Page 10 - etmol 59

‫והארץ שקטה‪ .‬הדבר הזה הגיע אל נפו­‬ ‫שונים נאסף סכום כסף גדול לטובת תהילתו שישלח לנו איגרות רקומנדסיון‬
‫ליון השלישי וישלח לו לתשורה אקדח‬
‫הנוצרים בלבנון והעתונות העברית של )המלצה( מהשר הגדול ירום הודו שב­‬
‫ואות כבוד״‪.‬‬
‫עקילי אגה היה השיח׳ והמושל של‬ ‫אותם ימים סיפרה באהדה על הנוצרים עיר תהילה פאריס רבתא למעלת‬

‫שבטי הגליל ומוראו היה על כל הארץ‪.‬‬ ‫הקומאנדור אשר שולח עם החיילים למ­‬ ‫המדוכאים‪.‬‬
‫במשך כל ימי הפרעות חיו יהודי צפת‬
‫בפחד ובמורא‪ .‬יהוסף שווארץ‪ ,‬איש‬ ‫חוז סוריא שיהיה בעזרנו״‬
‫ירושלים בן אותה תקופה‪ ,‬כתב בספרו‬
‫״תבואות הארץ״‪ :‬״הדרוסי בישוב הל­‬ ‫אלברט כהן‪ ,‬שליח מטעם יהודי‬ ‫צבא צרפתי ללבנון‬
‫בנון והחרמון נלחמים תמיד עם הנצרים‬
‫אשר בגבולם ולכן לא יאמינו יושבי‬ ‫צרפת‪ ,‬עמד לנסוע לדמשק כדי לבדוק‬
‫צפת בחייהם מרוב הדאגה והפחד התמי­‬
‫ב״‪ 3‬באוגוסט ניתן על ידי המעצמות את מצב היהודים‪ .‬אולם בבואו למרסיי‬
‫די אשר להם‪.‬״‬
‫ריישר מתאר את הפחד שנפל על‬ ‫האירופיות יפוי כוח לצרפת לשלוח צבא הגיעו לאוזניו ידיעות כי מצבם הוטב‬
‫צפת מששמעו כי הדרוזים מתקרבים אל‬
‫ללבנון וסוריה לעזרת הנרדפים‪ .‬גם ובואו לסוריה עלול להחמיר את המצב‪,‬‬
‫העיר‪:‬‬
‫אנגליה החליטה לשלוח אניות לחופי וחזר מדרכו‪ .‬רוטשילד שלח ליהודי‬
‫״ויהי היום ונשמע קול שאון מעיר‪,‬‬
‫קול קורא לאמור באו שודדים הפלש­‬ ‫הים התיכון‪ .‬התורכים יראו מלתת דמשק שלושת אלפים פרנק ״לחלק לחם‬
‫תים )הפלשתים ‪ -‬היה אז כינוי לדרו­‬
‫זים(‪ .‬ותהום כל העיר ונמס לבבנו והיה‬ ‫לצבא הצרפתי לחנות בסוריה‪ ,‬והם וקמח בין עניי העיר״‪ .‬הוא פנה גם אל‬
‫למים מקול החרדה הגדולה הזאת‪...‬‬
‫ויהי בליל^י״ז תמוז‪ ...‬עליתי הגגה לש­‬ ‫שלחו קצין צבא גבוה עם גדודי חיילים הממשלה התורכית בקושטא‪ .‬התערב‬
‫אוף רוח מפני חום‪ ...‬שמעתי אחרי קול‬
‫רעש גדול לאמר הפלשתים באו‪ .‬חיל‬ ‫לשם השבת הסדר בדמשק‪ ,‬כדי לא לתת בדבר גם מונטיפיורי ובהתאסף ועד‬
‫ורעדה אחזתני‪ ...‬ושמע ה׳ לקולנו ולא‬
‫באו העירה‪ ,‬אולם בהכפרים עשו ולא‬ ‫סיבה לצרפתים להיכנס לעיר‪ .‬השליח‪ ,‬שליחי הקהילות בלונדון הודיע‪ ,‬כי‬
‫חמלו‪ .‬ושמענו קולי קולות מכלי הנשק‬
‫וראינו אש מתלקחת מרחוק‪ .‬גם‬ ‫פואד פחה‪ ,‬אסר רבים מן הפורעים‪ ,‬פואד פחה שיחרר את היהודים מבית‪-‬‬
‫הישמעאלים יושבי העיר היו בוטים‬
