Page 113 - תאטרון 38
P. 113
שתיקה כפעולה בימתית
אחד הולך עם סימן הכר ,פרחים ,אז ספר ,אז תצלום ,בין השורות :טלטול ראש אחר טלטול
ראש ,העצרות ,קודם טלטול ראש ימינה ,לבסוף באורח לא צפוי המילה כן ללא מלים וחיבוק
בלתי מוצלח .
באופן בלתי מוצלח באותה מידה נתקלים בראשיהם זה בזה שני ממשיכים-לחפש יחדיו ,אחד
מרים את האחר מהארץ והולך כקצר נשימה שואף אוויר עם קצר הנשימה השואף לאוויר
בעיגול ,אחת מלטפת אחד אחר ובתוך כך מעוותת את פניו באופן גרוטסקי.
ושוב כולם ביחד אינם אלא נוכחים ,בעיניים צרות והולכות.
צרחות עורבים ויללת כלבים ובתוך כך רעימה.
סערה פרצה הרחק מעל הכיכר ,רעמים וטרטורים ,בלי שנקפה שערה משערות ראשם של
הללו למטה.
סביב התמונה סבבו-הלכו אז קולות מקולות קינה וצער ,כאן של ילד ,שם של פיל ,שם של
חזיר ,כלב ,קרנף ,פר ,חמור ,לוויתן ,דינוזאור ,חתול ,קיפוד ,צב ,שלשול ,נמר ,בהמות.
אחר כך לא קרה כלום חוץ מצבעיהם :של הבגדים ,השערות ,העיניים.
אחד מביט על האחר בתוך כך.
שניים מחממים ידיהם כל אחד בבתי שחיו של זולתו ,אחד נבהל ממי שבא מולו ככפיל שלו,
אחד מחפש בייאושו את הצופה בו ובמצאו ,יכול לשחק את מצבו ,אחד עוקב אחרי כל עלה
נופל ומצטמרר בכל נפילת עלה על הארץ.
כולם ביחד יוצרים בגופותיהם גרם מדרגות בלי מעקה באמצע הכיכר ,וממנו השוכב למעלה
מתרומם לפתע ופוסע מטה ,שלאחר מכן ממעמקי רגלי הגרם עולה צלצול פעמונים ,נשמע
בקושי ,כצליל פח ,פעם במלוא צלילו ,פעם מרוחק ,פעם קרוב ,פעם צלול ,פעם מעוות ,ואליו
כולם ,שזינקו על רגליהם ,כפופים ,ידיהם על ירכיהם ,מקשיבים עתה ,אחד מוקסם ,אחד
כעוס ,אחד משועשע ,אחד סובל.
במשך הצלצול חתרו במוטות מאחורי הכיכר ,רק מחצית גופם העליונה בולטת ,בסירה בלתי
נראית ,גלויים לעין מוטות החתירה ,שתי דמויות בתלבושות פאר אפריקניות ,עצרו ואילמים
הזמינו במחוות גדולות אל כלי רכבם.
איש איננו נענה להזמנה על אף ששוב ,בזה אחר זה ,חולפת בכמעט כולם ,זיעה בכיוון ההוא.
הם חותרים לדרכם בעוד הפעמונים התת-ימיים ממשיכים לצלצל.
ברגע האחרון מזדנק לעברם זה שבתלבושת כחולה של שוליה ואחריהם ,וכבר נופל קורס מיד,
מישהו שם לו רגל.
גליון 37 112
