Page 100 - תאטרון 38
P. 100

‫צופר‪-‬ערפל‪.‬‬
‫צעקה קצרה לא ברורה‪ ,‬אז לא כלום חוץ מצלילי ציפורים קטנות ושעטה שיכולה להגיע רק‬

                                                ‫מרגלי ילדים רבים המתרוצצים חופשי ברחוב‪.‬‬
‫אחד מתנודד במעגל כשיכור מאחור באלכסון דרך הנוף בהמהום‪ ,‬אחר‪-‬כך יללות‪ ,‬אחר‪-‬כך‬

                                                        ‫צרחות‪ ,‬לבסוף חישוק וחריקת שיניים‪.‬‬
‫צוות שלם של מטוס‪ ,‬עם המזוודות ההולמות‪ ,‬חולף על פני הכיכר במסלול כמו מוכתב מראש‪,‬‬
‫אחריהם שוטה צמוד לעקבותיהם‪ ,‬עושה העוויות ומחקה אותם‪ ,‬מנשק עקבות רגליהם‪ ,‬אחר כך‬

                                          ‫מקשיב לארץ ולבסוף מסתלק בזחילה על ארבעותיו‪.‬‬
‫כל אותה העת כבר הולכת במקום אחר צעירה שבדרכה מוציאה צרור תצלומים ממעטפה‪,‬‬
‫מעיינת בהם בזה אחר זה‪ ,‬נעצרת‪ ,‬מחייכת‪ ,‬ובחיוך גדול‪ ,‬עדיין שקועה בתמונה אחת‪ ,‬ממשיכה‬
‫ללכת‪ ,‬עד שלמראה עובר אורח בלתי מסוים אחד המגיע מכיוון נגדי‪ ,‬בן רגע היא כובשת את‬
‫הבעתה ובפני‪-‬מסכה פונה לעבר הסמטה; לעומת זאת נושא האחר את החיוך על פני הכיכר‪,‬‬
‫מחקה אותו כמו קוף לרגע קט‪ ,‬שוטה שעשה גלגלון ונכנס בקשת קצרה וכבר נעלם‪ ,‬מה שרק‬

                                                                             ‫הרחיב את החיוך‪.‬‬
‫בצעדי ענק ממהר עסקן צעיר מעומק החלל עם כל הציוד הדרוש‪ ,‬נעצר באמצע‪ ,‬מושיט יד‬
‫לכיס החליפה‪ ,‬טופח בידו האחרת על הכיסים האחרים‪ ,‬מרוקן אותם‪ ,‬תחילה לתוך ידו‪ ,‬אחר‬
‫כך על מזוודתו הקטנה‪ ,‬לבסוף מחזיר הכול‪ ,‬קודם לחוד‪ ,‬בקפדנות‪ ,‬ביסודיות‪ ,‬בטקסיות שוב‬
‫פנימה‪ :‬ממחטה צבעונית ביותר‪ ,‬קוביות משחק‪ ,‬קופסת משחת נעליים ריקה )אתה הוא מפיק‬
‫רעשי תוף ג'ונגל(‪ ,‬קונכית חלזון‪ ,‬מחשבון כיס‪ ,‬אגרופן מתכת‪ ,‬תפוח‪ ,‬גרב אישה‪ ,‬עוגית‪-‬לב‪,‬‬

                 ‫שרוכי‪-‬נעליים‪ ,‬צרור שטרות פזורים‪ ,‬אקורדיון‪ ,‬כרטיסי‪-‬אשראי‪ ,‬פנס מערות‪.‬‬
           ‫אחר כך נחפז להיעלם כלעומת שבא‪ ,‬ידו הנושאת את המזוודה‪ ,‬מחזיקה גם בתפוח‪.‬‬
‫מטאטא‪-‬הכיכר בא עם המטאטא שלו‪ ,‬מטאטא‪ ,‬בינתיים מתעופפים הניירות שטיאטא לפניו‪,‬‬
‫שוב מאחוריו וככל שהוא מרבה לטאטא בכיוון אחד‪ ,‬כך עפים ונוחתים מהכיוון הנגדי‪,‬‬
‫משמאל ומימין‪ ,‬הניירות סביבו‪ ,‬ככל שהוא חוזר על צעדיו ומתחיל מחדש; ללא הרף‬

                                                       ‫ובפעילות זו הוא עוזב את שדה הראיה‪.‬‬
‫יפהפייה עוברת סוף‪-‬סוף וברגע הופעתה משפילה עפעפיה וכך‪ ,‬בהיותה נראית מכל צד‬
‫ומשחקת בזה ותו לא‪ ,‬חוצה את מרכז הבמה‪ ,‬במבט יחיד ומתמשך שניתן רק לנחשו מזוויות‬

  ‫העיניים‪ :‬שום יבבת חתול‪ ,‬שום כחכוח מרמקול‪ ,‬שום צפירה פתאומית‪ ,‬גם לא נביחה פורצת‬

‫גליון ‪99 38‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105