Page 101 - תאטרון 38
P. 101

‫שתיקה כפעולה בימתית‬

‫בסמטה ‪ -‬חיקוי? ‪ -‬עתה‪ ,‬גם לא נייר שנתפס בין רגליה‪ ,‬עתה לבנה שצנחה ברעם משמיים‬
‫בהירים‪ ,‬אינם מפריעים או מדאיגים אותה‪ ,‬אפילו לא סילון מים שלרגע ניתז מעליה מסמטה;‬

                                         ‫רק עם הסתלקותה מהכיכר היא שוב פוקחת עפעפיה‪.‬‬

‫נערה בלבוש בוטיק הולכת בקשת רחבה עם מגש קפה בעוד אחד כקבצן חוצה את הכיכר‬
      ‫אחרי ישיבתו ובהליכתו סופר את המטבעות בצלוחית ואחר כך תוחב הכול לכיס מעילו‪.‬‬

  ‫שני בלתי‪-‬מסוימים הולכים אז מכיוונים שונים דרך המרובע‪ ,‬אחד וספר בידו‪ ,‬שני עם לחם‪.‬‬

                  ‫בלי לשים לב זה לזה‪ ,‬פותח האחד‪ ,‬בהיפגשם‪ ,‬את ספרו והאחר נוגס מלחמו‪.‬‬

‫הקורא מאט‪ ,‬כך גם האוכל; אז זוקף הקורא מבטו ושולח מבט מעבר לכתפו והאוכל‪ ,‬בהביטו‬
                                                                        ‫במעגל‪ ,‬הולך מהכיכר‪.‬‬

                                               ‫הכיכר הגדולה והריקה באורה הבהיר ולא עוד‪.‬‬

                                                              ‫מגיעים עוד שני בלתי‪-‬מסוימים‪.‬‬

‫אחד נעצר ומרים ראש‪ ,‬כמי שהנה הגיע‪ ,‬מתבונן סביבו‪ ,‬מתנשם עמוקות‪ ,‬מהנהן‪ ,‬בעוד השני‬
‫כבר מנפנף לו להמשיך‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬עד שהראשון מסתובב בנחת פעם אחת על עקבו והולך‬
‫אחריו במרחק מה‪ .‬בינתיים ברקע‪ ,‬בצלצלו בפעמון יד‪ ,‬הלך אחד לדרכו כש ּוליה נודד של‬

                                                                                      ‫אומנים‪.‬‬

‫אישה במטפחת ראש ובמגפיים חוצה את הכיכר‪ ,‬גוררת את המשפך שלה וכן זר פרחים נבול‪,‬‬
                            ‫למעשה רקוב‪ ,‬שאותו היא משליכה בקשת גבוהה מאחורי החיזיון‪.‬‬

‫ברגע הבא באה ממקום אחר לגמרי אישה לבושה באופן זהה כמעט‪ ,‬טיפוס של אישה זקנה‪ ,‬עם‬
                                                    ‫מגל‪ ,‬חבילת זרדים וסל גדוש פטריות יער‪.‬‬

‫אישה שלישית‪ ,‬בלתי מסוימת‪ ,‬לבושה כמעט זהה‪ ,‬מתנועעת בדרך שלישית‪ ,‬דבר אין בידיה‪,‬‬
‫גבה וצווארה מכופפים עמוק‪ ,‬פניה כלפי מטה‪ ,‬בתנועה מתמדת אך כמעט לא משה ממקומה‪,‬‬
‫ובינתיים אחריה עוד נווד‪ ,‬בהליכה מהוססת עוד ועוד‪ ,‬כאילו צר השביל מכדי שאפשר לעקוף‬

         ‫בו‪ ,‬זאת במבט‪-‬מרוחק אחיד‪ ,‬בלי שייראה את היצור שלפני קצות נעלי הנדודים שלו‪.‬‬

‫מול שני אלה הפוסעים עדיין כמעט במקום‪ ,‬הגיח החוצה להרף עין ובא טבח לכמה שאיפות‬
                                         ‫עישון מהירות ומיד אחריהן נעלם שוב משדה הראיה‪.‬‬

‫הבא אחריהם מתאמץ לעבור את הפינה‪ ,‬על שכמו משא רשת דייגים בעוד הנודד‪ ,‬בהסתלקו‪,‬‬
                   ‫שולף לאור מחולצתו חיה שעפה אליו ומשליך אותה להמשך מעוף באוויר‪.‬‬

                                                                     ‫היה רעם ועתה שוב רעם‪.‬‬

‫‪‬גליון ‪37‬‬  ‫‪ 100‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106