Page 95 - תאטרון 38
P. 95
שתיקה כפעולה בימתית
פטר הנדקה
השעה שלא ידענו זה מזה דבר
עברית :שמעון לוי
"מה שראית ,אל תגלה; הישאר בתמונה".
)מתוך אמרות האורקל מדודונה(
לס.
ולמשל הכיכר שלפני המרכז המסחרי דו
מאיל על רמת ווליזי
תריסר שחקנים ומאהבים\חובבים.
הבימה היא כיכר ריקה באור בהיר .זה מתחיל כשאחד בורח במהירות על פני הכיכר.
אחר כך מהצד השני עוד אחד ,באותו אופן.
אחר כך חוצים שניים -איש את דרך חברו ,באותו אופן ,במרווחים קצרים ומתמידים זה מזה,
שלישי ורביעי באלכסון.
שהייה.
אחד מהלך על פני הכיכר ,ברקע.
בעודו מהלך ,הוא פותח ומפסק כל הזמן את כל אצבעותיו ,מותח ומרים בו בזמן ולאט את
זרועותיו עד שסגר בכך קשת מעל הפסוקת בשערו וחוזר ומוריד אותן בנינוחות סתמית בעודו
מתהלך על פני הכיכר.
לפני שהוא נעלם מאחור בסמטה ,הוא משיב על עצמו רוח בהליכתו ומנפנף לעצמו את הרוח
בידיים מלאות ,בהתאם לכך הוא מטה ראשו אחורה כשפניו מעלה ופונה לבסוף הצידה.
כאשר הוא מופיע שוב כהינף יד באותו הקצב ,מופיע באמצע הכיכר מולו אחד אחר ,המקיש
לעצמו בדרכו קצב בלתי נשמע ,קודם ביד אחת ,אחר כך ביחד עם היד השנייה ולבסוף עם
פנייתו מהכיכר לעוד סמטה ,נענה כל גופו וגם הילוכו לקצב.
גליון 37 94
