Page 299 - morocco
P. 299

‫‪289‬‬

                                               ‫הלבוש‬

‫משפחה יהודית באבזילה‪ ±930,‬בערך‪.‬‬                   ‫שלושה תפקודים יש לבגד שלובש האדם‪ .‬תפקודו המעשי הוא להגן על‬
 ‫ההורים בתלבושת עירונית מסורתית‪,‬‬                  ‫אברי הגוף מפני תנאי האקלים והטבע‪ ,‬ולעתים אף מפני העל‪-‬טבעי;‬
  ‫המשקפת את המורשת האנדלוסית‬                      ‫תפקודו החברתי הוא לציין מעמד חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬קשרים חברתיים‪ ,‬מעמד‬
‫שהובאה למרוקו על ידי מגורשי ספרד‬                  ‫דתי‪ ,‬מין‪ ,‬גיל וכד'; ותפקודו התרבותי הוא לגלם ערכים מוסריים‪-‬דתיים‬
                                                  ‫)כגון לבוש צנוע(‪ ,‬לשקף אופנות וסגנונות משתנים‪ ,‬ולהעביר מסרים בלתי‪-‬‬
                                                  ‫מילוליים שבהם רבדים סמליים ואף מאגיים‪ ,‬מעין תקשורת תרבותית‪-‬‬
                                                  ‫חזותית‪ .‬הלבוש שזור במארג התרבותי הכללי של החברה שבתוכה התגבשו‬
                                                  ‫רכיביו‪ ,‬וחשיבותו אינה פחותה משאר הביטויים האומנותיים והעממיים‬

                                                                                                    ‫של תרבותה החומרית‪.‬‬
                                                  ‫מערכות הלבוש של יהודי מרוקו משמשות בבואה נאמנה למציאות‬
                                                  ‫חייהם‪ ,‬ולהשפעות תרבותיות שונות שהטביעו חותם על התרבות החומרית‬
                                                  ‫היהודית העשירה במנהגים ובטקסים ססגוניים‪ .‬תיירים ונוסעים ממערב‬
                                                  ‫אירופה גילו עניין גובר והולך באורחות חייהם של יהודי מרוקו החל מן‬
                                                  ‫המאה השבע‪-‬עשרה‪ ,‬ובמיוחד במרוצת המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬ורשמי‬
                                                  ‫ביקוריהם שהועלו על הכתב מאפשרים לשחזר תלבושות ומנהגים שנעלמו‪.‬‬
                                                  ‫לבואם של מגורשי ספרד למרוקו נודעה השפעה רבה על התפתחות‬
                                                  ‫הלבוש והעדיים‪ ,‬המעידה על הטמעת מסורות ספרדיות באורחות חייהם‬
                                                  ‫ובשפתם של יהודי מרוקו‪ .‬ההבדלים התרבותיים בין המגורשים לבין‬
                                                  ‫המקומיים קיבלו ביטוי משמעותי בלבוש‪ .‬המגורשים התיישבו בעיקר‬
                                  ‫בצפון מרוקו‪ ,‬והשפעות הלבוש הספרדי ניכרות באזור זה; נשי המגורשים בצפון לבשו‬
                                  ‫בגדים מאריגים משובחים כגון קטיפה‪ ,‬ברוקד ומלמלה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לבושם של תושבי‬
                                  ‫דרום מרוקו שיקף את הלבוש הברברי המקומי‪ ,‬ובמיוחד ניכר הדבר בלבוש הנשים‪.‬‬
                                  ‫יהודיות ומוסלמיות עטו על גופן יריעת מעטפת לא תפורה‪ ,‬אזאר‪ ,‬מצמר דק או מכותנה‪.‬‬
                                  ‫היריעה נרכסה ליד הכתפיים בסיכות רכיסה‪ ,‬שהיו תכשיט חשוב במערכת התכשיטים‬

                                                                                ‫של האישה והודקה במותניים בחגורת בד‪.‬‬

                                                                      ‫הגבלות הלבוש‬

                                  ‫במרוקו‪ ,‬כמו בשאר ארצות האסלאם‪ ,‬הונהגו מאות שנים הגבלות לבוש על היהודים‬
                                  ‫שנקראו גיאר‪ ,‬וכוונו להשפילם ולבזותם‪ .‬פריטי לבוש וצבעים שנקבעו כתווי היכר חיצוניים‬

                                      ‫הבדילו בין אוכלוסיית המאמינים המוסלמים לבין הכופרים‪ ,‬בני הדתות האחרות‪.‬‬
                                  ‫בימי הביניים המוקדמים לבשו היהודים בגדים בגוון צהוב‪ ,‬סימן היכר למעמדם הנחות‬
                                  ‫)בדומה לגוון הכחול לנוצרים ואדום לשומרונים(‪ ,‬וכיסוי ראש מיוחד‪ ,‬קלנסוה‪ ,‬השתפל‬
                                  ‫עד לאוזניהם‪ .‬מסוף ימי הביניים שלט הגוון השחור בבגדיהם‪ ,‬אות וסימן ליהדותם‪.‬‬
                                  ‫בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה ובראשית המאה העשרים לבשו גברים יהודים בוךנוס שחור‬
                                  ‫)זללאבה(‪ ,‬בניגוד לבורנוס הלבן של המוסלמים‪ .‬הבורנוס היה מעין שמלת מעיל רחבה‬
   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304