Page 19 - etmol 59
P. 19
T
סיפורים נוספים
על
״שומר האוצר״
מאת עזרא המנחם
כמאמרה ״שומר האוצר״)עת-מול ,יולי (1983הכרת אנגליה־פלשטינה ,סניף ירושלים .שערו
מספרת יפה ברלוכיץ על יהושע כרזילי• של הבית שתי דלתות ברזל גבוהות ,אטומות,
איזנשטט ,איש העליה־הראשונה ,ומיוזמי ההמת לפניו ניצב דרוך ה׳קוואם׳ ,זה הממונה על שמיר
סניף הבנק הציוני הראשון בירושלים ,בנל ,תו והמסמל את סמכותו של הבית .האיש היה
אננלו־פלשטינה כע״מ )לימים בנק-לאומי( שהיה רחב גרם וענק ,אך עיניו קצרות-רואי ואת הקר
בים אליו הכיר על-פי ריחם״. גזברו.
יהושע ברזילי־אייזנשטט היה גם סופר וסיפורו ובכן ,איש זה היה ,ככל שנודע לי לאחר מכן,
״זעזועים״ )נתפרסם כ״לוה ארץ־ישראל״ ,המא השומר הראשון של הבנק ,הקוואס הראשון ושמו
סף השנתי שיצא כירושלים בעריכת א.מ .לונץ ,היה מסעוד ,כפי שמציינת גם חנה לונץ -בולו-
לשנת (1910״הוא ~ כפי שבותכת י .ברלוביץ -טין)כתו של א.מ .לונץ( בספרה ״מאיר נתיבות
פרי התרשמותו וחוויות מאותה משרה ,בהעלותו ירושלים״ המצוטט כמאמרה של ברלוביץ.
פרק ציורי מהווי הבנק ומהתארגנותו בשנים אני הכרתיו בשמו המלא מסעוד מזרחי .הוא
הראשונות ההן ...למרות שהעלילה עוסקת במו אמנם הטיל אימה בחזותו הענקית אך היה אדם
סד ציבורי ,מציגה היא גיבור אחד כלבד ,גיבור נוח לכריות .לרוע מזלו היה בתקופה שהכרתיו
זה אינו לקוח מסגל הפקידות ,שהצטייר כדמויו -עיוור למחצה .חרף זאת עשה את עבודתו בבנק
תיו הססגוניות ,כי אם מצוות השירותים .עובד כנאמנות ככל שיכול .בין השאר היה מחלק תה יוסף טרומפלדור
זה הוא ׳שומר האוצר׳ ,שמשמעו כלשון אותם לפקידים .היה מניח תחילה על .השולחן צלחת כי מחשבתו בענין זה היוותה מעין זרע
בין זרעים רבים שהנביטו את המסגרת
ימים -השומר על ארון הברזל בו טמונה היתה ולאחר מכן את כוס התה .אלא שמחמת עיוורונו
החדשה.
לא תמיד נמצאה לו הצלחת תהת ידו והיה מגשש הקופה״. נשאלת השאלה ,מדוע לא ניגשו
להקמת הקיבוץ הגדול בימי העלייה
הכרתי אישית את גיבור הסיפור של יהושע וממשש ארוכות למוצאה. השנייה ,אשר בזמנה נוסדו כמה וכמה
קבוצות קטנות .קשה להשיב על כך
פעם מצאתיו אוכל מתוך קדרה לבן קשוי טבול כרזילי-אייזנשטט .וזה היה המעשה: באורח חד משמעי .אולי הסיבה היא
משום שבתקופת העליה השניה הגיעו
בפברואר ,1924ואני ככן ,16נתקבלתי לעבו כמנה עמוקה של שמן זית .שאלתיו :״האם טעי הפועלים ארצה במספרים קטנים ,כבוד
דים או בקבוצות קטנות מאד ,ובהתאם
דה כבנק אנגלו-פלשתינה כירושלים) .בו עשיתי מה לך מנה גדושה זאת של שמן זית?״ והוא לכך נעשתה גם הפעולה היישובית
בתחומים מצומצמים .ואילו בימי העליה
עד תחילת ,1949היינו כ 25-שנה( .קיבלני לעבו ענני :טעימה גם טעימה ,יתרה מזו :מאכל זה השלישית היו הפועלים העולים שייכים
ברובם ,עוד בחוץ לארץ ,לקבוצות
דה משה אייזנשטט ,סגן מנהל הבנק כאותה סגולה יש בו למניעת עיוורון. מגובשות גדולות ,בעיקר ל׳החלוץ׳
שטרומפלדור היה ממנהיגיו ,והם עלו
למרבה הצער לא סייעה לו סגולתו .מסעוד תקופה ,ובנו של יהושע ברזילי-אייזנשטט. במספרים גדולים יחסית ,ואף כאן
התארגנו בגופים גדולים ,בעיקר
מזרחי נתעוור כליל ונאלץ לפרוש מעבודתו על פי הריח בגדוד״העבודה .דבר זה חייב עשיה
כבנק בטרם עת .ימים רבים עוד רואה הייתי בקנה מידה גדול .ועובדה היא שהקיבו
צים הראשונים קמו במסגרתו של גדוד-
בפתח סיפורי ״מחסן הספרים של לודוויג אותו ,את גיבור סיפורו של יהושע ברזילי-
העבודה.
מאיר״ )נתפרסם לראשונה כמוסף הספרותי של אייזנשטט ,מהלך ברחוב יפו בירושלים ,גבוה ועוד :אנשי העליה השניה נטו
לאינדיווידואליזם ולא רבים מהם היו
״ידיעות אחרונות״ כ (16.10.1970-כתבתי בין משכמו ומעלה ,מכל הסובכים אותו ,נשען על מוכנים לחיות במסגרת מאורגנת כלש
הי .נוסף לכך ,ניכרה אז המגמה במפל
זרועה של אשתו ,אשה קטנה ונעימת־מראה אשר השאר: גות הפועלים לקיים פרולטריון חסר
רכוש ,ציבור פועלים שכיר .אולי משום
״תחילת המעשה כך היתה .סמוך לשער יפו ,הובילה אותו ככל דרכיו .בראותי אותם תמה כך נוסדו בתקופה אותה עליה מעט מאוד
קבוצות מתיישבות ,כלומר -בעלות
על פניו הייתי חולף בוקר וערב כדרכי אל בית הייתי כיצד יכולה אשה קטנה וענוגה זאת ,לת קרקע ,וספק אם מספרם הכולל של
האולפנה ,עמד לו בית-מידות .לרוחב חזיתו תלוי מוך איש ככד-גוף זה ,וכהסתכלי אחריהם נעצב חבריהן הגיע למאה.
היה שלט גדול ,ועליו התנוססו אותיות גדולות :הייתי על התקופה המתרחקת והולכת מעמי.
״שומר האוצר״ מסעוד מזרחי)מ שמאל( -בסניף אפ״ק בירושלים