‫בדבריהם כמדקרות חרב בהצותם עם‬ ‫חלקם הגלה ואחרים הוציא להורג‪ ,‬הכלא‪ .‬הקונסול התורכי בלונדון אישר‬
‫איש יהודי לאמור‪ ,‬למחר אתה ורכושך‬
‫שלנו הם‪ .‬ובכל פעם באו אל בתי היהו­‬ ‫בתליה וביריות‪ .‬בין ההרוגים היה המו­ במכתבו למונטיפיורי כי יהודים נקיי‪-‬‬
‫דים ובלשונם המרמה והכזבה‪ ,‬בשפתי‬
‫חלקות דברו על ליבם לאמר‪ ,‬למה תפח­‬ ‫של אחמד ושר הצבא עלי ביי‪ ,‬שנאשמו כפים הם והאשמה שטפלו עליהם אינה‬
‫דו‪ ,‬כל החרדה אשר חרדנו וכל עמלנו‬
‫רק היא בעבורכם להיות מגינים עלי­‬ ‫מבוססת‪.‬‬ ‫כי לא מנעו את הרצח‪.‬‬
‫כם‪ ...‬יש לך איזה דבר טוב לתת לנו‬
‫מתנה או איזה מעות‪ .‬והיהודים האומל­‬ ‫בכרוניקה שנכתבה על״ידי ר׳ משה הנוצרים הוסיפו להעליל על היהודים‬
‫לים נתנו להם כל חפצם‪ ...‬גם הטילו על‬
‫היהודים לתת להם על הוצאות הסוסים‬ ‫סתבון‪ ,‬תלמיד״חכם מארם־צובא‪ ,‬מצוי והרבה נאסרו‪ .‬על מצבם וגורלם של‬
‫וכלי זיין ואבק השריפה ושכר להרא‪-‬‬
‫תיאור על דרך ההוצאה להורג של המפ­ האסירים מודיעים יהודי דמשק בכרוז‬
‫שים אשר שמו עליהם״‪.‬‬
‫במכתב שנשלח מצפת לבגדד מספ­‬ ‫קד התורכי ומושל העיר שלא עצרו אל יהודי התפוצות‪ ,‬שהתפרסם בעתון‬
‫רים ראשי הקהילה‪ :‬״מפני חמת המלח­‬
‫מה שבת אורח נשמו מסילות ארחות‬ ‫״המגיד״‪:‬‬ ‫בפורעים‪:‬‬
‫עקלקלות ואין יוצא ואין בא מקיר העיר‬
‫״וילבישום בלבוש מלכות אשר לבשו ״רבים מאחינו אשר הושמו במאסר‬
‫וחוצה״‪.‬‬
‫בכרוז שנתפרסם בלונדון לעזרת‬ ‫ביום קרב ויעטו מעיל משבצות זהב‪ ,‬כי מתו אחרי עינויים קשים ומרים‪ ...‬את‬
‫הנפגעים בסוריה ובלבנון נזכרו גם‬
‫״הרעות הגדולות והתועבות הנוראות‬ ‫כן משפט המלכות‪ ,‬הוד והדר ילבש הרב הנכבד רבי יעקב אבולעפיה‬
‫אשר נעשו אל הנוצרים יושבי סוריא‬
‫הרי הלבנון וארץ הקדושה״‪ .‬הקהילה‬ ‫מלבוש ההרוגים כגיבורים‪ ,‬כאנשי הביאוהו לבית המשפט והעידו עליו כי‬
‫היהודית בפאריז באה לעזרת היהודים‬
‫הנפגעים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אלברט כהן‬ ‫מלחמה יעלו חומה‪ .‬ויעמידום בתוך ראו בעיניהם המית שני נוצרים״‪.‬‬
‫מוסר‪ :‬״שלחנו בשם קהילתנו ג׳ אלפים‬
‫פראנק לארץ ישראל על אודות הרעב‬ ‫החומה וכל הגויים מסביב ועליהם בתחילת חודש חשון תרכ״א‪ ,‬סתיו‬
‫כי גויי הארץ לא עבדו את האדמה וכמו‬
‫בימים הראשונים ילכו למצרים לקנות‬ ‫מלמעלה שרי אלפים ושרי מאות ומתני‪ ,1860 -‬שוחררו כל האסורים היהודים‪.‬‬

