Page 110 - תאטרון 38
P. 110
בעודו פורש מפה ,באים לפתע כמה כחיילים ומסתערים על הכיכר ,נחפזים רגע לאחר מכן,
הפעם מועטים יותר ,מאותו כיוון שוב עוברים ,ולבסוף ,אחד בודד שהפך פליט ,נאבק לאוויר
לנשימה ,משליך ראשו אנה ואנה ,מופיע באותו מקום עצמו ,פורש כהרף עין זרועותיו כאילו
זה עתה הגיע למקום ,מקיפו בשלווה ומצטרף ליושב על פקעת השורשים ,ביד המורמת
כביכול מקבל את מצעד שתי הקבוצות הבאות :אחת ,המושכת אוהל בדואי על פניו ,אחרת,
המובילה במריצה אנדרטה שבורה לחלקים רבים; המטייל חלץ בינתיים נעליו ומנער מהן חול
וחצץ ,מניח לזה ולזה שייגר מבין אצבעותיו.
אחת נכנסה בינתיים כהרה ,עם עגלת סופרמרקט מלאה וגדושה ,מלווה אותה עתה גבר ,והזוג
הזה בהדרגה עוצר באור ומתחבק על פי כל כללי האמנות -האישה בינתיים מזיזה את העגלה
אנה ואנה במקום.
כשהשניים ממשיכים לנוע ,האישה עתה בסל עטוף מטפחת לבנה על הראש ,הגבר בדחיפת
העגלה מאחוריה במרחק מה ,שוב מתהלכת גאיונה עם דגם בנין על זרועותיה הפשוטות דרך
החיזיון :במקום הדגם המוקטן של הכיכר הריקה ,הפעם דגם גדול יותר מקומת אדם של מבוך
קלאסי ,שההולך מנסה ללכת על פיו.
בעודו מנסה בתנועות זוויתיות לרקד על פי הדגם ,כבר מגיע הבא אחריו ,שוב אחד עם מרבד
או שטיח מגולגל ,שהנה בהיפתחו באלכסון על פני הכיכר כולה ,מתגלה כדרך עפר ,כולל
עקבות גלגלי מרכבה צהובים כחימר ורצועת עשב באמצע; שני הבאים הראשונים ,קודם
שחוזרים להתיישב במקומם ,באו לעזרתו תיכף ומיד ,דורכים ומהדקים את קצה הדרך.
האיש שנשא אותה קרס בשוליים אחרי תום המלאכה ,בריחוק משני האחרים ,בישיבה מזרחית.
כעוברי אורח ראשונים כבר נעים אברהם ויצחק ,האב צעד אחרי בנו ,שאותו ,יד על השכם,
הוא דוחף לפניו ,היד האחרת אוחזת מאחורי הגב במאכלת; אחריהם זוג בלתי מסוים ,שלפתע
הפכו מלך ומלכתו" ,מלווה בריבית קצוצה זקן" שלמשך כברת דרך קצרה הפך למבצע צעדי
קפיצה ,גיבור "בצהרי היום" שבעצרו הפך למהלך-קביים ,מקיש-האצבעות נוקש-הקצב
המנצח-באוויר מטלטל-בראש הפך תיכף ומיד לכתבן נינוח ושקט ,המוכר במחברת שלו,
שאותה משך מתחת לבית שחיו ואז הפך לקוסם ,בכך שבטמנו את המחברת ,קוסם-שולף לו
כדור בדולח שלרגע קט מרכז את אור הכיכר כולה; הקסם פג מיד בגללו עצמו ,בגלל פקיעת
שקיק נייר .
שהייה.
הכיכר באור ,על תושביה ,על בול העץ ,בשולי הדרך.
סביב סובב רעש חבטות כשל דגים קופצים וזמזום חזק עולה באוויר כמו מנחיל דבורים קיצי.
109 גליון 38