Page 14 - etmol 59
P. 14

‫החיות עולות לתיבת נח ‪ -‬בבית־הכנסת בגרשרצפות הפסיפס‬
                                             ‫גישת המסורת היהודית לאמנות היתה סובלנית‬
                                             ‫ומתונה ורצפות הפסיפס בבתי״הכנסת בתקופת‬
                                             ‫התלמוד היו מעוטרות בדמויות ובסמלים זרים‬

                                             ‫מאת אשר עובדיה‬

                      ‫כתובת בבית־הכנסת בגרש‬  ‫בידי בני דורו כשהתחילו לצייר על פסי­‬     ‫העיטורים הארכיטקטוני□ של בתי־‬
                                             ‫פס‪ .‬מסופר עוד על ר׳ אבון‪ ,‬שהראה‬          ‫הכנסת מן המחצית השניה של המאה‬
‫נערן משקפת ומדגישה את קשיי התקו­‬             ‫לר׳ מנא את השערים המהודרים שעשה‬          ‫הרביעית ועד למאה השמינית לספירה‬
‫פה‪ .‬סרובם של היהודים למלא אחר‬                ‫בבית‪-‬המדרש הגדול )״סדרא רבא״(‬            ‫דלים ביותר בהשוואה לעושרם‬
‫הצווים המלכותיים למיניהם דומה‬                ‫בטבריה‪ .‬הדבר עורר את מורת רוחו‬           ‫ורבגוניות□ של העיטורים בבתי״הכנסת‬
‫לסרובו של דניאל לכבד רצון המלך‪.‬‬              ‫של ר׳ מנא בראותו במעשה זה עניין‬          ‫הקדומים יותר‪ .‬חלקי הבנין היחידים‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬יש אולי מקום לייחס‬                                                       ‫שעוטרו בתבליטים הם כותרות העמו­‬
‫מידה מסויימת של סמליות למחזה‬                                              ‫של מותרות‪.‬‬  ‫דים‪ ,‬שחלקן בסגנון יווני ורובן* בסגנון‬
‫המקראי בפסיפס נערן ולראות בו מעין‬                                                     ‫קורינתי‪ .‬אלה עוטרו מדי פעם במנורה‬
                                                     ‫נושאים מקראים‬                    ‫בעלת שבעה קנים‪ .‬מלבד הכותרות‬
                     ‫אספקלריה לתקופה‪.‬‬                                                 ‫עוטר גם הסורג‪ ,‬וגולפו בו המנורה‬
‫תיאור אלילי מובהק המופיע ברצפות‬              ‫פסיפסי בתי‪-‬הכנסת‪ ,‬שנועד להם‬              ‫וארבעת המוטיבים המסורתיים הנלווים‬
‫הפסיפס הוא גלגל‪-‬המזלות‪ ,‬שבמרכזו‬              ‫מקום מיוחד באמנות התקופה‪ ,‬עשירים‬         ‫אליה )שופר‪ ,‬אתרוג‪ ,‬לולב ‪1‬מחתת‬
‫דמות הליום‪ ,‬הוא אל השמש‪ ,‬והאנשות‬             ‫במוטיבים הנדסיים רבים‪ ,‬צמחיים‬
‫של ארבע עונות השנה בפינותיו)חמת‪-‬‬             ‫ופיגוראטיביים היוצרים ״שטיח‪-‬אבן״‪.‬‬        ‫הקטורת(‪ ,‬גפן בוקעת מתוך כד‪ ,‬רימו­‬
‫טבריה‪ ,‬בית‪-‬אלפא‪ ,‬נערן‪ ,‬חוסיפה‬                ‫אפשר להבחין בסידרת נושאים המוש­‬          ‫נים‪ ,‬שושנות‪ ,‬פרח החבצלת‪ ,‬זרים‪,‬‬
‫וכנראה גם בח׳ סוסיה(‪ ,‬למרות קביעתם‬           ‫תתת על היסודות הבאים‪ :‬א‪ .‬מחזה‬            ‫עלי‪-‬אקנתוס‪ ,‬דגמים הנדסיים‪ ,‬קומפוזי­‬
‫של חז״ל ש״אין מזל לישראל״‪.‬‬                   ‫מקראי‪ :‬ב‪ .‬גלגל‪-‬המזלות‪ :‬ג‪ .‬ארון‪-‬‬
‫משמעותו של גלגל המזלות באמנות‬                                                         ‫ציה דמויית ״תחרה״ ושריגי‪-‬גפן היוצ­‬
