Page 105 - תאטרון 38

‫שתיקה כפעולה בימתית‬

‫ושוב מגיעים מרחוק זה מול זו איש ואישה‪ ,‬כשהאחד מיד משפיל ראשו בעוד האחרת מחזיקה‬
‫ראשה מורם‪ ,‬והנה מיד לפני עברם זה על פני זו‪ ,‬האחד לפתע זוקף עיניו אל פני האישה‪ ,‬והיא‬

‫רק רגע קודם הסבה מבטה‪.‬‬

‫שתי יפהפיות‪ ,‬כהלכניות‪-‬ספורט‪ ,‬בבגדים הולמים‪ ,‬מענטזות‪ ,‬בן רגע‪ ,‬עברו‪.‬‬

‫אחת‪ ,‬כאשת עסקים מודרנית בעתיד‪ ,‬במזוודונת שקופה שמסתמנים בה מיני חפצים‪ ,‬מעיינת‬
‫בהליכתה בתיק מסמכים‪ ,‬בו בזמן צמוד לידה טלפון נייד באנטנה שלופה שמיד נופל ארצה‬
‫ועל כך‪ ,‬אחרי שהתכופפה לעברו מבלי משים‪ ,‬המזוודה נפתחת ומרוקנת חפציה‪ ,‬ועל כך‪,‬‬
‫אחרי שאספה אותם בחרון זועם‪ ,‬היא מועדת באחד מצעדיה הבאים ואז לפתע מתחייכת‬
‫בחיוך לא מסוים‪ ,‬שמתחזק שוב עם ההתעמקות החוזרת בתיק המסמכים‪ ,‬ועתה‪ ,‬כשהיא‬
‫מועדת ממש‪ ,‬היא נתקלת‪ ,‬כמעט נופלת‪ ,‬אחרי שמילטה צעקת כאב‪-‬וכעס‪ ,‬הופך החיוך‪ ,‬עם‬

‫עזיבתה‪ ,‬לצחוק במלוא גרונה‪.‬‬

‫שוב מטייל‪ ,‬כובע בידו האחת‪ ,‬ספר בשנייה‪ ,‬ראש מורכן מאוד‪ ,‬הולך בדרכיו‪ ,‬כשבאופן לא‬
‫צפוי מגיע בטיפוף עוד זוג טיילנים בצעדים המהדהדים בכל הכיכר‪ ,‬ותולשים למטייל בעת‬
‫ההליכה כשהם עוברים על פניו כבצבת‪ ,‬את הכובע ואת הספר‪ ,‬כבר שוב מתנועעים מעלה‬
‫מטה בהליכתם‪ ,‬בלי לפנות לעברו ואילו הוא יורק עתה באופן טקסי‪ ,‬מתכופף‪ ,‬ממשיך בדרכו‪,‬‬

‫ומקבל ברכת יד מורמת של המהלך אחריו‪ ,‬ולפתע מניף ידו מיד לברכה חוזרת‪.‬‬

‫בעוד הוא ממשיך לטייל להנאתו‪ ,‬כבר שתל מודד קרקעות את המתקן שלו‪ ,‬משקיף דרכו‪,‬‬
‫מנפנף לבן זוגו הלא נראה בחוצבימה מהר ימינה ושמאלה‪ ,‬מראה לו את אגודלו וכבר פינה‬

‫את הכיכר‪.‬‬

‫כמעט‪-‬ישיש עם מפתח‪-‬שער עתיק יומין מתגלה כתופעת שוליים חולפת‪.‬‬

‫אז גבר‪ ,‬אולי הוא היפני שמקודם‪ ,‬במקל טיול באגרופו‪ ,‬נושא על גבו אישה לבנת שיער; עלם‬
‫בכף דקלים או ענף‪-‬שרכים; שניים‪-‬שלושה שמהלכים להם שותים ממימיות; אחד בתור משה‬
‫רבנו החוזר מהר סיני עם לוחות הברית; אחד מגיע בשלווה עילאית ניצב ועומד דום‪ ,‬מקיש‬
‫בעקביו; חבורה קטנה בתלבושות חג לבנות ושחורות‪ ,‬מנערים אט‪-‬אט בהליכה גרגירי אורז‬

‫מהשיער ומהכתפיים; ושוב יפהפייה שעתה נראית רק מאחור פונה פתאום אלי! ומסתובבת‪.‬‬

‫באותה פתאומיות פורצת פקעת באמצע העניין בכיכר‪ ,‬קודם בטיפוף סטפס בינות ליבבות רב‬
‫קוליות‪ ,‬צרחות‪ ,‬יללות‪ ,‬רעידות שפתיים‪ ,‬צווחות‪ ,‬וכך מתגלגלת הפקעת על הארץ‪ ,‬עד‬
‫שמסתבר שאין כאן כמה ישויות וגם לא שניים הנלחמים זה בזה‪ ,‬אלא רק אחד במאבק לחיים‬

‫ולמוות שלבסוף גבר; הפקעת משתטחת‪ ,‬לידה פזורים הדברים שאבדו במאבק‪ ,‬הנעליים‪.‬‬

‫את הגוסס חיקה‪-‬כקוף עד עוויתותיו האחרונות‪ ,‬שוטה הכיכר בפרכוסי התגרות‪.‬‬

‫שקט‪.‬‬

‫‪‬גליון ‪37‬‬ ‫‪ 104‬‬