Page 108 - תאטרון 38
P. 108
צעד קדימה שהלך ,הלך לקראתו כלקראת בנו האובד ,ובינתיים עוד שלישי ,הלה הופיע
בבגדי משרת ,טלה בזרועו והולך לפני הזוג.
רק נעלמו כולם בסמטותיהם ,עוקב אחריהם במשקפיים שהוזחו למצח ,אצבע במשהו כמו
טקסט ,שוטה או אדון הכיכר כחקיינם המוקסם -הוא משחק כל אחד מהם ,במקוטע ולסירוגין
במרחק מלווה אותו אחר ,נושא לפניו את הכיכר כדגם מוקטן ,עץ או קרטון ,ואליהם מצטרפת
דמות שלישית ,בזרוע אחת בובת חלונות-ראווה ,באחרת ערימת חליפות; מהר מאוד הם
נעלמו.
הכיכר הפנויה באור בהיר ,מוקף שאון אדווה אקראית כמו אי קטנטן.
צפצוף מרמיטה ,צריחת עיט.
צרצור רפאים קצר של צרצר.
על עגלת-עץ קטנה דוחפים ומושכים שניים עמוד המונח עליה באלכסון.
גבר הולך אחרי אישה ומיד כאילו עגו שניהם עיגול מאחורי הכיכר ,אישה הולכת אחרי גבר;
היא חוסמת את דרכו ואילו הוא חומק ,ואחרי כן היא שוב חוסמת את הדרך וכשהוא רוצה
לעבור היא מחזיקה בשכמייתו ועל כך הוא קורע עצמו ורץ החוצה עירום למחצה בעוד
האישה מושיטה כביכול את הארג לשלישי שהגיע ממקום אחר בלי להביט בו ואילו זה
שהופיע זה עתה ,הולך אחרי הגיבור הראשון ובצעדים גדולים והאישה הולכת בעקבותיו,
בחצי הדרך חוצה את דרכה קבוצה קטנה חסונה של מטיילים קשישים.
זקן יחיד אחר בא לקראתם ,גם הוא במקל ,שאיתו הוא מתנפל סתם-כך לפתע על המטיילים,
שמצדם מגיבים מיד במקלותיהם ,והנה מתהווה קרב סיוף ונמשך עד שהבודד הניס והביס את
מתנגדיו והמשיך במסלולו כמו לא קרה דבר.
זמן מה נדמה כאילו רק ישישים חולפים על פני הכיכר ותמיד אותם ותמיד באותו כיוון ,אלה
שמופיעים מצד אחד יוצאים בצד האחר ,מצד אחד שוב מופיעים ,הולכים במעגליהם
הנצחיים ,פעם יותר כמתקדמים איטיים בתור ,פעם כנושאי גלימות מכובדים בתהלוכה ,פעם
כאנשי כפר ,כל זרועותיהם מלאות אלומות תבואה ,סלי בקבוקי יין ,זרי קלחי תירס בתהלוכת
ההודיה של היבול ,פעם כחיילים משוחררים ותיקים כולל כל השייך להם ,לבסוף רק כזקנים
מבודדים ,כל אחד ואחד לעצמו ,נמרץ פחות או יותר ,כך עוקפים זה את זה ושוב באים זה
מול זה ,אחד בינתיים הולך הצידה ובעוד האחרים ממשיכים להסתובב ,נשאר בשוליים ,מגשש
בשוליים בהילוכו ,מזחיל רגל אחר רגל ,הרגל הבאה עומדת לה ,מחפשת חומה ,אדן חלון
בשביל ראש ,בשביל זרועות ,בשביל רגליים ,כולל מקל ,אז מתרעד במקום ,כשלם שפניו
שקטות ,הנדמות שקטות ולבנות עוד יותר ,כשעתה פורצת מסמטה צעקת ילד ,נאלמת ,שוב
מהדהדת ,בקולות תדהמה וצער המחרישים אפילו את הקולות החזקים הפורצים בהמשך ,של
באים והולכים בכיכר של עוברים ושבים כלשהם ,ובין השאר של צוות הסרטה השולט בתמונה
107 גליון 38