Page 115 - תאטרון 38
P. 115
שתיקה כפעולה בימתית
הלאה באמצעות בעיטה בישבן משכנו; זה החוטף עלים נופלים ,עושה זאת בריצה; זה שנלכד
במין מלכודת ,מסתער ומסתלק איתה מהר עוד יותר.
בכך מתברר ,כאשר הם מתפזרים בכל כיוון ,איך אחד מסתלק לו מיואש-וקוצף ,מושיט
לשונו ,יורק; אחד מיואש-עליז ,מושך כתפיו; כמה בהקלה ,בעצם ,שנמלטו מהחלום ,אחרים
עדיין נודדים בעקבות החלום; אחד בפרץ בכי ,אחר בפרץ צחוק; אחד בעזבו מנשק את
הקרקע; אחד בעזבו משרטט את הדרך באוויר כמו גולש סקי עקלתון לפני תחילת המרוץ;
אחד כלוקח תנופה כחוק; אחד הפורש ידיים כמרים משקולות מתכונן ואז כבר ,כל ששלו
איתו ,קם והולך; ברורים גם כל אחד ואחד מהבודדים המתפזרים ,בגדים מתנפנפים קיציים,
משהו נושב בהם ,פיסת נייר ,שקיק פלסטיק ,ענן אבק פחם -בתוך כך רעשים בלתי מסוימים
מעבר לכיכר ,מכמה כיכרות אחרות של זיקוקין ,הפכו אקורדים ,נדמו ונעלמו.
שהייה.
הכיכר הבהירה הריקה ,באור זיכרונותיה.
לרגע קט פרפר )או רפרף לילה(.
איזשהו דבר ארוז מרחף פנימה ,במצנח ממוזער.
אחריו מגיע מיד אחד כמפקח הכיכר או מטאטא הכיכר ,מושך מאחוריו עגלה ועליה ערימה
מצלצלת של מוטות דוכני-שוק ,לידם פח אשפה; ביד השנייה מטאטא זרדים שבו הוא דוחף
חלק מהדברים לפניו על הארץ )גם את המשהו הממוצנח( ,חלק מהם הוא משפד בצידו
המחודד ההפוך של המטאטא וזורק לפח :כמה פירות -תות שדה ענק ,-פגר ציפור ,ספר
ממורטט ,ראש דג; בזמן הדחיפה נעצר קצרות ,מטאטא את נעליו שלו במטאטא.
בינתיים הולכת אחת כיפהפייה בקדמת הבמה על פני הכיכר ,על פני כל הקטע הרחב בחיוך
מופנם מתמשך לעצמו ,אפילו כשבהלכה היא מתקנת לעצמה את הגרביים שסטו ממקומן;
ברקע שוב חוצה אחד עם סולם באצילות חיננית רבה ,עד כדי כך שהמשהו מאחור כמעט גונב
את ההצגה לאלה שקדימה; באמצע מתנודד אחד כשיכור או כפצוע ,בדרכו ,שרוכי הנעליים
הארוכים-ארוכים מותרים; אחד שוב הולך במעגליו עם ספר פתוח ,בעוד אחד הולך לידו,
קורא אתו והופך לאחר את הדפים ובמקום אחר עוברים כמה מעליהם על מוט ,מישהו בתור
דחליל ,שאותו הם זה עתה שורפים כבובה לשריפה.
צריחת ינשוף ביום בהיר; אחד בהליכה בוכה בשקט ,אחר כך מייבב ,מנופף ידיו סביבותיו;
אחד מדוכא ,מעמיס על עצמו עוד ועוד דברים וכך בצחוק משוחרר יוצא לדרך; אחד בבואו
ובעזבו עם ענף בין הרגליים; אחד עובר עם דגם של גשר ,שאותו הוא משווה עם הכיכר;
באפיריון נישא המוות ועובר; הצייד מעביר את "ליבה של שלגיה" בזכוכית; החתול במגפיים
עובר לו גאיוני; צניחת פיסות נייר מפוחם מהשמיים; אחת בבגדים מניקוי-יבש בעטיפת
גליון 37 114
