Page 99 - תאטרון 38
P. 99
שתיקה כפעולה בימתית
במקומו עתה הולכת צעירה בשמלת משרד קלה ,ביד מגש עם כמה ספלי קפה וחולפת בקשת
קצרה על פני הבמה ,קודם שהיא פונה לאחת הסמטאות.
כך גם חולף מטאטא-רחובות בחלק אחר בעגלת המטאטא-והיעה שלו.
שהייה.
הכיכר הריקה באור.
צוויחת הקאקים כמו בהרים הגבוהים.
אחר כך צוויחת שחף.
אחד במשקפי-עיוור מגשש דרכו פנימה ,תועה אנה-ואנה בלי מקלו ,ונשאר עומד כמו אובד
כשמכלעבריו המולה אקראית סביבו :פתאום הלמות שעטה חולפת של רץ )שבדרכו מזמן(;
אחד שאץ כמטורף ורץ כמו גנב במנוסה ,מפנה ללא הרף ראשו אחורנית מעבר לכתפו ,וזה
שמיד בעקבותיו מקמץ אגרופיו לעברו; אחד שמופיע כמלצר-מרפסת ,בחלצו פקק מבקבוק
ומשליך את הפקק מעבר לכיכר ושוב הולך לו; שוב הזקנה בעגלת הקניות שלה; בלוויית זקנה
כמעט זהה ,רק עגלות הקניות שונות; בו בזמן אחד על אופני-הרים ,מתרומם בלי הרף מעל
האוכף; בו בזמן גם קבוצה שלמה בפסיעות גדולות ,מטלטלים-מנפנפים תיקי-מסע ,בזה אחר
זה הולכים על פני הכיכר ,כמו צעירים שלפעמים עוברים מתא רכבת אחד למשנהו ,או נבחרת
בדרכה מהאוטובוס למגרש; ובו בזמן אחד שבהלכו מדפדף בעיתון בלי לזקוף מבט ,בקשת
סביב העיוור המאזין במרכז הכיכר ,אשר הנה מס ּובב מאחור בידי עובר אורח נחפז חדש
שהגיח מעבר לפינה ותופסו בכתף ,משלב איתו זרועות בלי להפנות אליו פנים ,יוצא דרך
המרכז ,ובו בזמן ממשמש העיוור ביסודיות את הספר שההוא תקע בידו.
במקום ששני אלה עמדו זה עתה נע בינתיים נודד אחד ,באדרת קלה ארוכה ,בתרמיל גב לאו
דווקא בן זמננו ובנעליים מסומרות ,כה שקוע בהליכתו עד שהכיכר אף אינה הופכת לו
לחניית ביניים ,ומניח את זרועו המטלטלת רחב באמצע ההליכה פתאום כמו על מותן-אוויר
ואז כך גם את זרועו השנייה.
בינתיים חוצה צעירה אלגנטית מגונדרת ביד אחת פטיש ובשנייה סרגל נגרים פתוח ,מסמרים
בין שיניה.
שהייה.
דף עיתון מחליק על פני הכיכר ,אחר כך עוד אחד.
מכונית-צעצוע מופעלת-מרחוק ,מזנקת מפינה אחת ,נעה לכאן ולשם ,ממהרת להסתלק.
עפיפון צבעוני נוחת לאיטו ,נסחף על פני הכיכר ,נישוב לסמטה כמו ניר העיתון.
הדהוד מטיל ברזל שנפל במקום אחר כלשהו.
גליון 37 98