‫הפסיפס בבתי‪-‬הכנסת העתיקים עדיין‬                            ‫הקודש עם מנורות לצדדיו‪.‬‬
‫לוטה בערפל‪ .‬הנסיון לפרש את גלגל‪-‬‬             ‫המחזות המקראיים מתארים את‬                                   ‫רים מדליונים עגולים‪.‬‬
‫המזלות כלוח‪-‬שנה )פרוש המניח את‬               ‫עקדת יצחק )בית‪-‬אלפא(‪ ,‬תיבת‪-‬נח‬            ‫האמצעים האמנותיים העיקריים‬
‫הדעת( או הנסיון לראות בו סמליות‬              ‫)גרש בעבר‪-‬הירדן ומופסוהסטיה‬              ‫בבתי‪-‬כנסת אלה היו רצפות פסיפס‬
                                             ‫בקליקיה שבאסיה‪-‬הקטנה(‪ ,‬דמותו של‬          ‫צבעוניות‪ ,‬ששטחן חולק על‪-‬פי רוב‬
‫קוסמית )פרוש הנראה לנו פחות סביר(‬            ‫דוד המלך כאורפאוס )עזה‪-‬מאיומס(‬
‫הם עדיין בגדר חיפושים וגישושים‪ .‬עם‬           ‫ודניאל בגוב האריות )נערן וחרבת סו­‬       ‫לספינים‪ ,‬ותמשיחי צבע שעיטרו את קי­‬
‫זאת‪ ,‬קיימת גם אפשרות לפרוש‬                   ‫סיה(‪ .‬יש לציין‪ ,‬שבית‪-‬הכנסת בנערן‬         ‫רות הבית )קטעים מהם נמצאו בבית‪-‬‬
                                             ‫הוקם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬באמצע המאה השי­‬
                                             ‫שית‪ ,‬בתקופת שלטונו של יוסטיאנוס‬                                     ‫אלפא ורחוב(‪.‬‬
                                             ‫הראשון או אולי מעט מאוחר יותר‪,‬‬           ‫ר׳ יוחנן‪ ,‬שחי במאה השלישית לספי­‬
                                             ‫בימי יוסטין השני‪ .‬היחס העויין ‪W‬‬          ‫רה בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לא מיחה בידי בני‬
                                             ‫השלטונות כלפי היהודים בארץ‪ ,‬שלווה‬        ‫דורו כשהתחילו לצייר על הכתלים‪.‬‬
                                             ‫בגזירות וצווים מלכותיים מחמירים‪,‬‬         ‫לעומת זאת‪ ,‬הוא לא היסס לשלוח את‬
                                             ‫גרם למיעוט הקמתם של בתי‪-‬כנסת‬
                                             ‫באותה תקופה‪ .‬השאלת הסיפור המקר­‬          ‫בר‪-‬דרוסיי לשבור את כל הצלמים‬
                                             ‫אי‪ ,‬לצורך המחשתו החזותית בפסיפס‬          ‫שבמרחץ בטבריה‪ ,‬שכנראה היו מקטי­‬

                                                                                      ‫רים לפניהם‪ .‬ר׳ אבון )או אבין(‪ ,‬שחי‬
                                                                                      ‫בטבריה במחצית הראשונה של המאה‬
                                                                                      ‫הרביעית לספירה ועמד בראש בית‪-‬‬
                                                                                      ‫המדרש הגדול בעיר‪ ,‬אף הוא לא מיחה‬

                                                                                      ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19