‫בר ליושבי הארץ״‪.‬‬ ‫הם חגורים‪ ,‬גיבורי חיל דורכי קשת תוצאות קשות היו ליהודי דמשק‬
‫כפי שנמסר‪ ,‬היה גם נסיון מצד‬
‫המוסלמים להתנפל על הנוצרים בירוש­‬ ‫ידרכו קשתם בעט ברזל ועופרת קנה מעלילות אלו וסופר ״המגיד״ בירושלים‬

‫לים‪ ,‬אולם הוא סוכל באיבו‪.‬‬ ‫השריפה‪ ,‬אז הלמו הולם פעם ויפלו יחיאל ברייל כותב לעתונו‪ :‬״כסף‬

‫העשירים הוא ביד הנוצרים אשר כרעו‬ ‫חללים כולם כאחד‪.‬״‬

‫הנוצרים התאוששו ואמרו להינקם לטבח וביד הישמעאלים אשר גירשום‬

‫מאוייביהם‪ .‬הם טפלו עלילות גם על הלאה מדמשק‪ ,‬תופשי אומנות בטלים‬

‫היהודים באומרים כי הם היו בין הפור­ יילכו כי המכונות נשרפו ורבתה העזו­‬

‫עים‪ .‬אליהם הצטרפו מוסלמים צוררים‪ .‬בה בדמשק ובבתי נדיבים מצאה העניות‬

‫פואד פחה היטה תחילה אוזנו לעלילות קן לה״‪ .‬השלטונות הכבידו את עול‬

‫אלו ויהודים רבים נאסרו‪ .‬אולם‪ ,‬כדברי המסים על היהודים ויהודי דמשק פנו אל‬

‫מחבר ״שערי ירושלים״‪ ,‬״נתוודע מונטיפיורי‪ ,‬כדי שישתדל להשפיע על‬

‫הדבר על‪-‬ידי ישמעאלים ועל ידי הממשלה הבריטית שתפנה בדבר זה אל‬

‫הקונזאלטין כי שקר ענו הנוצרים ביהו­ הרשות בדמשק‪.‬‬

‫דים והיהודים ההם נקיים״‪ .‬כדי להישמר‬

‫סבלם של יהודי צפת‬ ‫מעלילות אלה תיקנו חכמי דמשק ״כל‬
‫איש ואשה מהיהודים לא יקנו שום חפץ‬

‫או אבנים טובות ומרגליות מהישמעא­ לא מעט היה גם סבלם של יהודי‬
‫לים או מהדרוזים אף מאה בפרוטה ארץ‪-‬ישראל בימי ההתקוממות על‬
‫אחת‪.‬״‬
‫הנוצרים בלבנון ובסוריה‪ ,‬בעיקר בג­‬
‫כשעזב הפחה את דמשק עם צבאו כדי ליל‪ .‬הדרכים היו משובשות והמגע עם‬
‫לרדוף אחר הדרוזים בלבנון‪ ,‬חידשו ארצות חוץ היה בלתי תקין‪ .‬בני הארץ‬
‫הצוררים את נכליהם ויהודים רבים מצאו במאורע זה תואנה לשם שוד ובי­‬
‫נאסרו שוב‪ .‬יהודי דמשק פנו לעזרתו זה מנוצרים ויהודים‪ .‬ידוע לנו על נסיון‬
‫של יעקב רוטשילד )אבי הנדיב הידוע כזה מצד מוסלמי עכו ועל הצלתם‬
‫אדמונד רוטשילד‪ ,‬זכרון‪-‬יעקב קרויה ״ויחפצו מושלמי עכו להתנפל על הנוצ­‬
‫על שמו(‪ .‬הם כותבים‪:‬‬
‫רים ועל היהודים וישבע עקילי ויאמר‪:‬‬
‫״חוששים אנחנו מרוב דבריהם של חי אללה וחי נפשי‪ ,‬כי הראשון אשר‬
‫נוצרים ועצם קנאתם פן יתפעלו השרים יגע באצבעו בנוצרי או ביהודי אחת דתו‬
‫ירום הודם מדבריהם‪ .‬באנו לחלות פני להמית על‪-‬ידי חרבי‪ ,‬ודבריו עשו פרי‬

‫‪10‬‬