Page 216 - morocco
P. 216
אמנון שילוח210
מרוקו
חלק אינטגרלי של הנובה המקורית .הלחנים פשוטים ,בעלי אופי עממי ,וחסר בהם
התחכום האמנותי של קטעי הנובה המקורית .הקצידה מכילה בדרך כלל תכנים דתיים.
אשר לברול ,הוא חדר למוסיקה של מרוקו מאוחר ,במאה העשרים ,כאחד מקטעי הנובה
התוניסאית .הברול התוניסאי הוא בעל אופי קליל .חלק משירים אלה ,ובייחוד שירי
הקצידה של רבי דוד אלקאים ,נכנסו לקובץ הבקשות שיד ידידות.
מחוץ לאלפי הפיוטים בשפה העברית ,קיים רפרטואר עצום של שירים בערבית-יהודית,
שחיברו וזימרו אותם בעיקר גברים ,לצד שירים בעברית שכתבו הם עצמם או אחרים.
שירים רבים בעלי תכנים דתיים תרבותיים שייכים לסוגת המטרוז ,המשלבת מילים
בעברית ובערבית-יהודית .המאפיינים המוסיקליים של השיר נקבעים על פי הסוגה
המוסיקלית שאליה הוא משתייך .לעתים נושאים שירים אלה אופי של "שירי דוגמה".
בשירים מסוג זה ,שכמותם חיבר רבי ישראל נג'ארה ,ובעקבותיו משוררים רבים מקהילות
אחרות ,מאמץ הטקסט העברי לא רק את לחנו של השיר הערבי המשמש דוגמה ,אלא גם
מחקה את צלצול המילים של הבית הראשון של אותו שיר .סוגה זו היא אחת המעניינות
ביותר בשירת יהודי צפון אפריקה .שירת המטרוז משמשת למעשה כמעט בכל סוגי
השירה ,ולצד שירי בידור הומוריסטיים נכללו בה קינות לתשעה באב ,שירי שבח לבורא,
שירי תוכחה ומוסר ועוד.
הילולות והערצת קדוחים
הערצת הקדושים וההילולות הנערכות לכבודם הם אירועים מרכזיים בחייהם של יהודי
מרוקו וקשורים בתפיסה העממית כי הקדוש הוא דמות ביניים המתווכת בין העם לאלוהיו.
לפי האמונה העממית יש בשהייה ליד קברו משום סגולה מאגית המסייעת לריפוי מחלות
ממאירות ,מחלות נפש ,הפריית נשים עקרות ועוד .נוהגים לפקוד את קבריהם של קדושים
בימי זיכרון ובתאריכים קבועים שבהם עורכים הילולה .ההילולה ,פולחן הקדושים והעלייה
לקברותיהם נכרכים למקשה אחת .ההילולה באה לציין חגיגה עליזה ,ומשמשת לתיאור
החגיגה הנערכת מדי שנה על קברם של הצדיקים .במציאות של פולחן הקדושים נושאת
החגיגה לעתים אופי של מעשה פולחני ,אך לעתים זוהי חינגא עממית.
הפיוטים וזמרתם מבטאים את היחס לקדוש בהילולה הנערכת ליד קברו .הגברים
מזמרים פיוטים בעברית או כאלה המשלבים עברית וערבית-יהודית )מטרוז( .שירת הנשים
לזכר הקדוש היא כולה בערבית ומתאפיינת מבחינה מוסיקלית במקצבים נמרצים
וסוערים ,תוך שימוש בהפקות קוליות מיוחדות המלהיבות את החוגגים ,כולל הגברים.
לחנים ,מוטיבים מלודיים ואף תבניות פיוטיות מסוימות חוזרים לעתים קרובות בשירים
שונים בסוגת שירי העלייה לרגל .דבר זה נכון גם לשירים המבוצעים בחגיגות המימונה.
המימונה
חגיגות המימונה מכילות סממנים זהים לאלה של ההתכנסויות ההמוניות .חגיגות אלה
ממשיכות להתקיים בארץ בלבוש של חגיגות כלליות ועממיות .מקורו ומשמעותו של
החג ,שבו מרבים לשמוח ולשיר שירי קודש וחול בלוויית כלי זמר ,אינם ברורים .אחד
ההסברים הוא שזוהי מעין הילולה לזכרו של הרב מימון ,אביו של הרמב"ם ,שנפטר לפי
המסורת בעיר פאס ,באסרו חג של פסח .כיוון שאין עולים לקבר בחודש ניסן ,עורכים