Page 96 - תאטרון 38

‫השעה שלא‪ ...‬מראה כללי של הבמה‬

‫בעוד הוא כקודמו ‪ -‬שחוץ מזה הוא מהלך אנה ואנה מאחור בקצב אחיד ומנסה לנפנף לעצמו‬
‫אויר ואור ‪ -‬פונה על עקבו מחדש ואז שוב מחדש‪ ,‬מודד את הכיכר ומכתיב לעצמו את הקצב‪,‬‬
‫רצים מקדימה משמאל‪ ,‬מימין‪ ,‬מלמעלה‪ ,‬קפצו מחומה‪ ,‬ממעקה או מגשר‪ ,‬מלמטה מחפירה או‬

‫מבור ברחוב בעקלתון ‪,‬ארבעה‪ ,‬חמישה‪ ,‬שישה‪ ,‬שבעה אחרים ונכנסים‪ ,‬צוות שלם‪.‬‬

‫גם אלה אינם נשארים בכיכר‪ ,‬מתפרסים‪ ,‬עוזבים את הכיכר‪ ,‬הנה שוב חוזרים‪ ,‬כלם ביחד‬
‫וכלאחד לעצמו ב"התמשחקות" שלו‪ ,‬בהתחלפות כימרית מתמדת של דמויות ותפקידים‪:‬‬
‫מעבר מיידי בקפיצה מתוך העמידה‪ ,‬כל זה בדרך כלל בהבעות פנים בלתי משתנות‪ ,‬אל תוך‬
‫חבטות קרסול‪ ,‬הקשת נעליים‪ ,‬פשיטת זרועות‪ ,‬הצללת עיניים‪ ,‬הליכה בעזרת מקל‪ ,‬פסיעה‬
‫חרישית‪ ,‬הסרת כובע‪ ,‬הסתרקות‪ ,‬שליפת סכין‪ ,‬אגרוף באוויר‪ ,‬הצצה מעבר לכתף‪ ,‬פתיחת‬
‫מטריה‪ ,‬הליכה סהרורית‪ ,‬נפילה על הארץ‪ ,‬יריקה‪ ,‬הליכת שיווי‪-‬משקל על קו‪ ,‬מעידה‪ ,‬רקדוד‪,‬‬
‫בדרך הסתובבות סביב עצמם בעיגול‪ ,‬זמזום‪ ,‬האנחות‪ ,‬הכאה עצמית באגרוף על הראש‬
‫ובפנים‪ ,‬שריכת הנעליים‪ ,‬התגלגלות קצרה על הארץ‪ ,‬כתיבה באוויר‪ ,‬כלזה בערבוביה‪ ,‬לא‬

‫בביצוע כל הפעולה אלא התחלתה בלבד‪.‬‬

‫וכבר הם‪ ,‬אלה שלפנים‪ ,‬זה שבמרכז הכיכר‪ ,‬זה שמאחור לגמרי‪ ,‬נעלמו שוב‪.‬‬

‫שהייה‪.‬‬

‫גליון ‪95 38‬‬