Page 104 - תאטרון 38

‫אלמונים ופלמונים‪ ,‬צעירים‪ ,‬זקנים‪ ,‬גברים ונשים מהווים לה בני לוויה‪ ,‬בעוד גם הם‪ ,‬עם‬
‫צרורות‪-‬דואר למיניהם‪ ,‬מסובבים אותם‪ ,‬בחלקם עדיין רושמים עליהם כתובות‪ ,‬מדביקים‪,‬‬
‫חוזרים וקוראים בהם‪ ,‬מתבוננים שוב בגלויות הדואר‪ ,‬ונאספים מכיוונים שונים למרכז בלתי‬
‫נראה מעבר לכיכר; אחד‪ ,‬בידיים ריקות‪ ,‬שוב חוזר‪ ,‬הולך למקום אחר; אחרת המשיכה ללכת‬

‫לסמטה‪ ,‬עוד אחד יורד בן רגע לתחתית אחורנית למטה‪.‬‬

‫בינתיים נמצא במקום אחר אחד‪ ,‬לבוש בכמעט כלום‪ ,‬חלף כבזק ובקדמת הבמה הלך אחד‬
‫באוברול לדרכו‪ ,‬חבל עבה כרוך באמצע גופו‪ ,‬שק ימאים על שכמו‪ ,‬הסירו ברגע שהופיע‬
‫ומילא את השק בגלובוס ענק‪ ,‬שבהמשך הליכתו זוהר מכל עבריו מתוך השק‪ ,‬בעוד האיש‬

‫הנושא אותו גואה‪-‬מתנשא מחדש בדיבור בלתי מובן המשתפל לכלל מלמול ולחישה‪.‬‬

‫שני ציידים מושכים על אלונקת‪-‬זרדים צייד שלישי‪.‬‬

‫אחר כך הולכים להם כמה סתם‪ ,‬ללא מטרה ומודעים למטרה‪ ,‬אחד מהם הופך באמצע מחסר‬
‫מטרה לבעל מטרה‪ ,‬בעוד בעל המטרה המתלווה לו מאבד לפתע את המטרה‪.‬‬

‫ושוב עובר רחש על פני הכיכר‪.‬‬

‫אחד כמלצר מפזר‪-‬מרסס בהופעתו הקצרה חתיכות קרח מתוך דלי‪.‬‬

‫שהייה‪.‬‬

‫הכיכר הריקה באור בהיר‪.‬‬

‫עלה בודד נופל מלמעלה בדומה לעלה קיץ‪.‬‬

‫ירייה וההד שלה‪ ,‬עוד ועוד‪.‬‬

‫אחד עולה לכיכר עם מכשיר‪-‬רפאים של משקפיים כמו מחנות של אופטיקאי‪ ,‬מנסה את‬
‫הראייה‪ ,‬שב וחוזר‪.‬‬

‫במקום אחרת חוצה אחת‪ ,‬בצדו הפנימי של מרפקה תלוי סל תפוחים מקטיף מוקדם שמאחד‬
‫מהם היא נוגסת בתוך כדי הליכה‪.‬‬

‫אחראי כיכר‪ ,‬אותו אחד או אחר? פונה פנימה לרגע ומתיז בצינור על הארץ‪.‬‬

‫מובלת בידי מישהו בשמשייה מוגבהת‪ ,‬נכנסת קבוצת תיירים ומופיעה‪ ,‬דמויות די מעוקמות‪,‬‬
‫מהכפר‪ ,‬עוטי בגדים כהים וחגיגיים‪ ,‬רובם זקנים‪ ,‬נעצרת בבת אחת על המקום ופורצת‬
‫כלעומת האור החשוף בכיכר‪ ,‬בקריאת השתוממות חד‪-‬קולית‪ ,‬שעליה הם‪ ,‬בעוד כל אחד מהם‬
‫פונה לו מעוקם‪-‬איטי במעגל‪ ,‬ועם העזיבה‪ ,‬לעדותו האילמת של המדריך‪ ,‬הפעם למענו‪,‬‬

‫בפיות סגורים ובחילוף לכלל זמזום גדול‪ ,‬חוזרים‪.‬‬

‫‪103‬‬ ‫גליון ‪38‬‬