידידות.
בראול
שיר אזור עממי ערבי שמספר שורותיו אינו
קבוע ומשתנה מבית לבית ובשירים שונים.
סוגה זו עוסקת במרוקו בעיקר בעניינים
ליריים ורומנטיים ובתיאור יפי האהובה .שירי
הבראול שולבו לרוב בתוך המכלולים
הקלאסיים והקלאסיים למחצה של שירת
אלאלה המרוקנית הן כדי לגוון את הסוגות
השיריות ולהקל במקצת על האווירה בשירת
ימי הביניים המסורתית ,הן כדי לשלב
במנגינות הקלאסיות מנגינות סוחפות כדי
למשוך את המאזינים והצופים .שירי הבראול
נכתבו בערבית קרובה לערבית המדוברת.
להקת נגנים!הו "ם ,מוגאדור,
שנות השלושים של המאה העשרים