Page 101 - תאטרון 38
P. 101
שתיקה כפעולה בימתית
בסמטה -חיקוי? -עתה ,גם לא נייר שנתפס בין רגליה ,עתה לבנה שצנחה ברעם משמיים
בהירים ,אינם מפריעים או מדאיגים אותה ,אפילו לא סילון מים שלרגע ניתז מעליה מסמטה;
רק עם הסתלקותה מהכיכר היא שוב פוקחת עפעפיה.
נערה בלבוש בוטיק הולכת בקשת רחבה עם מגש קפה בעוד אחד כקבצן חוצה את הכיכר
אחרי ישיבתו ובהליכתו סופר את המטבעות בצלוחית ואחר כך תוחב הכול לכיס מעילו.
שני בלתי-מסוימים הולכים אז מכיוונים שונים דרך המרובע ,אחד וספר בידו ,שני עם לחם.
בלי לשים לב זה לזה ,פותח האחד ,בהיפגשם ,את ספרו והאחר נוגס מלחמו.
הקורא מאט ,כך גם האוכל; אז זוקף הקורא מבטו ושולח מבט מעבר לכתפו והאוכל ,בהביטו
במעגל ,הולך מהכיכר.
הכיכר הגדולה והריקה באורה הבהיר ולא עוד.
מגיעים עוד שני בלתי-מסוימים.
אחד נעצר ומרים ראש ,כמי שהנה הגיע ,מתבונן סביבו ,מתנשם עמוקות ,מהנהן ,בעוד השני
כבר מנפנף לו להמשיך ,שוב ושוב ,עד שהראשון מסתובב בנחת פעם אחת על עקבו והולך
אחריו במרחק מה .בינתיים ברקע ,בצלצלו בפעמון יד ,הלך אחד לדרכו כש ּוליה נודד של
אומנים.
אישה במטפחת ראש ובמגפיים חוצה את הכיכר ,גוררת את המשפך שלה וכן זר פרחים נבול,
למעשה רקוב ,שאותו היא משליכה בקשת גבוהה מאחורי החיזיון.
ברגע הבא באה ממקום אחר לגמרי אישה לבושה באופן זהה כמעט ,טיפוס של אישה זקנה ,עם
מגל ,חבילת זרדים וסל גדוש פטריות יער.
אישה שלישית ,בלתי מסוימת ,לבושה כמעט זהה ,מתנועעת בדרך שלישית ,דבר אין בידיה,
גבה וצווארה מכופפים עמוק ,פניה כלפי מטה ,בתנועה מתמדת אך כמעט לא משה ממקומה,
ובינתיים אחריה עוד נווד ,בהליכה מהוססת עוד ועוד ,כאילו צר השביל מכדי שאפשר לעקוף
בו ,זאת במבט-מרוחק אחיד ,בלי שייראה את היצור שלפני קצות נעלי הנדודים שלו.
מול שני אלה הפוסעים עדיין כמעט במקום ,הגיח החוצה להרף עין ובא טבח לכמה שאיפות
עישון מהירות ומיד אחריהן נעלם שוב משדה הראיה.
הבא אחריהם מתאמץ לעבור את הפינה ,על שכמו משא רשת דייגים בעוד הנודד ,בהסתלקו,
שולף לאור מחולצתו חיה שעפה אליו ומשליך אותה להמשך מעוף באוויר.
היה רעם ועתה שוב רעם.
גליון 37 100
